הרב אליעזר זילבר ז"ל, נשוא כתבותינו בשבועות האחרונים, התקרב לרבי, לתורת חב"ד ולמנהגיה שלב אחר שלב. לא הכל קרה ביום אחד אלא היה זה תהליך של כמה שנים, אך כבר מימיו הראשונים שהכיר את הרבי הוא הפך להיות חסיד נלהב שלו וראה בו את צדיק הדור שכל כולו קודש קדשים.

כשהתגורר בשכונת 'סיגייט', בה רבים מהאוכלוסיה הם חסידי סאטמר, הוא יצר קשרים עם רבנים וחשובי המקום והיה מתפלל בבית הכנסת של אחד מחשובי הרבנים בשכונה. באחת השבתות פער אותו רב נכבד את פיו כנגד חסידי חב"ד ועל תהלוכת ל"ג בעומר שלהם ודיבר עליהם כאחד הריקים.

הרב זילבר שעדיין לא הפך לחסיד חב"ד ממש אך כבודו של הרבי בער בקרבו, נבהל לשמוע את דברי הבלע והוא ניגש אל אותו רב לעין כל ומחא בו על דיבוריו הנוראים. הוא רמז לאותו רב שאם ימשיך בסגנונו המורעל, הוא יגלה קבל עם ועדה על ה'עם ארצות' שלו. 

היה זה זמן מה לאחר שאותו רב טעה בפסיקת הלכה בנושא העירובין שהוקם אז  בסי גייט, ומי שתיקן אותו היה הרב אליעזר זילבר שהיה בקי בהלכה בתחומים רבים כיאה לנכדו של רבי חיים נאה זצ"ל. אזהרתו של הרב זילבר הועילה ומפיו של אותו רב לא יצאה מילה אחת כנגד הרבי ותנועת חב"ד שנים רבות.

•

ביום כ"ו אייר תשמ"ט, הגיע הרב זילבר לביתו של העיתונאי חיים שאולזון כדי לתת לו שרות במחשב המשרדי שלו, מעסק זה התפרנס הרב זילבר באותם הימים. כשסיים את עבודתו בשעה מאוחרת בלילה ויצא מבית שאולזון נחטף הרב זילבר בידי אלמונים שטעו בזיהוי והיו סבורים כי הוא הוא חיים שאולזון.

אותם אלמונים זממו לרצוח נפש את שאולזון ולמזלו הביש של הרב זילבר הם טעו בזיהויו והיו בטוחים כי הטרף לו המתינו נמצא בידם. כל תחנוניו של הרב זילבר שיניחוהו לנפשו נפלו על אוזניים ערלות והם היו סבורים כי הוא מנסה לשטות בהם. הם הציעו לו לומר 'וידוי' כי אלו הן הדקות האחרונות לחייו. כל נסיונותיו לזעוק ולהזעיק עזרה נבלמו על ידי דקירות בכל חלקי גופו והוא הוזהר לבל יהין לפצות את פיו.

שרשרת של ניסים הביאה להצלתו. אחד ממתנדבי השמירה שקלט בחושיו המחודדים בחטיפתו החל לדלוק במהירות אחרי רכבם של החוטפים ובשלב מסויים הוא חסם אותם.  כאשר החוטפים האלמונים הבינו כי הם נחשפו הם הצליחו להמלט והרב זילבר הפצוע בשמונה דקירות בפלג גופו העליון פונה במהירות לבית הרפואה הקרוב, שם הצילו את חייו. בסייעתא דשמיא, מילימטרים ספורים הבדילו בין אחת הדקירות לבין ריאותיו. דבר הצלתו של הרב זילבר נודע ברבים ורק אז הבינו חוטפיו את טעותם וכמעט שנטלו את נשמתו של האדם הלא נכון מבחינתם.

כאשר השתחרר בחסדי ה' מבית הרפואה הגיע אל הרבי לחלוקת הדולרים. כשהרבי ראה אותו הוא ברך אותו:  "רפואה שלימה ושיהיה לך נסים בדרך הטבע ולא תזדקק יותר לניסים שלמעלה מדרך הטבע". באותו מעמד נתן לו גם דולר נוסף באומרו: "לעילוי נשמת הרב חיים נאה".

לא פעם ולא פעמיים קיבל הרב זילבר מהרבי דולר נוסף כאשר הרבי מזכיר לו את הסבא הגדול רבי חיים נאה. היה נראה שהרבי מעוניין שימשיך ויפרסם את מורשת סבו הדגול. ואכן הרב זילבר עמל להוציא לאור ספר על סבו בשם "נודע בשיעורים" ועם הזמן גם הקים את איגוד צאצאי הגאון רבי חיים נאה, שבין פעולותיו - ארגון כנס מפואר בירושלים ביארצייט החמישים של הגרא"ח. כמו כן יזם קריאת שמות רחובות על שמו ועוד.

•

בסוף שנות המ"מים התפרנס הרב זילבר כפי שהוזכר לעיל מחנות מחשבים בשותפות עם בחור  צעיר האברך פנחס גוביץ. הנער פנחס לא היה במקורו חסיד חב"ד אך הקירבה שלו לרבי דרך הרב זילבר ורבים מתושבי קרונהייטס שנהנו משרותיו הביאו גם אותו להיות מן הנמנים על חסידי חב"ד. עם השנים נשא אשה מבית חב"די והקים בית משלו על אדני התורה, החסידות וההתקשרות לרבי, בית חסידי לתפארת. כיום הוא מנהל בגאון את בית הכנסת חב"ד באלעד לשמחת המתפללים הנהנים משרביט הנהגתו.

