הנחמה שלאחר השבר: הרבי שולח קבוצת שלוחים לארץ
פרק ראשון
65 שנים
לשליחות המיוחדת
"..אחד מאופני ההשתתפות הוא, שיסעו עשרה או אחד-עשר, באי-כח לארץ ישראל, בעיקר יהיו בכפר- חב“ד ובישיבת תומכי-תמימים בלוד, הקשורה עם הכפר, וגם לבקר על המקומות הקדושים.."
ראשיתך מצער
לא קלים היו המגורים על אדמת כפר חב"ד בשנותיו הראשונות. קשיי הסתגלות וחבלי לידה היו מנת חלקם של המתיישבים הראשונים.
ממרחק המקום, שלח הרבי עידוד וכוח כל־העת למתיישבים המסורים, וביקשם להרחיב ולהגדיל את מוסדות הכפר עד שיהיה לשם ולתפארת.
הרב הראשי הספרדי, הרב יצחק ניסים מבקר בכפר חב"ד לאחר הפיגוע
עוד לא עברו שנים רבות מאז עלו על אדמתו של הכפר, ובשנת תשט"ז, "זכו" המתיישבים לקבלת פנים כואבת. מחבלי ה"פדאיון" שהטילו את חתתם על יישובי הארץ, הגיעו לכפר חב"ד וביצעו פיגוע בבית הספר למלאכה. דמם של מדריך וארבעה תלמידים נשפך על אדמת קודש. הטרגדיה הייתה נוראה. רבים בכפר חב"ד ביקשו "להרים ידיים" ולעזוב את המקום. הפחד שהשתרר בכפר לאחר הפיגוע היה עצום.
מניו יורק פעל הרבי להרגיע את התושבים, הוא שיגר להם מכתבי עידוד ונוחם, ובעיקר קרא להם להתאזר עז ולהגיב למעשה הנפשע בדרכנו שלנו – על ידי הוספת אור.
השלוחים הצעירים
כבר תקופה מסוימת קודם לכן עלה הרעיון לשלוח לארץ קבוצה של 'תמימים' שיחזקו את אנשי־שלומינו בכל מקומות מושבותיהם, ויפיחו בקרבם רוח־חיים. כעת, החליט הרבי ליישם את הרעיון ולהביאו לידי פועל.
השלוחים על רקע המטוס שהביאם לארץ הקודש
בהתוועדות חג השבועות תשט"ז, הודיע הרבי לקהל כי בימים הקרובים תצא קבוצת שלוחים לחיזוק רוחם של חסידי חב"ד בארץ הקודש. מי שייבחרו לשלוחים - הסביר הרבי - יהיו קבוצה של עשרה (או יותר) שימונו לבאי־כוחו של הרבי. ההתרגשות שחשו הנוכחים בעקבות ההודעה, הייתה גדולה.
למחרת, פורסמו במודעה פרטי השליחות:
על הבחורים המעוניינים לנסוע בתור "שלוחי" הרבי, יש להרשם ב'מזכירות'. שני תנאים נדרשים מהבחורים כדי להכנס לרשימת המועמדים – א. שיקבלו את הסכמת הוריהם. ב. שיש בידם את כל המסמכים הנדרשים לנסיעה.
כל מי שראה בעצמו מתאים לנסיעה שכזו, נרשם בחדר המזכירות והמתין בציפייה לשמוע מי מתוך הרשימה יזכה להבחר לתפקיד החשוב.
מודעת 'ברוכים הבאים' שקידמה את פני השלוחים לארץ הקודש
אשרינו שזכינו!
לאחר כשלשה שבועות, נקראו תשעה בחורים לחדרו של הרב חדקוב, מזכירו האישי של הרבי, ושם הם התבשרו כי נבחרו לשמש כשלוחיו האישיים של הרבי לארץ ישראל.
שמחתם של התשעה הייתה עצומה; אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לצאת בשליחות רבינו!
לאחר שנודע להם שנבחרו לצאת בשליחות הרבי, התבשרו השלוחים כי הם עתידים להיכנס ליחידות מיוחדת, בה ימסור להם הרבי פרטים אודות השליחות.
ביחידות, שנערכה בג' תמוז, מסר להם הרבי הוראות שונות באשר לאופיה של השליחות, לאופני ההכנה אליה, ודרך ההנהגה בה עליהם לנהוג בימי שליחותם. בין שאר הדברים, הורה להם הרבי כי בדרכם לארץ יעצרו בחמש מדינות באירופה - אנגליה, בלגיה, צרפת, שווייץ ואיטליה - בכדי לעורר ולחזק את מקומות התורה במדינות אלו, ובפרט את קהילות ליובאוויטש אשר נמצאים שם.
ההמונים מקדמים את פני השלוחים בשדה התעופה בלוד
בתחילה אמנם נקראו תשעה בחורים להוות את קבוצת השלוחים, אך בעתיד הוחלט להוסיף עליהם שלוחים נוספים מישיבות אחרות, וכך גדלה הקבוצה מבת תשעה משתתפים לחבורה גדולה של שנים עשר שלוחים.
יוצאים לדרך
ביום רביעי ח"י בתמוז, נכנסו השלוחים ל'יחידות' אל הרבי וקיבלו את ברכתו לשליחות. במעמד זה גם העניק הרבי לכל אחד מהם סידור "תהלת השם", ותניא במהדורת־כיס. אחר הצהריים של אותו יום יצאה הקבוצה בדרכה לאנגליה.
בדרכם לשדה התעופה ליוו אותם הרב חדקוב, הר‘ ניסן מינדל ומספר חסידים נוספים. תחושת רוממות והתרגשות מילאה את האוויר.
השלוחים רוקדים לצד המטוס
על פי הוראתו של הרבי עצרו השלוחים בחמשה מדינות אירופאיות, ופעלו לחזקם גם־הם ולמסור להם פרישת שלום מבית חיינו. בכל מקום ומקום אליו הגיעו השלוחים נערכו התוועדויות גדולות, והשמחה הרקיעה שחקים. אנשי שלומינו באותם המדינות יצאו לקבל את פניה של הקבוצה בהמוניהם, וסיפור בואם עורר רעש גדול שהגיע עד לתקשורת היהודית של אותם הזמנים, וניכר בדיווחיהם של עיתוני התקופה.
המשך יבוא