ארבע שעות ברכבת אקספרס הלוך, ארבע שעות שהות במקום, ושש שעות חזור ברכבת לילה - אלו היו סך שעות החוויות שזכיתי תודה לקל, אמש בדרכי ממוסקבה לעיר קוסטרמה, עד חזרתי הבוקר כאן לעירנו. וכל זה היה שווה, ולוּ רק בכדי לשמוע את המילים שבהן פתח רב העיר השליח הרב ניסן רופו את דבריו. ואם בבדיחה יש קורטוב של אמת, בסיפור הזה, שאומנם נשמע כאפיזודה קטנה, יש בכל זאת מסר, ובתמימות שבה היא נאמרה אפשר להבין במעט, את האמונה והתקווה. 
 
"הבן שלי קיבל היום מכתב מהרבי" הוא פתח ואמר, וגם מי שלא חסיד - הרים גבה וחידד את אוזנו בכדי להבין במה מדובר. הרב רופו, שחיוכו הרחב לא מפסיק לרגע, ממשיך ומספר: "לפני 13 שנה, לאחר כמה שנים של ציפייה מאז הנישואין, זכינו וב"ה נולד לנו בננו הבכור, שניאור זלמן. השנים חלפו, והנה הערב אנו חוגגים את בר-המצווה שלו. לקראת האירוע, הזמנתי את ידידי השליח בעיר נובגורוד ווליקי שבאזור פטרבורג ר' יעקב סמינסקי, להגיע במיוחד לכאן בכדי להנחות את האירוע. בשיחות ההכנה לקראת החגיגה, הוא תיאם עם מי שארגן כאן את הערב, לעצב גראפית את מכתב הרבי הכללי לבר-מצווה, שיהיה מתאים למיתוג של האירוע - מכתב ברכה שקוראים אותו בכל בר-מצווה, ולנוחות הציבור שיהיה מתורגם ברוסית על המסך. ואכן שלחתי אליהם את תרגום המכתב לרוסית. בראש המכתב מופיע תאריך היום שבו כתב הרבי כתב את המכתב, וכשתרגמתי את המכתב לרוסית כתבתי רק 'תאריך'. במקום בו היה שם של חתן בר-המצווה, בעבורו כתב בשעתו הרבי את המכתב, כתבתי רק 'שם'. ומה הבינו בחברת עיצוב? ('טוב, בעלת הבית היא נכדה של יהודי…') שצריך לשלב במכתב 'תאריך של היום' ו'שם של הבן שלי'…". ר' ניסן מפנה את ידו לעבר המסך שמאחוריו וכולנו רואים את ה"מכתב שכתב הרבי לחתן בר-המצווה של הערב".
 
אני מתבונן מסביבי, רואה את בני קהילתו שמחייכים בהנאה, גם הם מבינים את העניין, גם הם מפנימים את מה ששמעו מן הסתם לא פעם מרבם הנערץ, את דבריו של הרבי "…שהרבי בוודאי ימצא את הדרך איך לענות", ממשיך להביט, ורואה בהנאה את עמיתיי השלוחים שהגיעו מי ברכב ומי ברכבת, ממוסקבה או מערי השדה מסביב, בכדי לשמוח ולשמח. ותוך כדי כך אני נזכר בביקורי הראשון שעשתי במקום לפני כ-14 שנה, לכבוד ציון 100 שנה לבית הכנסת ההיסטורי של העיר ו-80 שנה לחג הגאולה של הרבי הריי"צ נ"ע. בסיום דבריו, ניגשתי אליו ולבנו חתן בר-המצווה שניאור זלמן היקר, והגשתי את סט הספרים ששיגר איתי הרב הראשי שליט"א, עם הקדשה וברכה אישית מרגשת. מיד אחר-כך עלה על המסך הרב שליט"א, שבירך את משפחת רופו וכל הקהילה, לכבוד השמחה הרבה והחשובה, בשילוב דברים בענייני דיומא. 
 
כ-870 שנה חלפו מאז יסוד העיר, והאוכלוסייה בה כיום עומדת על כמה מאות אלפים, מתוכם מספר יהודי מועט יחסית לערים אחרות ברוסיה, ובכל זאת, ר' ניסן מוכר כרב פעלתן שלא נח לרגע. "הרב רופו הוא דוגמה נפלאה, שלא משנה כמה יהודים יש בעיר, הוא תמיד עסוק בעשייה…", כך פעם שמעתי מהרב הראשי לרוסיה, והמון פעמים ובסיטואציות שונות נזכר אני בדוגמה זו. 
 
עיר פסטורלית שעל גדות נהר הוולגה היא קוסטרמה, שבעבר שימשה כעיר גלות למתנגדי המשטר הצארי והקומוניסטי, וזכתה בכמה אתרים היסטוריים-חסידיים. היה זה ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר 19 ימים של ישיבה במאסר והמתקת דינו ממוות לגלות, והרבי הריי"צ נ"ע הוגלה לעיר זו, שמעט יהודים מועטים גרו בה בשעתו. לנסיעת-גלות זו הצטרפה בתו הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה, וכן חתנו הרב שמריהו גוראריה, והחסיד החשוב רבי אליהו חיים אלטהויז. ימים מספר קודם לכן, הגיע אל העיר החסיד רבי מיכאל דבורקין, בכדי להכין את המקום לקליטת הרבי, ואף פתח בו 'חיידר'. כשהגיע הרבי לקוסטרמה, נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. ולאחר השתדלויות רבות בכל העולם, כשהגיע בחודש שעבר לפני 94 שנים - בי"ב בתמוז תרפ"ז, להתייצבות השבועית, התבשר הרבי כי מעתה הוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. אך מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאסף המון אנשים בביתו, והוא אמר בפניהם מאמר חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.
 
בין השירים והנאומים, ולפני חלוקת הקינוח שבסוף הסעודה, יצאנו לרחבת האולם מבחוץ לתפילת ערבית. לאחר התפילה, אומר לי ר' ניסן בעיניים בורקות ובהתרגשות: כ-19 שנה אני כבר כאן בעיר, וכעת ב"ה זוכים לעשות שמחה משפחתית. לראות את הרבנים השולחים שטרחו והגיעו במשך שעות של נסיעה בכדי לשמוח כאן איתנו - זה חיזוק מדהים לנו ולכל הקהילה. ואני חושב לעצמי, כי אין לנו חיזוק גדול יותר מזה, לראות אותו, שכבר כילד קטן החל להגיע לבית הכנסת במוסקבה וצעד אחר צעד התקדם בשמירת תורה ומצוות, עד לתפקידו החשוב בעיר זו, תוך כדי גידול משפחה לתפארת, ולבו הרחב שתמיד ער ומוכן לסייע לכל פניה לעזרה בתרגום או במידע לי כמו גם לשלוחים אחרים.