ציבור חסידי חב"ד ליובאוויטש ברחבי תבל, ציין מתוך 'שטורעם' גדול את יובל השמונים ליום הבהיר כ"ח סיון, התוועדויות נערכו בכל מקום לרגל היום המיוחד, קבצים המשחזרים את קורות הימים ההם נמסרו מיד ליד, ומתי המעט שעוד זוכרים את אשר התרחש לפני שמונים שנה, כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע והרבנית הצדקנית ע"ה הגיעו צליחה לחצי כדור התחתון, מעמק הבכא האירופאי שעלה בעשן המלחמה והשואה האיומה שיתפו את זכרונותיהם.

בש"ק שלאחריו שבתו אלפים ע"י הציון הק', ובמשך המעת לעת של יום ההילולא הז"ך הגיעו על הציון הק' קרוב לחמישים אלף יהודים, אנשים נשים וטף מכל רחבי העולם.

אולם מה שהתרחש בבית אחד בקונטיקט באישון לילה, היה ידוע למתי מעט, וכעת ניתן לחשוף את הסיפור המלא:

שנים רבות הוא גבאי ושמש של החברה קדישא העירונית, ומידי פעם הוא מקבל לידיו אוספים של ההולכים לעולמם, כדי להביאם לקבורה או לגניזה במקומות המיועדים להם. גם אביו שימש באותם תפקידים בשנים ההם. קופסת נעליים רגילה למראה היתה בדרכה ליעד דומה, אך משפשפש בקרביה, משהו פנימי גרם לו להחזיק עמוד אחד הרשום בכתב יד שלא הכיר, לצלם ולהעלות בקבוצה שהוא חבר בה ברשת חברתית מסויימת, תוך שהוא מקשה בדרך אגב "האם מישהו מכיר? מי כתב את זה?"

תוך דקות בודדות זיהו כמה חסידים את כתב ידו הקדושה של הרבי, ויצרו קשר עם הלה, שלא קלט עדיין איזה אוצר יש לו ביד. לבקשתם הוא החליט לשמור את הקופסא עד לבירור הענין.

מסע שתדלנות של כמה וכמה שלוחים, חסידים ואנשי מעשה, בהוראת ובפיקוח אלו העוסקים בזה, והממונים על נושאים אלו, הניב את התוצאה המיוחלת, וביום חמישי האחרון, הגיע תכולת הקופסא בשלימותה למקומה הראוי, לספריית אגודת חסידי חב"ד, ספרייתו של הרבי.

חברי המערכת של 'אגרות קודש', שזה עתה הוציאו לאור את הכרך השלושים ושלושה בסדרה, הכולל את כל האגרות משנת ה'תשל"ח, התגייסו מיד לעבודה, והחלו לפענח את תוכן האגרת תוך שהם מוסיפים ציונים ומראי מקומות, ולקראת חג הגאולה י"ב י"ג תמוז, נגאלה גם אגרת זו והיא מופיעה בקובץ מיוחד, המצורף כאן להורדה ולעיון - www.lahak.org/5166788

לאגרת זו, נלווית אגרת נוספת שהתגלתה בהשגחה פרטית בשבועות אלו, מהתאריך ח' תמוז ה'תש"ב, אל ר' אשר סגל, שהיה חלק מקבוצת פליטים יהודיים ששהו משך זמן ארוך בליסאבון פורטוגל, משם יצאה בי"ז סיון ה'תש"א האוניה 'סורפא פינטא' שהובילה את הרבי והרבנית מאירופה הכבושה לחוף מבטחים.

אגרת זו הגיעה למערכת בהשתדלות השליח הרה"ת ר' יעקב יוסף שיחי' ראסקין, שליח הרבי בג'מאייקה שבאיים הקריביים, שם התגורר הנמען אליו יועדה אגרת זו, ר' אשר סגל.

*

לרגל הגילוי ההיסטורי והמרגש, עלינו למשרדו של הרה"ת ר' חיים שאול ברוק שיחי' העומד בראש מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי בלשון הקודש, לשמוע פרטים נוספים ולהבין את המשמעות של הדבר:

מדוע שררה התרגשות כה עזה במשרדי מערכת 'אגרות קודש' השבוע?

הרב חיים שאול ברוק: "ראשית, עצם הדבר שמתגלית אגרת קודש של הרבי, שלא ידענו על קיומה ושלא היה לה תיעוד בשום מקום אחר. שנית, נדירים המה המכתבים שכתובים מראשיתם ועד אחריתם בכתב ידו הקדושה של הרבי. שלישית והיא העיקר, זוהי האגרת היחידה! שיש בידינו משנת ה'תש"א, השנה בה הגיעו הרבי והרבנית לארה"ב, לפני שמונים שנה בדיוק. (יש תרגום ממברק שנשלח מניס [ניצא] אבל לא אגרת קודש).

