בעוד שכולם מתאבלים על הסתלקותו של החוזר הרב יואל כהן ע"ה, ומעלים על נס את כוחו האדיר בחזרת דא"ח ובהפצת המעיינות, ואת יכולת ההסברה הנפלאה שלו בחסידות, ברצוני לעלות על נס דווקא את היחס שלו אל התמימים, יחס שהתבטא בהמון חיבה ואכפתיות כלפי בחורי הישיבה.

לרב היה ממש אכפת מהבחורים, וראינו זאת. שלא כאנשי צוות אחרים, הרב פשוט היה חשוב לו למסור שיעורים בצורה קבועה לאורך כל ימות השנה ולאורך כל שבתות החורף שנה אחרי שנה עד לשנתו האחרונה ולפרוץ הנגיף.

גם כשהרב שבר את רגלו או חזר ממסעות מחוץ לארה"ב, היה חשוב לו שהסדרים ימשיכו ושהשיעורים ימסרו כסדרם.

דאגתו הגדולה לתמימים התבטאה גם בדאגתו לכך שיהיה לבחורים מה לאכול כפשוטו. לכולם זכורים סעודות השבת בביתו, כשהזמין את הבחורים לסעוד אצלו, וכידוע שאוכל לא היה חסר שם, ועל אף שהוא היה אוכל תפריט שונה ממה שהגישו לשולחן, מ"מ היה חשוב לו שהבחורים יאכלו וישבעו.

וכסדר זה עשה שבת אחרי שבת עד לשנה האחרונה ממש מתוך אכפתיות של ממש לתמימים.

זכורני שכשהייתי בקבוצה נסעתי פעם לארץ לאירוע משפחתי, ושבת אחת לא הייתי על שולחנו. בשבת שלאחר מכן הגעתי לביתו לאחר שסעדתי אצל קרוב משפחה, וכשנכנסתי ישר שאל אותי האם כבר אכלתי משום שבאתי מאוחר וגם בשבת לפני זה לא הייתי.

בשבועות של אותה שנה יצאתי למבצע עשרת הדברות עם עוד כמה מהתמימים ולא הצלחנו למצוא את בית הכנסת שהיינו אמורים לבוא אליו. כשחזרנו עם מצב רוח מעט שפוף ל-770, הלכנו לביתו לאכול סעודת חג וכשהגענו הוא ממש התעניין במסלול ובתהלוכה שהלכנו ונגע לו כל התהליך.

דאגתו הרבה התבטאה גם לרוחניות של התמימים, ולמעשה היה מהיחידים מבין צוות הישיבה שהיה פשוט אכפת לו.

באלול תשע"ז נערכה התוועדות יחד עם הרב בזאל הגדול, ולאחר שחבורת פורעים הפריעו לרב להתוועד (והרב כמובן המשיך להתוועד כאילו לא ארע דבר), החליט הרב שהסיבה לכך משום שהבחורים לא מונחים בלימוד והחליט להוסיף אנשי צוות חדשים.

וכך היה. לאחר כחודשיים כינס אסיפה לכלל תלמידי הישיבה והודיע על מינוי של שלושה אנשי צוות חדשים שידאגו לסדרי חסידות ולידע של הבחורים, וממש עמד על כך שיהיה סדר מסודר וכו'.

מאחורי הקלעים התברר שהרב פנה לתורמים על מנת שידאגו למשכורות שלהם, ולמרות שהיו אנשי הנהלה שהתנגדו לכך שימנו אנשים חדשים (בשביל לו לדאוג להם למשכורות), פעל הרב בנחישות שיהיה לתמימים מורה דרך מסודר בחסידות.
לא פעם שינה את מערך השיעורים שמסר במקומות אחרים בשביל למסור עוד שיעורים לבחורים.

במשך כמה פעמים בסעודות שבת התעניין במצב הלימודים, ולפני מבחנים ממש דרש בסעודות בגודל מעלת המבחן ועד כמה חשוב להבחן.

יכלה העט מלתאר והיד מלכתוב ועדיין לא נגע בקצה קצהו של הדאגה שהייתה לו לבחורים בכל חודשי השנה ואת יוקר השיעורים וההתועדויות שמסר במס"נ.

רק נותר לקוות שעדיין יהיה בישיבה מי שאכפת לו מהתמימים. ושתכף הזכה להתגלות ונשמע תורה חדשה מפיו של משיח ללא צורך בממוצעים ונראה אלוקות עין בעין בביאת משיח צדקנו.