ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי'
אני קוראת טור דעה של אמא לאחר האסון במירון. היא מתארת את הפטירה ״בטרם עת״ של החבר של בנה וש״לולא חסדי האל״ גם בנה...
השיא היה פרסום על התוועדות לשלושים של חסיד ״מיתולוגי״ בריכוז חב״די, כשבאותו זמן בדיוק למדנו הלכות עבודה זרה ברמב״ם ובספר המצוות.
לֹחיות עם הזמן!
ישנם מטבעות לשון שהתקבלו בלי שים לב ובלי לדעת שיש להם מקורות ובמקרים רבים מקורות אלה מגיעים מעבודה זרה ממש ר״ל.
״לולא חסדי האל״ - לא לקב״ה הכוונה, אלא ל....
ו"פטירה ללא עת"? אכן, צער ויגון וגם אסון נורא, אבל הן בנגלה (קהלת ג׳ ב׳) כתוב, ״עת ללדת ועת למות״, וכמה לימדה אותנו החסידות המושג של השגחה פרטית, ושהקב"ה מנהל את העולם?
ו"מיתולוגיה"? הלא אלה הסיפורים על האלילים היוונים וקורותיהם. לפני כאלפיים שנה לחמנו נגד תרבות זו במסירות נפש. למה שזה יהיה תואר כבוד לחסיד ותיק? וכן הביטויים משם – 'תיבת פנדורה', 'עקב אכילס', וביטויים נוספים שהיו בין האלילים.
להלן עוד כמה דוגמאות נפוצות רק כדי להסיר מכשול ולא לעבור על איסור הנאה מעבודה זרה ח"ו:
1. "להחזיק אצבעות" - ביטוי של תמיכה, אבל מקורו במנהג נוצרי להצטלב רח"ל כשהם בתיפלה - מחזיקים אצבעות, סוג של שתי וערב.
2. אלה לקוחים מהברית החדשה:
א. מלח הארץ (לעומת ברית מלח)
ב. עשן לבן
ג. אתה אמרת
ד. אין נביא בעירו
ה. מי שלא בעדי הוא נגדי
ו. זאב בעור כבש
ז. הוא לא ישאיר אבן על אבן
ח. אשרי המאמין
ט. לרקוד לפי החליל
י. עד שייצא עשן לבן
•
ולסיים בטוב, כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר...
לרב שלום הכט, הבעלים של חנות הספרים המפורסמת בפלטבוש, ניו יורק, היה קשר מופלא וארוך שנים עם הרבי, והרבי היה מדבר אתו באופן 'חברי' מאוד.
באחת מן ה'יחידויות' הרבות שאליהם נכנס הרב העכט, נפל תאריך היחידות ביום הראשון של השנה האזרחית, האחד בינואר.
בשלב מסוים במהלך ה'יחידות', אמר הרבי לרב הכט "שנה טובה", והסביר מיד, שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב נהג לאחל לקהילתו 'שנה טובה', בהתבסס על הנאמר בפרק פ"ז בתהילים - 'ה יספור בכתוב עמים'.
גם הסבא מאפטא נהג כך: "בספר אהלי יעקב להרה"ק מהוסיאטין כתוב בשם הרה"ק מאפטא, שהיה מברך בתחילת השנה החדשה למניין הגויים שנה טובה לכל עם ישראל, וביאר לפי הנכתב: "ה' יספור בכתוב עמים" שבזמן שהעמים מונים את שנתם החדשה זהו זמן מסוגל לעם ישראל, כי וודאי שאז יש דין על הגויים, וכיון שכל כוחם של הגויים הוא מהיהודים אז זה זמן מסוגל לגזור גזירות טובות על עם ישראל".
פשוט שדינם כדין ע"ז שבטלה, ועוד קיל טפי - שהרי גם גדר אביזרייהו, בפשטות, אין לכה"ג.
הרוצה יחמיר לעצמו, ותבוא עליו ברכה, אך אל נא ישית על הציבור כולו להצמד לאמת־מדתו.
