מחכים למשיח

מאת ענת באלינט

הסיקור של תנועת חב"ד בערוץ 1 מושפע מכך שמנהל הטלוויזיה מוטי עדן והעיתונאי אורי רווח אוהדים את הזרם המשיחי, הקיצוני, של התנועה - כך טוענים עורכים וגורמים אחרים בערוץ

תנועת חב"ד זוכה בעת האחרונה לחשיפה נאה בערוץ 1: לפני חודש וחצי הוקדש שידור מיוחד לסרט "השלוחים", על הכנס השנתי בניו יורק של שליחי חב"ד ברחבי העולם, ובו תיעד הכתב איתי רפופורט את האירוע, ושימש, לפי עדותו שלו בשידור, משהו שבין עיתונאי למעריץ נלהב של התנועה. זמן מה אחר כך שודרה ב"יומן" כתבה של אורי גולדשטיין על הזרם המשיחי של חב"ד ופעילותו האלימה נגד ההתנתקות (זאת למורת רוחם של אנשי חב"ד), וכעבור יומיים שודרה כתבה של אורי רווח שדומה כי נועדה לתקן את הרושם שהותירה כתבתו של גולדשטיין: היא הציגה את עמדת הזרם המרכזי של חב"ד, הקורא לפעולה בלתי אלימה.

מאחורי אלה עומדת מערכת קשרים מורכבת שמתנהלת בין התנועה לבין כמה דמויות בערוץ 1, ובראשן מנהל הטלוויזיה מוטי עדן. אחד העורכים הבכירים בערוץ 1 מתאר זאת כך: "הרבי מלובביץ' מת אולי, אבל רוחו שורה ברוממה מאז שמוטי עדן מנהל את הטלוויזיה". זו כמובן לא ההשפעה הראשונה בתולדות רשות השידור: היא מצטרפת לשורה ארוכה של ניסיונות להשפעה פוליטית והטיות מפלגתיות למיניהן, שאיפיינו את הערוץ במשך כל שנות קיומו.

אבל לא כל אנשי חב"ד מאושרים מן החשיפה הזאת. הסיבה לכך קשורה לעימות המתקיים בתוך חב"ד בשנים האחרונות: מצד אחד של המתרס עומד הזרם המרכזי של התנועה, ומהצד האחר הזרם המשיחי, המאמין כי הרבי מלובביץ' הוא המשיח (ולפיכך אינו מכיר בעובדת מותו) ונעשה מעורב בפעילות הימין הקיצוני. זרם זה מזוהה בעיקר עם חוזרים בתשובה. לפי כמה גורמים בערוץ 1 ובחב"ד, מוטי עדן ואורי רווח מזדהים עם הזרם המשיחי.

בחדרו של עדן, שמונה לפני כשנתיים (נובמבר 2003) למנהל הטלוויזיה במהלך שהפתיע את הכל, תלויה תמונתו של הרבי מלובביץ'. זהו רק סימן אחד לקשר העמוק של עדן - שהוא עצמו מעיד עליו - לתנועה ולרב שלה. בישיבות של הנהלת הטלוויזיה, עוד בימי המנכ"ל המודח של רשות השידור יוסף בראל, חזר עדן וסיפר על פגישה שהיתה לו עם הרבי מלובביץ' בחייו, פגישה שבה הבטיח לו כי הוא יהיה בעתיד מנהל הטלוויזיה (עדן אף אומר שיש לו הקלטה של דברים אלו של הרב). בישיבות ההנהלה, מספר איש ערוץ 1, החלו להתבדח על כך שמינויו של עדן נעשה בידי המשיח - שכן כולם ידעו שבראל הוא שעמד מאחורי המהלך. אם כי בסופו של דבר היה זה איש ש"ס בוועד המנהל, עמרם מליץ, שהטה את הכף ברגע האחרון לטובת עדן, שהתמודד על התפקיד מול אמנון נדב.

בתחילת יולי השנה יצא הדוקומנטריסט הוותיק של ערוץ 1, אורי גולדשטיין, לעשות כתבה ל"יומן" על הנעשה בתנועת חב"ד. בין השאר נסע לצפת ושם תיעד משיחיסטים המאמינים כי הרבי עדיין חי ומעורבים בפעילות אלימה נגד ההתנתקות. גולדשטיין גם שוחח עם תושבי העיר שהתלוננו על אלימות של אנשי חב"ד ועל כך שהיו למטרד לתושבי האזור.

לקראת השידור החלו, לפי מקורות בערוץ 1, הלחצים המוכרים בכל מערכת חדשות: פניות מצד דובר חב"ד ואנשי התנועה שביקשו למנוע את השידור. עדן דרש לצפות בכתבה לפני שידורה, אך מכיוון שלא היה בבניין, הושמע לו הפסקול בטלפון. בסוף השיחה הוא הורה להוריד משפט של אחד הדוברים בכתבה, תושב צפת, שאמר כי החב"דניקים הם "שונאי חילונים".

