הפולמוס בין הרבנים שהביא לשריפת ספרי הרמב"ם
טבעם של רעיונות גדולים והצלחות יוצאות דופן, שהן גוררות אחריהן פולומוסים ומקימות עליהם משיגים ומקטרגים. זה היה גם מנת חלקם של ספרי הרמב"ם, שחשיבותם וגדולתם העמידו להם מתנגדים שחששו להשפעתם.
המחלוקת סביב ספריו של הרמב"ם נמשכה כמאה שנה, והשתתפו בה גדולי עולם ואנשי תורה מפורסמים. גם 'ערב-רב' נלווה לאותם גדולים, וכטבעם של מקרים כאלו, משכו האספסוף את המחלוקת לדרכים מכוערות של לשון הרע ומחלוקת שאינה לשם שמיים.
קרדיט: Shutterstock
// על מה קמה המהומה?
גדולתו העצומה של הרמב"ם, מתבטאת בין השאר בכך שהיה היחיד מאז ומעולם שכתב ספר שהיווה 'מקבץ' לכל התורה כולה. התורה שבעל פה נתפרשה בדבריו של רבינו משה בן מיימון בתמצות מדויק, שייתר במידה רבה את העיון במקורות.
הרמבם העיד על כך בעצמו בהקדמה לספרו:
"כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהא חיבור זה מְקַבֵּץ לתורה שבעל פה כולה, עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חיבור התלמוד, וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהן שחיברו אחר התלמוד."
"לפיכך קראתי שם חיבור זה "משנה תורה", לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם".
// הפולמוס
לימים אנו יודעים כי ספר המשנה תורה עומד בארון הספרים היהודי לצד הגמרא והמשנה ו'אין מלכות נוגעת בחברתה', אך באותם הימים פשה חשש כזה בקרב תלמידי חכמים רבים.
לחשש זה הצטרפו תמיהות נוספות שעלו במחשבתם של רבנים שונים על ספרו של הרמב"ם. רבים התנגדו לכך שהביא בספריו את דעתם של פילוסופים מפורסמים שאינם־יהודים, גם בספר 'משנה תורה' וגם ובעיקר בספר 'מורה נבוכים'.
ז'ירונה (גירונדי) עירו של רבינו יונה | צילום: shutterstock
גדולי החולקים על ספריו של הרמב"ם היו רבינו שלמה מן ההר, רבינו יונה ורבי דוד בן שאול. כולם התגוררו באותה התקופה באותו האזור במדינת צרפת. התכתבויות ענפות ודיון עז התפתח בינם ובין חכמים אחרים, ובהם תלמידי חכמים מבעלי התוספות.
במקומות רבים 'הוחרם' השימוש בכתבי הרמב"ם ונאסר הלימוד בהם. הפולומוס רב־החשיבות הכה גלים בכל רחבי העולם היהודי, ותוצאותיו היו חשובות ובעלות השפעה מרחיקת לכת.
// שריפת ספרי הרמב"ם
המאבק בין המחנות קיבל תפנית חדה כאשר כמה מאנשי המתנגדים לספרי הרמב"ם פנו לכנסיה וביקשו את עזרתה; לבקשתם, שמחה הכנסיה, והודיעה על שרפת ספריו של הרמב"ם קבל עם ועדה.
הצעד האחרון היה מרחיק לכת. גווילי התורה המושלכים לאש זעזעו רבים מקרב מחנה המתנגדים לספרי הרמב"ם. אחד הגדולים שבהם, רבינו יונה מגירונדי, חזר בו מהתנגדותו בעקבות אירוע מזעזע זה. על פי עדות תלמידו הוא ביקש לעלות לארץ הקודש ולהשתטח על ציון הרמב"ם אך נפטר בטרם הספיק לעשות זאת.
ציון הרמב"ם בעיר טבריה | צילום: David Cohen 156/Shutterstock
תקופה קצרה לאחר שרפת ספרי הרמב"ם, נערך ויכוח בצרפת, שבסופו הושלכו ספרי הגמרא לאש בידי הכנסיה. רבינו יונה ראה במקרה נורא זה המשך ישיר לאירוע שריפת ספרי הרמב"ם ועונש משמיים על השריפה הראשונה.
גם הרמב"ן נודע בניסיונותיו לפשר בין הצדדים, ובמכתביו לחכמי צרפת החולקים על הרמב"ם, בהם נטה לבאר ולהסביר את שיטת הרמב"ם, עמדתו, והצורך הגדול בכתביו דווקא בסגנון בהם בחר לכתוב אותם.
עם השנים שככה המחלוקת, וכתביו של הרמב"ם הפכו למקובלים בכל תפוצות ישראל. ספריו כיום הם מספרי היסוד היהודיים, ומשנתו נלמדת בכל בית מדרש ומאירה את העולם בבהירותה וייחודיותה.