למייל האדום של המערכת הגיע מכתב המעיר את תשומת לב אנ"ש לניגון הידוע והשקט של 'אזמר בשבחין' ונחשב לניגון חב"די מובהק.

אלא שהכותבים, המעדיפים להשאר בעילום שמם, טוענים כי זו 'תרמית'.

הנה המכתב:

"שנים רבות שהניגון הידוע, השקט, של 'אזמר בשבחין' מושר בבתים חב"דיים רבים בשולחנות השבת ובשעת רעווא דרעווין.

ל"ניגון" זה אף הולחנו מילים חב"דיות בכמה הזדמנויות ואף נלמד בקעמפ גן ישראל לפני מספר שנים כניגון חב"די לכל דבר ועניין.

הניגון החב"די (השקט) 'אזמר בשבחין'. שירה ופסנתר: מנדי ברוד

"זו תרמית. ניגון זה הוא אינו ניגון חב"ד. למעשה, לחן זה אינו ניגון כלל. מקורו של השיר הוא לחן ציוני, שנכתב עם מילים ביידיש בידי אליקום צונזר, משורר ציוני. ישנם כאלה המייחסים לחן זה לר' הלל מפאריטש אך ר' הלל הלחין את הניגון השמח של 'אזמר בשבחין'.

נשמח אם תעלו כתבה בנושא כדי לעצור את שירת "ניגון" זה."

 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי': שיר שהפך לאחד מהשירים המזוהים ביותר עם התנועה הציונית

השיר המדובר הוא 'בְּמַחֲרַשְׁתִּי', שכונה גם 'שיר האיכר' שירו של המשורר הציוני, אליקום צונזר. חובר בשנת 1888 ביידיש, בשם "די סאכע" ("המחרשה") והולחן על ידי צונזר עבור החקלאים היהודים, אשר הועברו לחקלאות על ידי השלטונות באימפריה הרוסית ובקיסרות האוסטרו הונגרית.

עם השנים, השיר שמזוהה עם עמל העובדים, החיבה לחקלאות ולעבודת האדמה, נעשה אהוד ונחשב כאחד משירי התנועה הציונית המובהקים.

• 

COL שוחח עם המוזיקאי והמומחה לניגוני חב"ד, הרב לב לייבמן, שגם חקר את הנושא בעצמו.

האם אכן הניגון השקט של 'אזמר בשבחין' הוא 'תרמית' ואינו ניגון חב"די?

ר' לב לייבמן: "קודם כל צריך להבין, שלא כל ניגון שהושר בידי ה'משכילים' ומקימי הציונות הוא לא ראוי. אלפי ניגונים נשכחו ונעלמו, ובפועל ניגונים רבים כבר לא מזוהים איתם ונשכחו מהם. נקודתית לגבי ניגון 'אזמר בשבחין', שמעתי משני זקני החסידים שהם שמעו את הניגון מהחסיד הנודע ובעל המנגן ר' שניאור זלמן טייבל."

אם אכן מדובר בניגון עם שורשים חסידיים, איך אתה מסביר שהניגון הזה הפך לסמל של הציונות?

"אני יכול לתת עשרות דוגמאות של ניגונים שהיו חסידיים במקור, או הולחנו על ידי בעל מנגן חסידי ידוע, ולקחו אותם למחוזות אחרים. מי לא מכיר את הניגון החב"די "כי הנה כחומר ביד היוצר" של הימים הנוראים? הלחין אותו הרב אהרון חריטונוב מניקולייב, בעל המנגן החב"די הנודע. כמה שנים אחריו, לקחו אותו למחוזות אחרים והוא הפך לשיר ערש ידוע בשם 'שכב בני'...

'שכב בני': מניגון חב"די מפורסם הפך לשיר ערש

"זו תופעה מוכרת, המשכילים והציונים גדלו בינקותם על ברכי הניגון החסידי, וכשפרשו לדרכם לקחו איתם ניגונים שהטביעו בהם חותם עמוק ורגשי. כך אפשר להסביר את התופעה. יש דוגמאות רבות מספור כאלו."

לגבי הלחן של השיר 'במחרשתי' המיוחס למשורר אליקום, אומר ר' לייבמן: "אני לא רואה שום הכרח שאליקום עצמו חיבר את הלחן".

יש לכם הערות סביב הנושא? שתפו בתגובות>>>