גישה 'קצת אחרת': כך זה קורה בדוכן תפילין הכי לא שגרתי
מנדי ברוד, בית שמש
שישי, שעות הבוקר המאוחרות, אני ומוישי עוזבים את ענייני הבית ועיסוקים אחרים,
נוסעים לאיזור מסחרי כדי לפגוש יהודים טובים
להציע להם להניח תפילין, להציע להם להוסיף במעשים טובים.
תוך כדי תנועה אני מבין שההצעה העיקרית שלי עבור אותם יהודים שאני פוגש,
היא ההצעה לשינוי סטיגמה שרוצים להדביק עלינו.
חשוב להבין,
רוב הקהל הפוגש אותנו אם זה בקניון או בתחנה מרכזית או בכל מקום אחר ברחבי הארץ,
זה קהל שטוף מח. לא מספיק שאנחנו פוגשים אותם רגע לפני שהם צריכים להיכנס להמולת הסופר וההמתנה בתור,
לא מספיק שהרגע היה איזה מריבה והשמש קופחת, ישנם גורמים שעובדים יומם ולילה
כדי להוציא את דיבתנו רעה.
"פרזיטים". "מסיונרים", ועוד שלל התייחסויות שמגיעות בבירור בעקבות שטיפת מח.
ולכן
דוכן התפילין, חייב להיות קודם כל עמדה של שתיה קרה.
"שלום אדוני, אני רואה שהשקיות כבדות לך בא תשתה משהו קר"
או:
"שלום אדוני שיהיה לך בשורות טובות ובעיקר נחת מהילדים..."
"נחת מהילדים"
זה אחד החזקים.
אין ספק כי הדבר החזק ביותר שנוגע באדם הוא הדאגה לילדיו.
אז איך שאני רואה אותם מרחוק, את האבא והילדים והנה אני רואה שאת כל הכעס מהשמש,
מהחנייה, מהריבים, מההמתנה בתור. הנה הנה את כל זה הוא הולך עכשיו לשפוך עלי,
הדבר היחיד שאני אומר:
"אדוני, שיהיה לך הרבה נחת מהילדים..."
והנה הוא נשבר, הכעס התחלף בניד ראש קל.
בפעם הבאה הוא גם ישתה קולה קר. הוא והילדים.
וזהו.
עכשיו אנחנו חברים לתמיד.
לא אדוני, אני לא אציע לך תפילין.
אתה יודע שזה מה שאני עושה כאן.
וביום שתבחר - אתה גם תתחיל להניח. ואז יהיה להנחת התפילין הזו תוקף חזק בהרבה.
זה סיפור שיכול להמשיך להתגלגל לבית ישראלי שלם שעובר שינוי יהודי חיובי.
ומה עם מוזיקה?
מוזיקה יהודית. מוזיקה עם לב ונשמה.
משהו ברקע. משהו נעים.
העמדה של התפילין שלך הוא סוג של הצעת שירות.
ואם אתה רוצה להציע שירות כדאי שתעשה את זה כמו שצריך.
תציע שתיה, תציע מילה טובה. תציע מוזיקת רקע כמו שהיית רוצה שיהיה אצלך בבית לאשה והילדים.
נכון. המטרה העיקרית היא תפילין וזה ברור.
אבל איך אני ניגש לזה? האם אני בא "מעמדה" נחיתית או שאני בא ב"עמדה" של תפילין מכובדת ומכבדת
שמציע קודם כל - בא אדוני,
אולי אני פרזיט, אולי אני לא עשיתי צבא. אולי כל הדברים האלו שמדברים עלינו יומם ולילה בתקשורת קצת נכונים.
אבל כרגע,
כרגע אני רוצה להציע לך כוס של שתיה קרה,
מוזיקה נעימה
והרבה נחת מהילדים כמובן...
זו גישה לא נכונה, ממליץ לכותב לראות את הנאום של ר' יואל ע"ה שפורסם עכשיו כאן בcol, שם הוא מסביר מה הגישה הנכונה בקרוב יהודים.
כמובן שצריך לעשות הכל בדרכי נועם, ובצורה נעימה, אבל לא לשכוח על העיקר, אנחנו לא דיילים...
6
7
4
0
5
2
5
1
כדי לעשות מבצעים נכון ולהצליח צריך תמיד לזכור ש'בוער' לי שהוא יניח תפילין וזה מאד נוגע לי. מבלי לחשוב מה יצא לי מזה.
הפועל יוצא מזה הוא שאני אגש אליו בהתלהבות ובחביבות שתראה לו שאכפת לי ממנו עד שפשוט לא יהיה לו ברירה והוא יניח. ממש כמו שאני יגיד לו שנפל לו הארנק..
וחבל שאי אפשר להרחיב על הנושא המרתק הזה, בהצלחה לך ולכל הגולשים!
11
0
כ'תמים' שהולך מדי שבוע למבצעים בכל מקום אני מכיר אישית את הסיטואציה ואת כל המילים הללו שבאמת גורמים לאנשים מסביבך לחייך יותר ולהענות לבקשה.
אך אל לנו לשכוח את מטרתנו העיקרית, יש טפל ויש עיקר, וזאת עלינו לזכור. הרבי הנחה אותנו ללכת ב'ברייטקייט' חסידית ומצד שני לדבר 'באופן המתקבל'.
בתכל'ס זה שונה בכל מקום שבו נמצאים וזה המומחיות שיש לחסידים בכוחם של רבם להתרגל בכל מקום לאנשים ולדעת להנגיש את המרכולת לקונים.
תמים בתפקיד
16
2
5
1
5
0
מאפשרים לכם לקבל
