מערכת COL | יום ג' אב ה׳תשפ״א 12.07.2021

ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי'

מכתב שהגיע למערכת COL על מטבעות לשון שגורות בפי רבים, המגיעים ממקורות לא כשרים ואפילו מעבודה זרה ר"ל • לא כל חסיד ותיק הוא 'מיתולוגי', והביטויים 'עד שייצא עשן לבן', ו'מלח הארץ' – לקוחים מהנצרות • אז שימו לב למה שיוצא לכם מהפה
ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי'
צילום אילוסטרציה: מנדי הכטמן. עיבוד: COL

אני קוראת טור דעה של אמא לאחר האסון במירון. היא מתארת את הפטירה ״בטרם עת״ של החבר של בנה וש״לולא חסדי האל״ גם בנה... 

השיא היה פרסום על התוועדות לשלושים של חסיד ״מיתולוגי״ בריכוז חב״די, כשבאותו זמן בדיוק למדנו הלכות עבודה זרה ברמב״ם ובספר המצוות.

לֹחיות עם הזמן!

ישנם מטבעות לשון שהתקבלו בלי שים לב ובלי לדעת שיש להם מקורות ובמקרים רבים מקורות אלה מגיעים מעבודה זרה ממש ר״ל.

״לולא חסדי האל״ - לא לקב״ה הכוונה, אלא ל....

ו"פטירה ללא עת"? אכן, צער ויגון וגם אסון נורא, אבל הן בנגלה (קהלת ג׳ ב׳) כתוב, ״עת ללדת ועת למות״, וכמה לימדה אותנו החסידות המושג של השגחה פרטית, ושהקב"ה מנהל את העולם?

ו"מיתולוגיה"? הלא אלה הסיפורים על האלילים היוונים וקורותיהם. לפני כאלפיים שנה לחמנו נגד תרבות זו במסירות נפש. למה שזה יהיה תואר כבוד לחסיד ותיק? וכן הביטויים משם – 'תיבת פנדורה', 'עקב אכילס', וביטויים נוספים שהיו בין האלילים.

להלן עוד כמה דוגמאות נפוצות רק כדי להסיר מכשול ולא לעבור על איסור הנאה מעבודה זרה ח"ו:

1.         "להחזיק אצבעות" - ביטוי של תמיכה, אבל מקורו במנהג נוצרי להצטלב רח"ל כשהם בתיפלה -  מחזיקים אצבעות, סוג של שתי וערב.

2.         אלה לקוחים מהברית החדשה:

א.         מלח הארץ (לעומת ברית מלח)

ב.         עשן לבן

ג.          אתה אמרת

ד.         אין נביא בעירו

ה.         מי שלא בעדי הוא נגדי

ו.          זאב בעור כבש

ז.          הוא לא ישאיר אבן על אבן

ח.         אשרי המאמין

ט.         לרקוד לפי החליל

י.          עד שייצא עשן לבן

 • 

ולסיים בטוב, כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר...

לרב שלום הכט, הבעלים של חנות הספרים המפורסמת בפלטבוש, ניו יורק, היה קשר מופלא וארוך שנים עם הרבי, והרבי היה מדבר אתו באופן 'חברי' מאוד.

באחת מן ה'יחידויות' הרבות שאליהם נכנס הרב העכט, נפל תאריך היחידות ביום הראשון של השנה האזרחית, האחד בינואר.

בשלב מסוים במהלך ה'יחידות', אמר הרבי לרב הכט "שנה טובה", והסביר מיד, שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב נהג לאחל לקהילתו 'שנה טובה', בהתבסס על הנאמר בפרק פ"ז בתהילים - 'ה יספור בכתוב עמים'.

גם הסבא מאפטא נהג כך: "בספר אהלי יעקב להרה"ק מהוסיאטין כתוב בשם הרה"ק מאפטא, שהיה מברך בתחילת השנה החדשה למניין הגויים שנה טובה לכל עם ישראל, וביאר לפי הנכתב: "ה' יספור בכתוב עמים" שבזמן שהעמים מונים את שנתם החדשה זהו זמן מסוגל לעם ישראל, כי וודאי שאז יש דין על הגויים, וכיון שכל כוחם של הגויים הוא מהיהודים אז זה זמן מסוגל לגזור גזירות טובות על עם ישראל".

לכתבה זו התפרסמו 26 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
26 תגובות
1.
אינו נכון
ג' אב ה׳תשפ״א
רוב הביטוים הנזכרים זכינו לשמעם אף מפ"ק של כ"ק אדמו"ר זי"ע.

פשוט שדינם כדין ע"ז שבטלה, ועוד קיל טפי - שהרי גם גדר אביזרייהו, בפשטות, אין לכה"ג.