הרב חיים שאול ברוק עם המכתב המיוחד והנדיר

ומה יש בתוכן המכתב המיוחד והנדיר?

"הרי עד ליום הבהיר כ"ח סיון, אין בידינו תיעוד של מכתבים וכיו"ב מלבד מה שנמצאו ב'רשימות' קודשו לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד. וגם לאחר ביאתו צליחה לארה"ב, והמינוי לעמוד בראש המוסדות המרכזיים קה"ת – מחנה ישראל – מרכז לעניני חינוך, אין בידינו אגרות קודש מהשנה ההיא, זהו המכתב הראשון שהגיע לידינו, ובהשגחה פרטית מופלאה, שמונים שנה לאחר כתיבתה.

"שנית, עצם הדבר שיש כאן עדות היסטורית באופן אישי ובלתי אמצעי, על דברי ימי חייהם של הרבי והרבנית, ובמיוחד באותן שנים טרופות של השואה האיומה, זהו חידוש שלא היה עד עצם היום הזה. ומכתב זה נרשם ביום י"ט תמוז ה'תש"א, היינו פחות משלושים יום להגעתם צליחה, איש וביתו, לחצי כדור התחתון.

"בכלל, בעשרים השנים האחרונות, השקיעו כוחות אדירים וגייסו אין ספור חוקרים ומומחים כולל השקעה של הון עתק בחיפוש בכל קצווי תבל לחבר פיסת מכתב לפיסת מסמך ולהעלות רישום ותיעוד מסודר של כל השנים מה'תרס"ב והלאה, שיצא לאור לאחרונה על ידי חברת המדיה החב"דית JEM בראשותו של ידידי הרה"ת ר' אלקנה פינחס שיחי' שמוטקין. ובנוגע לשנים בהן היו באירופה תחת הכיבוש הנאצי, בעיקר היה מפי השמועה, ועדויות של אנשים שהיו במחיצתם או פגשו בהם פה ושם. לראשונה נשמעה עדות מפי הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא ע"ה בעת שהחלו להכין את סדרת ה'אגרות קודש' בשנת ה'תשמ"ג, או אז קיבל הספרן הראשי הרה"ת ר' שלום דובער לוין שיחי', את הזכות המיוחדת לדבר עם הרבנית ולרשום מפיה את סדר ההשתלשלות של השנים ההם.

"אולם כאן באגרת שלפנינו, הרבי מפרט את סדר מסעם מעיר לעיר וממדינה למדינה, ומלבד הערך ההיסטורי העצום, יש כאן גילויים מיוחדים לחסידים בכל מרחבי תבל, המשתוקקים לדעת כל פרט מחייו של הרבי.

איך אתם מסבירים את נס ההצלה של אגרת זו, קודם שהלכה לגניזת עולמים?

"כאשר עוסקים במסירה ונתינה, ללא חשבונות, בענינים של הרבי, וב"ה יש לי את הזכות שזה קרוב לארבעים שנה עוסק הנני בפדיון וגאולה של כתבים ורשימות, אגרות ומענות, שיחות והנחות, כדי להביאם לדפוס ולהוציאם לאור עולם. אם בתורת רבותינו נשיאינו, ובמיוחד בתורת רבינו נשיאינו, הרי "שכר מצווה מצווה", שזוכים שהרבי שולח באופן ניסי ובלתי מובן בשכל ענינים חדשים, ועד לחדשים ממש כמו אגרת קודש זו, גם ז"ך שנים לאחר ההעלם וההסתר של ג' תמוז ה'תשנ"ד.

והמסר העולה מכל מה שהתרחש כאן בשבוע האחרון הוא, שמקומם של כל הכתבים והחפצים הם ברשותו של נשיא הדור! כפי שב"ה הצליחו כל העוסקים בזה להביא אגרת זו, וכל שאר האגרות שהיו שם מכ"ק אדמו"ר מהוריי"ץ נ"ע ומהרבי, ועוד ענינים הקשורים במישרין או בעקיפין, לספרייתו של הרבי, אשר אין לשער גודל הנח"ר של הרבי מזה, כפי שהביע בכתב ובע"פ ריבוי פעמים לכל אלו שזכו ונתנו משלהם במתנה לרבי, כתבי וחפצי רבותינו נשיאינו שהגיעו לרשותם, וכן יהיה לנו בקרוב אשר כל הכתבים והרשימות והחפצים השייכים לרבותינו נשיאינו ולמשפחת בית הרב, יגיעו גם הם במהרה למקומם הראוי.