לגבי '' מי שלא בעדי הוא נגדי'' עיין יהושע ה' י''ג
וע''ע המוסבר הארוכה החסידות ע''ז ובפרשת אליהו בהר הכרמל.
ומסיימים בטוב ואין טוב אלא ישראל.
ובמיוחד בימים אלו..
ובלי קשר גם אם ביטויים שהזכרת שימשו כל מיני דברים בלתי רצויים לא בהכרח שאסור לומר אותם כיום.
א
אדם לאדם זאב
אין עשן בלי אש
ב
בין הפטיש ובין הסדן
ברומא התנהג כרומאי
ד
דמעות תנין
ה
הגמל אינו רואה את דבשתו
ההצלחה פרי הגדל לאטו
הלך לקנוסה
הפקר פטרושקה
התהפך בקברו
ח
חמור נושא ספרים
חרב דמוקלס
ט
טוב צפור אחת ביד משתים על העץ
ל
לא כל הנוצץ זהב הוא
לכל סיר יש מכסה
מ
מרב עצים לא יראה היער
ע
עגן הצלה
עולם גלם
על טעם ועל ריח אין להתוכח
על כרעי תרנגלת
באדיבות ויקיפדיה
הרבה מאוד מהביטויים כאן בעלי מקור יהודי, או מקור נייטרלי (כמו לרקוד לפי החליל שמתאר את הכבשה שהולכת אחרי הרועה, או נפטר בטרם עת שמתאר אדם שנפטר בגיל צעיר יותר מרוב בני האדם, עשן לבן שזה ביטוי שגם רש"י משתמש בו, לא להשאיר אבן על אבן שפשוט מתאר בית שנחרב והאבנים כבר חא מסודרות בקיר אחת מעל השניה, מיתולוגיה שזו מילה לועזית שבין היתר מתארת גם אגדות עם לא לנו, אבל זו מילה כללית לאגדות או דברים שנחרטו בהיסטוריה וכד' ולא ספציפית על אגדות של ע"ז וכן הלאה וכן הלאה)
שאם כן - אסור להשתמש בשעון אורלוגין כי ישנו גם בבית תיפלתם, ואסור לומר את הביטוי "קל חנון ורחום" כי גם הנוצרים משתמשים בו וכן הלאה..
"ההוא יומא דנח נפשיה דרבי גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי כל מאן דאמר נח נפשיה דר' ידקר בחרב וכו', אמרו ליה רבנן לבר קפרא זיל עיין אזל אשכחיה דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה פתח ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש אמרו ליה נח נפשיה אמר להו אתון קאמריתו ואנא לא קאמינא".
ורק מי שחווה אובדן כזה יבין איזה קוועטש בלב ההסבר שנכתב עושה.
ובקשר למקורות, אכ״מ לצטט "מהברית החדשה"
וכותב שם בין היתר: " אבל זאת ידעתי כי בשו"ת חתם סופר חו"מ... כתב: ואמרו חז"ל אין נביא לעירו... וכן מצאתי בספרו של רבינו יוסף יעב"ץ...על מסכת אבות... שגם הוא הביא מאמר זה בשם חז"ל.. ובודאי נמצא מאמר זה באיזה מקום, וידוע כי הרבה מאמרים מדברי חז"ל נשתקעו גם בספריהם, גנבו ושמו בכליהם, וכבר נתחברו על זה הרבה ספרים בלשונות לועזיות מהם מבני עמנו והרבה מהם גם מאומות העולם הוכיחו זאת בראיות צודקות למדי" עכ"ל.
ועיי' בס' אוצר המשלים והפתגמים ע' 138 הערה 102) שהביא מקור לזה מירושלמי תענית (ד' ב') ולמה לא מניתיה? בגין דצווחין עלויי בציפרי ציפוראי, כלומר משום שהיה מהעיר ציפורי לא חפצו למנותו ראש, ע"ש.