כך סיפר המשפיע הנודע הרה"ח ר' פינייע קארף ב'בית חיינו' (תרגום חופשי באידיש מתוך הוידאו):

"בתקופת הגזירות בברית המועצות, אחת הגזירות היתה שחייבים לשלוח את הילדים לבתי הספר שלהם - ה'שקאלע'. הגזירה היתה קשה לא רק משום מה שלומדים שם, ולא רק בגלל שבת. אלא בעיקר בגלל שהקומוניסטים רצו באמצעות ה'שקאלע' לקעקע את כל היהדות. חסידים לחמו במסירות נפש שלא לשלוח לשם את הילדים.

"היה חסיד בשם ישראל (לוין) נעוולער, שכמו חסידים רבים אחרים השיבו אותו ב'תפיסה' (בית כלא). באו עסקנים לאשתו ואמרו לה, שאם תשלח את הבת ל'שקאלע' – בעלה ישוחרר מהכלא.

וכך היה. הוא חזר לביתו, ובבוקר הוא רואה את בתו מתלבשת ושמה את הילקוט על גבה. הוא שואל אותה: "לאן זה?" והא עונה: "אמרו שאם אלך ל'שקאלע' ישחררו אותך מה'תפיסה'". החסיד שמע, לבש מיד את מעילו ואמר: "ככה? אז אני חוזר מיד ל'תפיסה'..."

"לבסוף", מסכם ר' פינייע קארף, "לא הוא חזר ל'תפיסה' ולא היא הלכה ל'שקאלע'..."

וידאו: