אחת מן הדמויות העלומות בתולדות עם ישראל, היא דמותו של רבי אלעזר הקליר. רבים וטובים התחקו אחר דמותו, ללא הצלחה יתירה. לא רבות נשתייר בידינו על דמותו של מי שמילות תפילותיו נזעקות על ידי עם ישראל כולו, בחגים ובימי תענית.

רבות השאיר בידינו רבי אלעזר הקליר. תפילותיו ופיוטיו הפכו נכס צאן ברזל בקהילות ישראל, אחד הממעיט ואחד המרבה, אבל כולם משתמשים בהם על פי המנהגים השונים.

צילום: shutterstock

רבים מפיוטי הסליחות נכתבו על ידי רבי אלעזר, וכך גם ה'הושענות' שאנו אומרים במהלך תפילות ימי חול המועד סוכות. גם רבים מה'קינות' לתשעה באב נכתבו על ידי אותו רבי אלעזר, שלא נודע להם כמעט על דמותו.

// מי היה רבי אלעזר?

רבים העריכו כי רבי אלעזר היה אחד מן התנאים. רבי חיים ויטאל אף כותב בשם האר"י ז"ל כי רבי אלעזר הקליר, הוא רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי. את השמועה הזו מסייג רבי חיים ויטאל באמרו כי לא שמע זאת בעצמו מהאר"י ז"ל, אלא רק שמע משמו. כך גם מובן מדברי התוספות במסכת חגיגה הכותבים אודות רבי אלזר הקליר 'הוא היה תנא והוא היה ר' אלעזר ברבי שמעון'.

לדעת הרשב"א לעומת זאת, היה רבי אלעזר הקליר לא אחר מרבי אלעזר בן ערך.

זאת ידוע, כי רבי אלעזר חי ופעל בארץ ישראל. מעט פרטים על דמותו אנו למדים מה'אקרוסטיכון' שניתן למצוא ברבים מפיוטיו.

אחד מפיוטיו המפורסמים של רבי אלעזר הקליר

// מהו אקרוסטיכון?

בשירים ופיוטים רבים ניתן למצוא כי בצירוף האות הראשונה שבכל שורה מהשיר, נוצרות מילים מכוונות. לדוגמה – בפיוט "לכה דודי", מציינות האותיות הראשונות של כל פסקה בצירופם יחד את המילים "שלמה הלוי". אקרוסטיכון זה נוצר כדי ללמד אותנו את שמו של מחבר הפיוט 'לכה דודי' – רבי שלמה הלוי אלקבץ.

תופעה מצויה היא שמחברים מרמזים את שמם באקרוסטיכון. כך גם ניתן למצוא את שמו של האר"י ז"ל רמוז בפיוטים 'אזמר בשבחין' ו'אסדר לסעודתא' כדוגמה.

רבי אלעזר הקליר רמז במספר מקומות באמצעות אקרוסטיכון את המילים 'קרית ספר'. על פי זה יש שהבינו כי הוא התגורר בעיר ששמה היה 'קרית ספר'. על איזו עיר מדובר? לא ידוע. יש אומרים כי ייתכן והכוונה לטבריה.

מספר רחובות בארץ נקראו על שמו של רבי אלעזר הקליר, אחד מהם (בתמונה) נמצא בירושלים | קרדיט: Google maps

גדולי ישראל מארצות אשכנז העריצו את דמותו ופיוטיו של רבי אלעזר במיוחד. איזכור לכך ניתן למצוא בספר 'שיבולי הלקט', בו מספר המחבר כי שמע מאביו ששמע מרבותיו גאוני העיר 'לותיר', שבשעה שפייט ר' אלעזר את הפיוט "וחיות אשר הנה מרובעות" ('קדושה' הנאמרת בתפילת מוסף של ראש השנה) "ליהטה אש סביביו"..

♦

בהזדמנות מתאימה, דפדפו בין דפי הסידור ונסו למצוא בין מילות התפילה חלקים שנכתבו עם 'אקרוסטיכון'. תתפלאו בודאי לגלות עובדות שלא הכרתם. בתור התחלה, אתכם יכולים לחפש איזה אקרוסטיכון נרמז ב'א-ל אדון על כל המעשים' שאנו אומרים מידי שבת לפני קריאת שמע..