הרוצה יחמיר לעצמו, ותבוא עליו ברכה, אך אל נא ישית על הציבור כולו להצמד לאמת־מדתו.
פרטים בבקשה
ג' אב ה׳תשפ״א
אשמח למקורות ופרטים אילו ביטויים בדיוק שמענו מהרבי ואיפה? חלק מהביטויים וודאי לקוחים מהנצרות וקשה להאמין שהרבי שכ״כ נזהר מדברים אלו השתמש בהם.
2.
לא הכל נכון....
ג' אב ה׳תשפ״א
לגבי ''בטרם עת'' עיין מאמר ד''ה ''והיה עקב'' (א) תשכ''ז: ''...גרמו (ע''פ טבע) שנפטר לפני זמנו.

לגבי '' מי שלא בעדי הוא נגדי'' עיין יהושע ה' י''ג
וע''ע המוסבר הארוכה החסידות ע''ז ובפרשת אליהו בהר הכרמל.

ומסיימים בטוב ואין טוב אלא ישראל.
ובמיוחד בימים אלו..
3.
גם הביטוי "שימו לב למה שיוצא לכם מהפה" מ...
ג' אב ה׳תשפ״א
ולגבי הסיפור של שנה טובה בזמנו שמעתי שזה היה עם המזכיר ר"נ מינדל
יכול להיות שהיה איתו, ואיתו..
ג' אב ה׳תשפ״א
ויכול להיות שלא היה לא איתו ולא איתו
ד' אב ה׳תשפ״א
ובפרט שכאן נוסף "מקור" בשם רלוי"צ מברדיצ'ב
ויכול להיות שלא היה כלל
ד' אב ה׳תשפ״א
ערבך ערב צריך. סיפור בודד על פני כל הנשיאות
4.
יישר כח!
ג' אב ה׳תשפ״א
5.
מיתולוגי
ג' אב ה׳תשפ״א
מלשון מותג, סמל, אדם מוכר, סמל ל.. היה מוכר בעקבות..
ובלי קשר גם אם ביטויים שהזכרת שימשו כל מיני דברים בלתי רצויים לא בהכרח שאסור לומר אותם כיום.
מיתולוגי לשון מותג?
ד' אב ה׳תשפ״א
מיתולוגי מלשון מיתוס, אגדה.
גם וגם
ד' אב ה׳תשפ״א
העיקר הכוונה אבל בכל מקרה זה לא הגדרה של ביטוי/ניב
6.
בהחלט לא נכון!
ג' אב ה׳תשפ״א
דפים בקטגוריה "אמרות שאולות משפות לועזיות"


