מכתב מהרבי, על ההתמודדות הנכונה עם מחשבות זרות המבלבלות את האדם בעבודתו לקונו.

כך כותב הרבי:

במענה למכתבו, בו כותב אשר מחשבות מבלבלות אותו וכו' וכו'.

וכבר כתבתי כמה פעמים לכמה מאנשי שלומנו, אף שדבר פשוט וידוע הוא שהגזמת בלבול של מחשבות זרות - גם זה מפיתויי היצר הרע המשתדל בכל האופנים והתחבולות לבלבל את האדם מעבודת השם יתברך בשמחה ובטוב לבב, שמזה מובן שככל שלא יגזימו בדבר ולא עוד אלא גם על ידי היסח הדעת מלא (ולא בדרך מלחמה עם המחשבות זרות), ילך המצב הלוך והשתפר.

אלא כיון שהמחשבה משוטטת תמיד . . הנה הדחיה היא על ידי מחשבה בענין אחר, ומובן שכשהענין יהיה בתורה ומצותיה הרי מעט אור דוחה הרבה חשך על אחת כמה וכמה הרבה אור.

מהענינים והסגולות למהר ביטול בלבול הנ"ל הוא הלימוד מבפנים לימוד תורה בטהרה, נתינה לצדקה לפני תפלת הבקר בימות החול, וכיון שכפי מכתבו ראה הטבה בשאר עניניו הרי גם זה צריך להוכיח לו ברור שגם בענין המחשבות הזרות הוטב אלא ש"הצד שכנגד" [=היצר הרע] מסתיר הטבה זו וכו'.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור.

מקור: אגרות קודש חט"ו מכתב ה'ת מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' •  העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת