בימים האחרונים שר האוצר איווט ליברמן שחרר הצהרות שהוא הולך להטיב עם הציבור העובד בנוגע לסבסוד מעונות היום, ואתמול (ד') התקבלה במשרד האוצר ההחלטה, שהביאה לביקורת נוקבת וגינויים כמעט מקיר לקיר, לשנות את הקריטריונים לזכאות הנחה במעונות היום ולפגוע בעיקר בציבור האברכים הלומד תורה.

משמעות הגזירה החדשה – שני בני הזוג יצטרכו לעבוד בחצי משרה לפחות כדי לקבל סבסוד למעונות היום עבור ילדיהם. מדובר בקיצוץ ושלילת סבסוד הניתן כיום לכ-18 אלף משקי בית, ובעבור 21 אלף ילדים, המקבלים סבסוד בסביבות 1000 שקלים עבור התשלום למעונות היום.

'החיסכון' למדינה בעקבות החלת התנאים החדשים לסבסוד מוערך בכ-400 מיליון שקל.

שחר וולף, כלכלן חסיד חב"ד, מנהל לשעבר בבנק דיסקונט ובעל חברה ליעוץ משכנתאות ופיננסים, מתראיין למרכז התקשורת החב"די COL ועושה סדר.

שחר וולף

האם הגזירה אכן תחסוך למדינה המון כסף ותדחוף את החרדים הלומדים לצאת לשוק העבודה?

שחר וולף: "קצת רקע: מעונות היום הם גוף שמסובסד ע"י המדינה באמצעות התמ"ת,  חלק מאוכלוסיית ההורים זוכה לסבסוד משמעותי בשכר הלימוד עפ"י קריטריונים שנקבעו, לדוגמא: משפחות אברכים, חד הוריות, הורים שעובדים במשרה מלאה עפ"י מבחן הכנסה. ועוד משהו שלא תאמינו: אימהות במגזר הערבי שעובדות חצי משרה.

כל הורה כאן מכיר את הסיפור הזה: ככל שהוא עובד ומתפרנס קצת יותר מהממוצע הוא נדרש לשלם שכר לימוד של עד 2800 ש"ח לחודש, וזאת על הזכות לשלוח את הפעוט למעון יום של משרד העבודה. במידה והוא לא מתקבל למעון הזה יפתחו בפניו ערוצים שונים במחירים אחרים לגמרי.

אני רוצה לנתח את ההחלטה של שר האוצר ליברמן בעיניים של כלכלן:

מחד גיסא, לכאורה שר האוצר צודק: סבסוד מעונות היום הוא הדבר הראשון שידחוף כל אדם לצאת לעבודה, אמא שלא יכולה לשלוח את ילדיה למסגרות – היא מושבתת בבית. כולנו זוכרים זאת משנת הקורונה שלא מזמן פקדה אותנו, משפחה שאחד ההורים נשאר בבית סופגת פגיעה כלכלית קשה. לכן שר האוצר צודק לכאורה, התמריץ מטרתו להוציא אנשים לעבודה ומאידך להטיב איתם.

אבל השאלה האמיתית היא: האם הקריטריון החדש אכן יוציא את האברכים מבית המדרש לשוק העבודה? בואו באמת נחשוב מה מטרת התקנה הזו, האם מישהו באמת חושב שאברכים יעזבו את בית המדרש בהמוניהם? כולנו זוכרים את גזירת הגיוס, ודווקא בשנים בהם לפיד היה שר האוצר היתה ירידה ניכרת בהשתלבות חרדים בצבא!

הסיבה ברורה: אף אחד לא יכול להכתיב לציבור אחר איך לחיות.

אני לא מאמין שאף אברך ששמע את ההודעה הזאת התרגש ופנה ללוח 'דרושים'. לעומת זאת אני בטוח ששיחות הסלון היום בערב בבתים שבהם אחד מההורים לומד, יהיו סביב כדאיות היציאה לעבודה של האישה.

למרות זאת, אולי הגזירה החדשה תאלץ את האברכים לשקול יציאה לשוק העבודה?

שחר וולף: "בשנים האחרונות דובר רבות על התעסוקה במגזר החרדי, משלם המיסים שפך מליארדי שקלים על תוכניות לעידוד נשים חרדיות ליציאה לעבודה. התעסוקה אכן עלתה  לשיעור של כמעט 80%, זאת בעקבות תמריצים שונים, בין היתר - סבסוד מעונות היום.

נשים אלו עובדות בד"כ בשכר נמוך ובמידה ויאלצו לשלם שכר לימוד מלא על ילדיהם ובמיוחד אם מדובר ביותר מילד אחד בגיל המעון, כדאיות היציאה לעבודה תהיה בספק!

יוצא שכרו בהפסדו: במקום זאת, המדינה תשלם סיוע למשפחות אלו באמצעות קצבאות כאלו ואחרות (אבטחת הכנסה), הנחה בארנונה ועוד, והמטרה שתושג היא הפוכה לחלוטין – פגיעה בכלכלה.

בעיניים כלכליות: שר האוצר ליברמן טועה במהלך הזה?

"ככלכלן אני חושב שבחישוב של עלות מול תועלת האוצר טועה. הכסף הקטן שיחסך לקופת המדינה רק יגדיל את הקצבאות ואת הסיוע מהצד השני.

מלבד זאת, הדבר שהכי קריטי לכלכלה, ייפגע: כאשר אנשים עובדים יש להם כסף לבזבז, לקנות בחנויות, לנוסע לטייל ולחסוך. זה הקטר האמיתי של המשק, הצמיחה.

בכל זה נגענו רק בעולם הכלכלי, אך הדבר החשוב יותר הוא ערך לימוד התורה - שהמדינה חייבת לדאוג ולשמור עליו."