אם מעדת, זכור: זה רק עוד מסע בדרכך אל הארץ המובטחת
״אני בדרך״ שתי מילים שאני אומר, או יותר נכון מסמס, כמה פעמים ביום.
איזו משמעות יש לדרך? האם היא רק אמצעי להגיע מנקודה לנקודה או שיש לה לדרך, משמעות ותכלית?
42 מסעות מגיעים השבוע לסיכום. 42 תחנות שונות עבר העם במשך 40 שנה במדבר, החל ביציאת מצרים וכלה בהגעה אל הארץ המובטחת.
שונות באופן קיצוני היו התחנות זו מזו. באחת אמרו: ״כל אשר דבר ה׳ נעשה ונשמע״, וקיבלו את התורה. ובאחרת, התלוננו על משה באמרם: ״לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה, לו מתנו״.
כך או כך, כל אחת מ-42 התחנות הייתה חלק חשוב במסע העם לקראת היותו עם ה׳, שנבחר להביא את קדושת התורה והמצוות לעולם.
זו הסיבה שהפרשה אינה פרשת ה״חניות״ אלא ה״מסעות״. פרשת ׳מסעי׳, כי כל שלב במסע, על העליות והמורדות שבו, היה משמעותי מבחינת עיצוב אופיו של העם היהודי.
•
רבי ישראל בעל שם טוב אמר השבוע לפני למעלה מ-250 שנה שכמו בני ישראל במדבר, גם כל אדם עובר בימי חייו 42 מסעות, מסע נפשי אחד ארוך. כמו במסעם של בני ישראל, גם מסעותיו של האדם יש בהם עליות ומורדות. וכולן, גם המורדות, חשובות לעיצוב אופיו של האדם.
אז גם אם אתמול מעדת ואתה מרגיש נורא, זכור זאת: המעידה היא רק עוד מסע, אחד מתוך 42 מסעות בדרכך אל הארץ המובטחת. יש רק תנאי אחד הכרחי: אסור לעצור ולשקוע במעידה, אלא חובה לקום ולהמשיך הלאה.
ועוד משהו: אצל העם במדבר היו מסעות ״תחנות״ של שנים ארוכות והיו בני יום אחד בלבד. גם במסע הנפשי שלנו, יש תהליכים שלוקחים שנים ויש שקורים תוך ימים ספורים. אז קצת סבלנות בבקשה.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