ומכלל הן אתה שומע וגו' אשר יש להפסיק כלל את הסחר-מכר הנבזה הקורה בבתי מכירות שונים ומשונים, ויש אשר יד אנ"ש באמצע רח"ל, שעבור בצע כסף ל"ע גם עושים מסחר בכתבים וחפצים השייכים ממש אל הרבי או אל הרבנית ולמעלה בקודש של רבותינו נשיאינו ובית הרב וכו'. ודבר זה הוא פשע, וגרימת עגמת נפש ישירה לרבי, וכפי שזוכרים כולם את הזעקות האיומות והשיחות החריפות בשנת תשמ"ה, אז דאס איז א שטיק לעבן פון דעם רבי'ן נשיא דורנו וכו', ואת הבזיון הנעשה בעצם המכירות הפומביות, באמרו שאסור למכור עבד עברי על "אבן המקח", מקום ששם מוכרים את כל העבדים, וביקש להזהיר את אלו שמוכרים הספרים והחפצים שיידעו שמשחקים עם פצצה!, ובלשונו הק': "איר זאלט וויסן זיין, איר שפּילט זיך מיט א בּאָמבּע!". ומי הוא זה אשר יהין לשחק באש שורפת ובוערת. ובמהרה ממש ייפסק הענין לגמרי, ולא יהיה שום שיתוף פעולה של מוסדות ואתרי חדשות וכו' עם ענין זה שהוא היפך רצונו הקוה"ט הגלוי והברור של הרבי.

*

הנמען של אגרת זו, הוא הרב הגאון והחסיד ר' שמעון ארי' ליב גרינבערג ע"ה, מוורשה בפולין, שלמד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שבליובאוויטש, ואחר כך בשצעדרין. היה בעל מנגן ידוע, בעל תפילה, חזן בעל נעימה חסידית. בשנת תרצ"ב נשלח לפאריז בירת צרפת ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, שם שימש בתפקידים מגוונים, שד"ר, שו"ב, סופר סת"ם ומשפיע דא"ח. בשנת ה'תרצ"ט היגר לבדו לארה"ב, והתיישב בשנת ה'תש"ז בעיר הרטפורד קונטיקט, שם שימש בקודש עד לפטירתו אדר"ח אדר שני ה'תשי"ט. מקום מנוחתו בסמיכות לאהל הק' בבית החיים ע"ש מונטיפיורי.

הרב הגאון והחסיד ר' שמעון ארי' ליב גרינבערג ע"ה

מי שעמד בראש החברה קדישא באותה קהילה יהודית בעיר הרטפורד, היה מר חיים ליב הולץ ע"ה, אביו של מר לוי יונתן שיחי' הולץ. אל ביתו הגיעו חברי המשלחת, הרב אברהם הכהן שיחי' ואחיו ירמי' הכהן שיחי' ברקוביץ' בשם ספריית אגודת חסידי חב"ד, והסבירו לו את גודל הזכיה שעלתה בידיו, לגאול ולפדות אגרת זו והנלווה מתהום הנשיה, ואת גודל הזכות שתעלה על הזכות הראשונה, למסור בידיהם את הקופסא על תכולתה, על מנת להעבירה לרשותו של הרבי.

חברי המשלחת שנועצו עם מזכירו האישי של הרבי, יו"ר המל"ח וקה"ת, ומזכיר אגודת חסידי חב"ד, הרב חיים יהודא שיחי' קרינסקי, סיפרו לו לאחר מכן על הצלחת הפעולה להצלת הכתבים, כמי שהיה מעורב בפרשיות דומות בעבר. המכתב, עם הפענוחים, יוצא לאור על ידי מערכת 'אוצר החסידים' שע"י הוצאת הספרים קה"ת בראשות הרב יוסף ברוך הכהן שיחי' פרידמאן.

כאשר התעוררו ספקות בליבו, הוציא את ספר החברה קדישא, שם מתועדים כל חברי הקהילה, יום פטירתם ומקום מנוחתם. לפתע, נשרה חוברת מתוך הספר העבה, היתה זו חוברת שי"ל לפני כעשור לקראת יום ההילולא ג' תמוז ותמונתו של הרבי בשער.

נשימת כל השוהים בחדר נעתקה. הרמז היה ברור. לא זו אף זו, בתוך החוברת הופיעה כתבה עם סיפור על שני תמימים שנסעו בשליחות המל"ח לאלסקה הרחוקה, וגרמו לכך שילדה יהודיה בקצה העולם תתחיל להדליק נרות שבת קודש. תוך שהוא קורא את הסיפור, הוא מגלה את שמו של א' התמימים, אברהם הכהן ברקוביץ'...

הוא הרים את עיניו, חיוור כולו, בפה פעור. בעיניים כבר ניתנה ההסכמה. בדיבור בפה זה לקח עוד כמה דקות.

להורדת הקונטרס, עם אגרות הקודש בפרסום ראשון – לחצו כאן

לקריאה - לחצו כאן>>>