רק יומיים עברו מאז שידור כתבתו של גולדשטיין ב"יומן" ביום שישי, ובמהדורת "מבט" שודרה הכתבה של רווח שהביאה את תמונת המצב המתוקנת. דובר חב"ד, מנחם ברוד, מכחיש כי הפעיל לחצים שלא לשדר את הכתבה או לשדר כתבה מתקנת.

בלב הביקורת על הדרך שבה מסוקרת חב"ד בשידור הציבורי עומדת דמותו של אורי רווח. רווח היה בעבר כתב של חדשות ערוץ 2 ולאחר שחזר בתשובה היה לדוברו של אשר אוחנה, שכיהן כשר הדתות מטעם ש"ס בשנים 2001-2003. אחר כך שב לעבוד כעיתונאי, הפעם במחלקת הדת והמורשת של ערוץ 1. ברוממה משערים כי ברוח ההתנהלות בתקופת כהונתו של בראל, זה היה מהלך של מחווה וחיזוק הקשרים עם מפלגת ש"ס (בראל סירב לשוחח עם "הארץ").

רווח החל לעבוד בחוזה מיוחד במחלקת המורשת לפני כשלוש שנים. עם הזמן, בעידודו של עדן, היה לכתב חדשות לעת מצוא העוסק בענייני דת ובין השאר מסקר את הנעשה בתנועת חב"ד. לדברי עורכי החדשות, פעם אחר פעם הם נאלצים לשמש בלמים לכתבות המשמשות שופר לחב"ד מבחינה דתית ופוליטית, ולעתים, בשל עומס העבודה, הם לא מצליחים לעצור חומרים שאינם ראויים לשידור. "הוא אומר שהוא הולך לעשות כתבת צבע על שמחת ההקפות בחב"ד בסוכות", מספר עורך, "ואז מגיעה כתבה שכולה הטפה נגד ההתנתקות וההסכם עם הפלשתינאים, כי הרבי אמר שאסור לוותר על שטחים". במקרה הזה נפסלה הכתבה לשידור.

עורך אחר מספר: "כל ההתייחסות שלו לדת היא רק דרך המשקפיים של חב"ד. הוא לא מסוגל לעשות כתבה שיש בה שמץ של מקצועיות, כי הוא מגויס לגמרי. יום לפני הסקופ של עודד בן-עמי בערוץ 2 על כך שהרב מרדכי אליהו מתנגד לסרבנות, אורי רווח היה אצלו, ועל מה הוא ריאיין אותו? על שעון מתקופת הבבא סאלי. זה נכנס לשידור בחדשות".

לפני שנה הכין רווח כתבה שעוסקת ברבנים ש"מרפאים" הומוסקסואלים, ששודרה ב"מבט" ועוררה, מטבע הדברים, זעם בערוץ 1. "עצם הבחירה בנושא לכתבה", אומר איש הערוץ, "נותנת לגיטימציה לטענה שהומואים הם אנשים חולים. זוהי עיתונות שמעידה על בורות".

גם מבחינות אחרות התנהגותו של רווח היתה לצנינים בעיניהם של עובדים בערוץ. חדרו ברוממה הפך ביוזמתו לבית כנסת ומתקיימים בו שיעורי גמרא ותפילות. בימי שישי רווח מסתובב במסדרונות, מלווה בחסידי חב"ד צעירים, ומחלק יין ונרות שבת. כתב של ערוץ 1 טוען: "הפעילות שלו ברשות השידור היא מיסיון. הוא מסתובב בין החדרים ומשדל אנשים להניח תפילין ולקבוע מזוזות. אין ספק שאין מקום לפעילות כזאת בתוך מקום עבודה ציבורי. תמיד היתה טענה שמחלקת הדת היא שלוחה של המפד"ל. רווח בכלל לא מנסה להסתיר שהוא איש ש"ס. זה נעשה בצורה בוטה וידוע לכל".

הצלע השלישית במשולש של אוהדי חב"ד בערוץ 1 היא ראש המערכת בצפון, איתי רפופורט. רפופורט, חילוני גמור, התקרב לחב"ד דרך אחד ממושאי הסיקור שלו שנהפך לידיד, הרב משה אוירכמן, העוסק בפעילות צדקה באזור הקריות. בביקור פרטי של רפופורט בניו יורק, כך סיפר בסרטו "השלוחים", הזמין אותו אוירכמן להתכנסות השנתית שהתקיימה אז בהשתתפות 4,000 השליחים של חב"ד שבאו מכל קצווי העולם. רפופורט, לפי גרסתו, עמד נפעם מול המפעל שנגלה לעיניו והחליט בו במקום שהוא רוצה לעשות סרט תיעודי על האירוע. אנשי חב"ד העמידו לרשותו צוות צילום - כך שהפקת הסרט נעשתה בעצם במימון חב"ד ולא עלתה לרשות השידור כסף.

