עיתונאים רבים שיחרו לפתחו של הרבי הריי"ץ בתקופה שלאחר שחרורו, עם הגיעו אל מחוץ לגבולות ברית המועצות. רבים רצו לשמוע את דעתו על מצב היהדות ברוסיה, על מאורעות המאסר ועל תוכניות הפעולה הבאות לעזרתם היהודים שמאחורי מסך הברזל. לא רבים זכו, אבל אחת מן העדויות של עיתונאים שנפגשו עם הרבי נשתמרה, והנה היא כאן לפנינו.

הערה: אין בידינו דרך לדעת כיום עד כמה פרטי הראיון מדוייקים, ועד כמה הם נמסרו ותורגמו במלואם. דיווחי עיתונות מאותם השנים לוקים בטעויות רבות ועיוותים מכוונים ושאינם.

בגולה

הרבי מלובאוויץ על היהודים ברוסיה

עיתון 'הארץ', ו' בכסלו ה'תרפ"ח

סופרו של עתון אמריקאי סח עם הרבי מלובאוויץ הנמצא כעת בריגא. בתחלת שיחתו הודיע ה"רבי", שאינו לא מדינאי ולא עסקן ציבורי וכל לבו נתון לתורה ועבודה, אלא שמצב השעה גרם לו לצאת מאהלה של תורה ולעסוק בצרכי צבור.

"מצב אחינו בני ישראל ברוסיה – אמר ה"רבי" – הוא נורא יותר מכל מה שהיה בדברי ימי עמנו. מקורות הפרנסה הישנים נסתמו וחדשים עדיין לא נפתחו במקומם. המקור החדש האחד בשעה זו הוא – עבודת האדמה. אמנם יש לחשוש לגורלם של המתישבים היהודים, אם יבוא שנוי פוליטי ברוסיה, אבל לפי שעה הביאה ההתישבות החקלאית ישע רב ליהודי רוסיה. בשתי השנים הראשונות אמנם סבלו המתישבים מחסור רב, אך מעט מעט הם נעשים עומדים ברשות עצמם ובטוחים בפרנסתם. אך דבר אחד ברור, כי ההתיישבות היהודית צריכה לספק גם את צרכיהם הדתיים, אם לא כן, סופו של הנס[י]ון הזה להבטל".

להלן מספר ה"רבי": "הנסיון הוכיח, כי בכל מקום שמניחים ליהודים להתנהג לפי רצונם, הם שוקדים על תקנת הדת קודם משאר ענינים. יש לי מכתבים ועדיות למאות, המוכיחים, כי המתישבים היהודים החדשים בנו בתי תפלה קודם שבנו בתי דירה. רוצה אני להודיע לכל היהודים, כי החיים הדתיים של המתישבים ברוסיה חזקים מאד בכל אותם המקומות, שאין מפריעים אותם. לאסוננו, אין הדבר כך בכל המושבות היהודיות מפני סבות חצוניות.

"את המושבות היהודיות – אמר ה"רבי" – יש לחלק לשני סוגים. סוג אחד – אלה שעומדות ברשות הג'וינט האמריקאי, והסוג השני – תחת ידו של "אוזט". במושבות של הג'וינט אין מפריעים את המתישבים היהודים מחייהם הדתיים. אבל על מושבות "אוזט" מפקחים הקומוניסטים היהודים המנהלים את הפוליטיקה של מומרים להכעיס. דוגמה לכך יכול לשמש ענין של גידול חזירים, שהכניסו למושבות אלו.

ה"רבי" ספר, שבשנה האחרונה הוזמנו האורתודוכסים לועידה של אוזט במוסקבה, "שיעזרו להתישבות החקלאית של היהודים". בא כח האורתודוכסים הביע את הש[..]ת חבריו: "יעשו להם הייבסקים במושבות מה שלבם רוצה, ובלבד שיתנו רשות ליהודים החרדים להתנהג כרצונם". נשיא הועידה הבטיח לעיין בדרישות אלו, אך ממחרת היום הושם בא כח האורתודוכסים במאסר וכל רכושו הוחרם.

"עזרה לבעלי אומנות יהודים – אמר הרבי – זוהי עזרה גם ליהדות דתית, מפני שהייבסקים מתערבים בעניניו הפנימיים של האומן היהודי כל זמן שהוא תלוי בהם במצבו האקונומי (-הכלכלי). ואך הוא משתחרר מ"טובתם", הוא מתרחק מהם ומוציא את ילדיו מהשפעתו של החינוך הייבסקי".

לפי דעתו של ה"רבי" יש חשיבות יתרה לסייע לבעלי אומנות ברוסיה. ראשית, משום שמספרם הוא רב מאלה שעוסקים בחקלאות. שנית, קל יותר לעזרם. בסכום קטן אפשר להעמיד את האומן על רגליו. "עזרה לבעלי אומנות יהודים – אמר הרבי – זוהי עזרה גם ליהדות דתית, מפני שהייבסקים מתערבים בעניניו הפנימיים של האומן היהודי כל זמן שהוא תלוי בהם במצבו האקונומי (-הכלכלי). ואך הוא משתחרר מ"טובתם", הוא מתרחק מהם ומוציא את ילדיו מהשפעתו של החינוך הייבסקי".

ה"רבי" מעיר אף הוא על תחית הרגש הדתי בקרב יהודי רוסיה. "בלנינגראד נמצאים שמונה עשרה בתי תפלה, אך לפני "הימים הנוראים" נפתחו מאות של "מנינים". בשעת מאסר של רב או מלמד – בעוון תלמוד תורה – מתקבלות המון בקשות מאת פרקליטים יהודים חשובים, שיתנו להם ללמד סנגוריה חנם על הנאשמים. ובבית הדין נשמעים נאומים נלהבים, דברים יוצאים מן הלב, מפי פרקליטים, שקודם לא ידעו כמעט על יהדותם.

צילום העיתון מתוך 'עיתונות יהודית היסטורית - הספריה הלאומית'