א
אדם לאדם זאב
אין עשן בלי אש
ב
בין הפטיש ובין הסדן
ברומא התנהג כרומאי
ד
דמעות תנין
ה
הגמל אינו רואה את דבשתו
ההצלחה פרי הגדל לאטו
הלך לקנוסה
הפקר פטרושקה
התהפך בקברו
ח
חמור נושא ספרים
חרב דמוקלס
ט
טוב צפור אחת ביד משתים על העץ
ל
לא כל הנוצץ זהב הוא
לכל סיר יש מכסה
מ
מרב עצים לא יראה היער
ע
עגן הצלה
עולם גלם
על טעם ועל ריח אין להתוכח
על כרעי תרנגלת
באדיבות ויקיפדיה
7.
גם הביטוי "אין נביא בעירו" יש לו מקור: ה...
ג' אב ה׳תשפ״א
החתם סופר בפירושו לתורה (ר"פ שופטים ד"ע ע"ב) מביא שכך אמרו חז"ל, "אין נביא לעירו", וכן הוא בספר תשובותיו חו"מ (סימן כ"ב ושם סימן קצ"ו), ובספר ליקוטי תשובות חתם סופר לונודון תשכ"ה בחלק המכתבים (סימן ח' דפ"א ע"ב).
נכון, אבל
ה' אב ה׳תשפ״א
המקור לביטוי הזה הוא באמת מה... וזה מאוד מעניין שהחת"ס (והוא לא היחיד בזה מגדולי ישראל) הזכיר זאת
יש מקור בחז"ל
י"ג אב ה׳תשפ״א
עיין בפורום אוצר החכמה [אין נביא לעירו] שהביאו שם מקורות שונים בעניין זה עיי"ש בארוכה, ומוכיחים שיש לזה מקור בחז"ל בירושלמי תענית (ד' ב') "ולמה לא מניתיה? בגין דצווחין עלויי בציפרי: ציפוראי," כלומר משום שהיה מהעיר ציפורי לא חפצו למנותו ראש.
8.
אבן על אבן
ד' אב ה׳תשפ״א
הביטוי מגיע מעיר הנידחת
9.
מילים שימושיות
ד' אב ה׳תשפ״א
לא כל מילה שהשתמשו בה בדת זו או אחרת דינה כמילה טמאה. אלו ברובם מילים ומשפטים שימושיים בקרב כל בני אנוש באשר הם ללא קשר לדת
10.
אשמח למקור לכל מה שנאמר
ד' אב ה׳תשפ״א
כי אם נתחיל להוציא מהלקסיקון כל מילה שגם הגויים השתמשו בה וכל ביטוי שבני אדם משתמשים בו כולל בני אדם לא יהודיים, נצטרך לשתוק כל חיינו.
הרבה מאוד מהביטויים כאן בעלי מקור יהודי, או מקור נייטרלי (כמו לרקוד לפי החליל שמתאר את הכבשה שהולכת אחרי הרועה, או נפטר בטרם עת שמתאר אדם שנפטר בגיל צעיר יותר מרוב בני האדם, עשן לבן שזה ביטוי שגם רש"י משתמש בו, לא להשאיר אבן על אבן שפשוט מתאר בית שנחרב והאבנים כבר חא מסודרות בקיר אחת מעל השניה, מיתולוגיה שזו מילה לועזית שבין היתר מתארת גם אגדות עם לא לנו, אבל זו מילה כללית לאגדות או דברים שנחרטו בהיסטוריה וכד' ולא ספציפית על אגדות של ע"ז וכן הלאה וכן הלאה)
שאם כן - אסור להשתמש בשעון אורלוגין כי ישנו גם בבית תיפלתם, ואסור לומר את הביטוי "קל חנון ורחום" כי גם הנוצרים משתמשים בו וכן הלאה..
צודק בעיקרון
ד' אב ה׳תשפ״א
11.
יישר כח, מעניין וחשוב.
ד' אב ה׳תשפ״א
הביטוי "אתה אמרת" מופיע גם בגמרא (כתובות, קד, א) בנוגע לפטירת רבי:
"ההוא יומא דנח נפשיה דרבי גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי כל מאן דאמר נח נפשיה דר' ידקר בחרב וכו', אמרו ליה רבנן לבר קפרא זיל עיין אזל אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה פתח ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש אמרו ליה נח נפשיה אמר להו אתון קאמריתו ואנא לא קאמינא".
12.
בטרם עת
ד' אב ה׳תשפ״א
אמנם יש השגחה פרטית ויש עת ללדת ועת למות. אבל לשלול בטענות אלו את הביטוי בטרם עת הוא קודם כל זלזול ברגשות של אלו שאיבדו אדם יקר להם לפני 120.
ורק מי שחווה אובדן כזה יבין איזה קוועטש בלב ההסבר שנכתב עושה.
13.
ביטויים
ו' אב ה׳תשפ״א
נראה שהכוונה פה לעורר מודעות גם למה שיוצא מהפה...
ובקשר למקורות, אכ״מ לצטט "מהברית החדשה"
14.
מענדל סלונים
י"א אב ה׳תשפ״א
וכמו"כ אין כותבים זצ"ל על חסיד, גדול ככל שיהיה
15.
בדיחה להפגת המתח...
י"ג אב ה׳תשפ״א
סיפר לי יהודי בן תשעים ומשהו, בריא כשור ובעל חוש הומור (כנראה קשור...) שחלומו הגדול הוא למות בגיל 119, כדי שיוכלו לומר שהוא נפטר בטרם עת...
16.
אין נביא בעירו - מקור
י"ג אב ה׳תשפ״א
מצאתי באוצר החכמה, בספר "להעיר להורות ולהשכיל", [לרב יונתן דאמב] חלק ג, עמוד קו, שכתב בנוגע לביטוי "אין נביא בעירו" שמקורו מהגויים, ומה שהחסיד יעבץ בפירושו למשנה אבות כתב זאת בשם "רז"ל", הכוונה ל"רבו ז"ל" שהוא האברבנאל, [האברבנאל אכן מביא פתגם זה בספרו זבח פסח אך לא מציין לו כל מקור] ושהאברבנאל דרכו היה להביא בפירושו גם ממקורות לא יהודיים. עיי"ש הערה 3 וש"נ.
17.
בענין הביטוי אין נביא בעירו
י"ג אב ה׳תשפ״א
בשו"ת בית דוד (לייטר) סי' קא כותב במענה לשאלה: "על דבר אשר אמר... כי המאמר השגור בפי כל "אין נביא בעירו" לוקח מספריהם ומקור מקומו טמא באון גליון".
וכותב שם בין היתר: " אבל זאת ידעתי כי בשו"ת חתם סופר חו"מ... כתב: ואמרו חז"ל אין נביא לעירו... וכן מצאתי בספרו של רבינו יוסף יעב"ץ...על מסכת אבות... שגם הוא הביא מאמר זה בשם חז"ל.. ובודאי נמצא מאמר זה באיזה מקום, וידוע כי הרבה מאמרים מדברי חז"ל נשתקעו גם בספריהם, גנבו ושמו בכליהם, וכבר נתחברו על זה הרבה ספרים בלשונות לועזיות מהם מבני עמנו והרבה מהם גם מאומות העולם הוכיחו זאת בראיות צודקות למדי" עכ"ל.
ועיי' בס' אוצר המשלים והפתגמים ע' 138 הערה 102) שהביא מקור לזה מירושלמי תענית (ד' ב') ולמה לא מניתיה? בגין דצווחין עלויי בציפרי ציפוראי, כלומר משום שהיה מהעיר ציפורי לא חפצו למנותו ראש, ע"ש.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.