סיפורים וזכרונות מהרה"ת ר' יואל כהן ע"ה

הרבי אמר פעם שהגם שבחב"ד לא נוהגים לומר הספדים, מ"מ נוהגים לספר אודות הנפטר, ובפרט שנמצאים עוד בתוך ה'שבעה'  של הרה"ת הרה"ח הגאון ר' יואל כהן ע"ה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.

זכורני כאשר באתי פעם ראשונה לרבי נשיא דורנו בשנת תשל"ד כבחור צעיר מאד וזכיתי להיות בפארבריינגען של הרבי בשבת פרשת 'תשא' שושן פורים שזה היה 'תשא' כפשוטו.

 הרגשתי ממש 'תשא' מלשון רוממות שהרבי מרומם אותנו וכו'.

במוצש"ק אחרי הבדלה ראיתי מחזה שלא ימוש מזכרוני: איך שהרב יואל יושב בראש וכל הבחורים סביבו, והוא מתחיל לחזור את דברי הרבי משבת קודש בכזאת חיות, ורואים במוחש שלא רק שחוזר אלא שחי בכל הפארבריינגען ומשרה על כל התמימים שגם הם יחיו.

וכל הבחורים איתו ביחד מעירים ומוסיפים ונעצר לשמוע כל אחד בביטול, ולפעמים שואל: "אתה בטוח שהרבי אמר מילים אלו?", ומיד אומר לרשום.

לפעמים, כאשר בחור היה אומר דער רבי האט געמיינט - הרבי התכוון, מיד היה קצת גוער ומחנך אותנו, "אל תגיד מה הרבי התכוון, תגיד מה אמר, עכשיו זה חזרה ולא למידה והעמקה", וכאן ראינו שכמה שהיה עמקן וכו', מ"מ ידע לרדת ולהכניס את עצמו לקבלת עול, לחזור רק דברי הרבי ולא לחשוב הסברים. אע"פ שבטבע של אדם עמקן שמיד חושב על עומק ולא על המילים.

זה נתן לי דוגמא חיה איך צריך להיות בביטול והתמסרות לדברי הרבי, ומאז הקפדתי להשתתף  בכל חזרה וגם חלק מהן זכיתי להעלות על הכתב.

"הקפדתי להשתתף בכל חזרה וגם חלק זכיתי להעלות על הכתב". הת' דוד אופן (בעיגול) בעת החזרה של ר' יואל כהן (משמאל)

אחרי כמה שנים כשחזרתי משליחות זכיתי ללמוד אצלו שנה שלימה. היה זה בשנת תשל"ח שהיתה שנה מיוחדת. אמר שתמיד היה לומד עם הת' המשך ס"ו של כ"ק אדנ"ע, אבל היות והשנה הרבי לא הרגיש כ"כ טוב לכן רוצה ללמוד איתנו לקוטי שיחות ובחר ללמוד איתנו את השיחות הכי עמוקות שהוא ערך אותם והכניס לרבי להגהה. וזה גם נתן לנו 'קאך' וחיות מיוחדת בשיחות ומאמרים של הרבי.

 לפני שנתיים הייתי ביו"ד שבט אצל הרבי. בליל שבת ישבתי ב-770 והנה אני שומע את ר' יואל מלמד את הת' שיחה על פרשת 'בשלח' על הפירוש לאיתנו - לתנאו אותו, שיחה שלימד אותנו 42 שנה לפני כן!

באותה עמקות מסביר ובאותה חיות וביתר שאת. ממש נהניתי וראיתי בעיני את הפירוש שדברי תורה צריכים להיות לא רק כחדשים - אלא חדשים ממש!

 לא אשכח מה שהיה בשבת פרשת חיי שרה תשל"ח שהרבי אמר שיחה מהחדר לערך שעה וחצי, והיה צריך להכין את השיחה והמאמר להגהה לרבי, וזה היה מאד קשה ועמוק. ר' יואל ישב ברצף כל הלילה במוצש"ק וכל יום ראשון וכל ליל שני ויום שני עד הערב, עד שגמר בשלימות והכניס לרבי להגהה.

כל התפילות והאכילה נעשו בחדר הנחת התפילין ולא יצא אפילו לביתו. ואז ראינו מה זה ביטול לרבי. אח"כ באותה שנה התועד איתנו כל הלילה בי"ט כסלו ושאל בבכי איך יכול להיות שהרבי לא מרגיש טוב הרי ידוע וגם ראינו במוחש 28 שנה  שהרבי הוא למעלה מהגבלות?

והסביר, שנראה לו שזה היה בהסכמתו של הרבי ע"ד אדמוה"ז במאסר שלו, והאריך שעד עכשיו הרבי גילה בלי גבול לבד ועכשיו הרבי מגלה בלי גבול בתוך גבול וחולי. כידוע שראינו שביחד עם זה שהרבי הכניס את עצמו לטבע של חולי וצריך מנוחה וכו' בתוך זה היה למעלה מהגבלות, שהרבי התועד וחילק דולרים וכוס של ברכה ממש בלי גבול. ויש להאריך בכל הנ"ל ואכ"מ.

שנה לאחר מכן בתשל"ט זכיתי להיות משבעת הקנים של 770 בחסידות. הייתי צריך לכתוב פלפול בחסידות ובקשתי שיעזור לי לסגנן. אמר לי תבוא אלי למשרד ובאתי בשעה שקבע לי ולא היה באותו שעה. התקשרתי לביתו לשאול איפוא הוא. זוגתו תחי' הרימה את הטל' ושאלתי אותה איפא ר' יואל? והיא ענתה לי בתמיה "הוא צריך להיות במשרד", ומאד דאגה. מיד אמרתי לה אולי הלך רגע לקנות משהו.

מיד כשהגיע התקשרתי אליה להגיד לה שהכל בסדר והגיע כי התעכב באיזה מקום. מזה רואים איך היא דאגה לו במסירות.

השי"ת ינחם אותה וגם את כל התמימים תלמידיו בעבר ובהווה ונזכה לקיום היעוד בל' השיחה ב' ניסן תשמ"ח, והקיצו ורננו דדוד מלכא משיחא ועד להקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם ובקרוב ממש.             

הכותב תלמידו לשעבר, דוד לייב אופן

(כותב השורות הרב דוד אופן, כיום משפיע ורב בית הכנסת חב"ד ברחוב המגיד ממעזריטש בביתר עילית. המערכת)