מגדולי המפרשים על התורה היה רבינו אברהם אבן עזרא. בכל חומש במהדורת מקראות גדולות תמצאו את פירושו של האבן עזרא ניצב לצד פסוקי התורה.

יותר מפעם אחת פירוש האבן עזרא את התורה; איננו יודעים כמה פעמים הוא שב וכתב את הפירוש, רק זאת נדע, שיש מפירושיו על התורה לפחות שניים – פירוש קצר ופירוש ארוך יותר.

פירוש ה"אבן עזרא" על ספר שמות במהדורה שנדפסה לפני כ-500 שנים

את ההחלטה על כתיבת פירושו הארוך על התורה, קיבל האבן עזרא בהיותו על מיטת חוליו, אז נדר המפרש המפורסם, שאם יחלים ממחלתו וישוב לאיתנו, יחבר חיבור נוסף על התורה, מקיף וארוך יותר מקודמו.

משורר חסר מזל

תולדות חייו של רבינו אברהם אבן עזרא, ארוכים ומפותלים. המפרש הנודע נולד לפני קרוב לאלף שנים בעיר טודלה שבצפון ספרד. כ-75 שנים ארכו ימי חייו, עליהם העיד כי רבים מהם לא היו קלים.

בשנות החמישים לחייו, יצא האבן עזרא את ספרד והחל לנדוד על פני הארץ. הוא שהה משך זמן בצרפת, באלבניה ואולי גם במצרים, ולבסוף הגיע לרומא שבאיטליה.

קרדיט: shutterstock

מזלו לא שפר עליו ובמשך שנים רבות היה האבן עזרא עני מרוד. גם כשביקש למצוא פרנסה בעבודות שונות, לא נמצאו קונים למרכולתו. רבי אברהם, שהיה משורר דגול, ביכה את מר גורלו באמצעות שיר משעשע שכתב:

גַּלְגַּל וּמַזָּלוֹת בְּמַעְמָדָם / נָטוּ בְּמַהְלָכָם לְמוֹלַדְתִּי;

לוּ יִהְיוּ נֵרוֹת סְחוֹרָתִי – / לֹא-יֶחֱשַׁךְ שֶׁמֶשׁ עֲדֵי מוֹתִי!

אִיגַע לְהַצְלִיחַ וְלֹא-אוּכַל, / כִּי עִוְּתוּנִי כּוֹכְבֵי שָׁמָי;

לוּ אֶהֱיֶה סֹחֵר בְּתַכְרִיכִין– / לֹא יִגְוְעוּן אִישִׁים בְּכָל יָמָי!

פירוש השיר:

ה"אבן עזרא" מתלונן כי המזל "דילג" על המקום בו נולד. הוא מתאר את חוסר הצלחתו במסחר בטענה משעשעת כי אם ינסה את מזלו כסוחר נרות לתאורה, לא תשקע השמש לעולם; ואילו יהיה סוחר בתכריכי מתים, לא ילכו אנשים לבית עולמם כל ימי חייו..

צילום: shutterstock

שעשועי לשון

נוסף להיותו כותב שירים מופלא, שידיו רב לו בכתיבת סליחות, פיוטים ותפילות, היה ה'אבן עזרא' גם כותב חידות מרתקות ושאר שעשועי לשון.

מספר משפטים הנקראים מתחילתם-לסופם ומסופם-לתחילתם, נותרו בידינו מתוך כתביו של רבינו אברהם אבן עזרא. אלו שניים מהם (נסו לקוראם מההתחלה לסוף ומהסוף להתחלה):

"אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא?".

"דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד".

ריבוע הקסם של האבן עזרא

באחד מהסיפורים הידועים על שעשועי הלשון של רבינו האבן עזרא, פנה אליו אי-מי בשאלה על דינה של צנצנת דבש. לתוך הצנצנת - שאל השואל - נפל זבוב, אך ברבות הזמן אבד הזבוב בתוך הדבש, ולא נותר ממנו מאומה. השואל, ביקש את תשובתו של האבן עזרא לשאלה האם ניתן לאכול מן הדבש.

בתשובה, שלח לו האבן עזרא משפט גאוני, העונה על שאלתו אך גם נקרא מהסוף להתחלה ומשמש כ"ריבוע קסם" גדול:

"פרשנו, רעבתן שבדבש נתבער ונשרף". כלומר, לפי פירושו של האבן עזרא, הרעבתן שבתוך הדבש (הזבוב), נתעכל ונשרף ולכן ניתן להשתמש בדבש ללא חשש.

וכך זה נראה כריבוע קסם:

פ ר ש נ ו
ר ע ב ת נ
ש ב ד ב ש
נ ת ב ע ר
ו נ ש ר פ

התדעו לפתור?

לסיום, נחתום באחת מחידותיו המפורסמות של ה"אבן עזרא", נראה מי מבין הקוראים הצעירים יידע לגלות את התשובה הנחבאת בין רמזי החידה:

אִם תַּהֲפוֹךְ מִלָּה לִמְצוֹא שְׁמוֹ, תִּרְאֶה,
אֵיךְ תַּחְשׁוֹב כִּי נֶעְלָם, וְהוּא נִרְאֶה.

התדעו לפתור את החידה?