כאשר חזר רפופורט וביקש לערוך את הסרט, סירב ועד הטכנאים של רשות השידור לעשות זאת משום שלא צולם על ידי ערוץ 1. מי שלחץ והתחנן כי ייאותו לערוך את הסרט היה מנהל הערוץ מוטי עדן. הסרט נערך וגם שודר לבסוף, אך רפופורט מוחרם עד עתה על ידי טכנאי הערוץ, ומשום כך לא הכין בשבועות האחרונים אפילו כתבה אחת.

"השלוחים" של רפופורט הוא מסמך תיעודי מרתק, ולו רק בשל ההצצה לתוך עולם השליחים של התנועה שהתאפשרה לו בזכות ידידו מחב"ד. רפופורט תיעד את העלייה לקברו של הרבי מלובביץ', צילם את ספריית הרבי המכילה ספרי קודש עתיקים והשתתף בחגיגה של הערב המסכם, הנקראת "בנקעט".

לקראת סוף הסרט מופיע רפופורט כשהוא מצטרף לריקודי המעגלים של החסידים בבנקעט. "אנחנו העיתונאים", הסביר בדיון על הסרט שהתקיים באולפן, "מפתחים ציניות, חומות הגנה, מסתכלים על הכל מהצד. אי אפשר להישאר אדיש לנוכח האקסטזה. מדובר באלפים שרוקדים בהתלהבות אדירה עם ברק בעיניים. אתה נכנס לתוך זה". הוא סיים את השידור בהמלצה נרגשת: על כל ישראלי שמגיע לניו יורק ללכת לביקור בביתו של הרבי מלובביץ', אחרת "משהו יהיה חסר בביקור שלו".

בדיון באולפן התרחש מחזה נדיר: דובר חב"ד, מנחם ברוד, הצטייר כאיש מאופק ומאוזן לעומת העיתונאי רפופורט שישב לצדו. מנחה הדיון, שלומי גולדברג, ניסה לגעת בכל זאת בסוגיות כאובות, דוגמת הפילוג בתנועה בין המתונים לבין המשיחיסטים. הדובר ברוד הודה ש"יש דעות כאלה ואחרות.... אבל אהבת ישראל היא מעל לכל", ואילו העיתונאי לא שמע על כך מעולם. "חיפשתי את חילוקי הדעות", השיב, "ולא מצאתי! חיפשתי ולא מצאתי! בכינוס השלוחים אין חילוקי דעות, יש אחווה". "רפופורט", אומר כתב ותיק בערוץ 1, "היה צריך להיות מוחרם על ידי ועד העיתונאים, ולא על ידי הטכנאים, על ההופעה הזאת".


תגובת מנהל הטלוויזיה מוטי עדן:

מוטי עדן: אורי רווח הוא יהודי

ברשות השידור לא נתנו אישור לראיין את הכתבים אורי רווח ואיתי רפופורט, ולפיכך הגיב מנהל הטלוויזיה מוטי עדן גם לשאלות שכוונו אליהם.

בנוגע לקרבתו שלו לחב"ד מסר עדן: "אני מכיר את כל הזרמים ביהדות ואף ידיד של רבים מהזרמים השונים. ריאיינתי את הרבי מלובביץ' ראיון עיתונאי ראשון לפני 25 שנה".

בנוגע להתערבותו של עדן כדי שתשודר כתבה ש"תתקן" את כתבתו של אורי גולדשטיין, נמסר: "אינני שולח כתבים לכתבות. מי שמופקד על משימה זו הם עורכי 'מבט', עורכי התוכניות או הכתבים שיוזמים כתבות בעצמם".

לגבי זיהויו של רווח עם חב"ד מסר עדן: "לא ידוע לי שהוא שייך לזרם כלשהו, הוא יהודי". עדן התייחס גם לביקורת המושמעת על עבודתו של רווח: "הכתבות, הדיווחים והסרטים של אורי רווח עוסקים במגוון נושאים יהודיים ולא רק בחב"ד. הסמכות היחידה שלה אורי רווח חייב לדווח על כתבותיו היא עורכי מהדורת החדשות ומנהל מחלקת המורשת. מנהל הטלוויזיה הוא הסמכות המקצועית הגבוהה בטלוויזיה ולא אף סמכות רבנית".

בנוגע להפיכתו של חדרו של רווח לבית כנסת מסר עדן: "ברשות השידור עובדים כידוע יהודים רבים, ואם יהודי מבקש בית כנסת, יהיה לו. חדרו של אורי רווח לצורך העניין משמש גם כבית כנסת".

בנוגע לביקורת על עבודתו של איתי רפופורט בסרט "השלוחים" מסר עדן: "גם לעיתונאי מותר להתייחס לאנשים שהוא פגש, ואם הם עושים מעשים טובים של בין אדם לחברו, אזי מותר להתייחס לכך, כמו שעושים כתבים רבים לנושאים שהם מסקרים".