הרב זילבר והרב גוביץ היו באים יחדיו אל הרבי בחלוקת דולרים וזכו לקבל ברכות רבות לעסקם. בתקופה מסויימת הם תרמו למערכת "פאקס א שיחה" את המכשור המתקדם כדי ששיחותיו של הרבי יישלחו בפקס לכל רחבי העולם בהקדם האפשרי. בתחתית הדפים הופיע שם העסק שלהם וגם על כך קיבלו ברכות מאת הרבי.

פעם בעת שהרב זילבר עבר לפני הרבי לבקש ברכה לפרנסתו הורה לו הרבי שיתן דולר לתוך קופת הצדקה שבמקום עבודתו. לאחר שחלף קרא לו שוב הרב גרונר לבקשת הרבי והרבי אמר לו שוב שתהיה קופת צדקה בעסקו.

מעניין שלמרות שתמיד היתה קופת צדקה בעסקו אך דוקא הפעם כשהגיע לעסק התברר כי הקופה איננה ויד עלומה נטלה אותה. הרב זילבר ראה בכך ביטוי לרוח קדשו של הרבי ומני אז השיג קופת צדקה גדולה מעץ אותה קיבע בדלפק במקום בולט כדי שיד זר לא תחמוד אותה.

•

ביום ראשון האחרון שלפני כ"ז אדר בו היתה חלוקת הדולרים האחרונים, לעת עתה. בסביבות 5:30 בערב חש לפתע הרב זילבר רצון עז לקבל דולר מהרבי. הוא ממש גירש את הלקוחות האחרונים שנשארו בחנות, מיהר לסגור אותה ו'טס' מבורו פארק לקרונהייטס. הוא הגיע ממש מהאחרונים קרוב לשש בערב וקיבל דולר מהרבי. הוא הסביר אח"כ שפשוט הרגיש שהוא חייב לבוא לרבי.

מאוחר יותר הוא סיפר למשפחתו בדאגה כי הרבי לא נראה טוב... למחרת אירע הארוע של כ"ז אדר א'.

שבת פרשת נשא תשנ"א זכורה לכל עדת חסידי חב"ד כשבת חוויתית ביותר כאשר הרבי ירד בהפתעה לבית המדרש אחר הצהריים ונטל את ידיו להתוועדות. בתחילה נכחו שם מתי מעט ומרגע לרגע כשנודע הדבר זרמו לשם המונים. בסיום ההתוועדות חילק כוס של ברכה למשתתפים.

כשהרבי סיים לחלק לאחר זמן ארוך מיינו לקהל שאל האם ישנם כאלו שעדיין לא קיבלו והביט לצדדים. באותו רגע הגיעו הרב זילבר יחד עם הרב פנחס גוביץ שמיהרו להספיק לזכות בברכה הרבי מזג להם והם חתמו את שורת המקבלים הארוכה באותו לילה.

•

באחד הימים הייתה פשיטה של המשטרה על חנות המחשבים. לבעלי החנות התברר כי חלק מהסחורה בחנות היא סחורה גנובה. אחד מהסוכנים שסיפק להם סחורה היה בלשון המעטה לא מן האנשים הישרים בעולם. אותו אדם היה יהודי, והרב זילבר בשום אופן לא הסכים למסור למשטרה את פרטיו של האיש. המשטרה איימה שיעצרו את הרב זילבר אם לא ישתף פעולה, ואפילו הרב שלו התיר לו למסור את שמו של הגנב. בכל זאת, מצפונו לא נתן לו לעשות זאת.

בחול המועד פסח, הגיעו שוטרים לביתו עם צו מעצר. הוא ביקש מהם לחזור אחרי החג וגם הבטיח לא לברוח. הוא הסביר להם שזה חג יהודי, והוריו המבוגרים מתארחים אצלו, והוא לא רוצה שיצטערו. הם הסכימו לבסוף, אבל הבטיחו לחזור מיד אחרי החג.

במוצאי פסח נסע הרב זילבר לרבי ל'כוס של ברכה', ושם אמר לרבי שה'צבא' רודף אחריו. הרבי עשה תנועת ביטול. אולם אז קלט הרב זילבר שטעה בלשונו וחזר בבהלה ותיקן שה'משטרה' רודפת אחריו. הרבי חייך חיוך גדול יותר ושוב עשה תנועת ביטול חזקה בידו, והרב זילבר חזר לביתו.

למחרת, בהיותו בבית הכנסת לתפילת שחרית, הגיעו שוטרים לביתו כדי לעצור אותו. אשתו אמרה להם שהוא לא בבית כרגע, אז הם חיכו מחוץ לבית שלו בניידת. אשתו ביקשה משכן להזהיר אותו, ואכן, הוא לא חזר הביתה למשך כמה שעות. השוטרים התעייפו מלהמתין, ולבסוף עזבו את הזירה. למרבה הפלא, הם יותר לא חזרו, והרב זילבר לא שמע מהם יותר מאומה.