למעלה מרבבת אנשים: סיום הרמב"ם העולמי ברחבת 770
הרב שמואל פעווזנער
חגיגה היסטורית של "סיום הרמב"ם העולמי" כפי שהוא נקרא על ידי הרבי, של למעלה מעשרת אלפי אנשים, נשים וטף, התכנסו בערבו של יום הקדוש ג' תמוז לחגיגת סיום מחזור הארבעים, בארוע שכמותו לא נראה.
אל מול פני הקודש, חדר היחידות של הרבי, ובית מדרשו בו הכריז הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם ובו ערך הרבי את הסיום הראשון בי"א ניסן תשמ"ה. נקהלו ובאו למעלה מרבבת אלפי ישראל, קהל רוגשים מול קודש הקודשים, ברגשות מעורבים ממשמעות היום יחד עם שמחה ונהרה על פניהם על ציון הדרך המיוחד כל כך.
משמעות עמוקה ניתנה לדבריו של מפקד משטרת קראון הייטס שהצהיר כי מאז ג' תמוז לפני 27 שנים לא נראה קהל כה גדול על פני שדרת איסטערן פארקווי. ולפי דעת המשטרה היו הרבה יותר מעשרת אלפים אנשים.
אכן כמה שעות לפני הסיום סגרה המשטרה את כל הצירים המובילים לאזור בית חיינו 770, עוד משעות הבוקר פרקו משאיות ענק את הבימה הגדולה והמאובזרת, מסכי ענק, מגברים, אלפי כסאות נאים ונוחים עבור הקהל, גדרות ברזל וכל הדרוש לעריכת הארוע בצורה מסודרת ומאובטחת.
עם התקרב שעת ההתחלה נהרו מכל עבר בצורה מסודרת למעלה מרבבת אנשים נשים וטף הגברים מרחוב קינגסטון והנשים מרחוב ברוקלין, לפי מפות שפורסמו מראש ותפסו את מקומותיהם לכל אורך הרחוב מאלבני אווניו, ועד לרחוב ברוקלין.על גבי כל כסא הונחו מורה שיעור מהודר למחזור המ"א, וכרטיס מעוצב שהכיל את ההלכה האחרונה של מחזור המ"ם וההלכה הראשונה של מחזור המ"א, יחד עם סדר ניגוני הרבי כפי שינוגנו במהלך הערב.
הכסאות כבר מלאים, והקהל מתחיל למלאות את כל המתחמים הצדדיים שהוכנו למקרה של תפוסה מליאה.
בדיוק בשעה המיועדת, כהקדמה לאירוע הוצג סרט וידאו אותנטי המביא את סיפורו של ר' שלמה גרינוולד, איש עסקים חסידי בשכונה. שיומו מלא וגדוש בעסקים ובפעילות בעניניו של הרבי.
ר' שלמה מציג את לימוד הרמב"ם היומי שלו. כיצד החליט להבין את מה שהוא לומד, ונסיונות שונים למצוא את הזמן המתאים בשיעור טוב, עד שמצא חברותא ללימוד יומי בשעה 5.30 לפנות בוקר. הסרט הקצר עשה רושם רב על כל הנאספים, בראותם איש עסקים מצליח, לא מוכן לוותר על לימוד ראוי לשמו בהבנה מלאה, ולשם כך קם מוקדם בכל בוקר, ואכן עומד במשימה בהצלחה.
מיד לאחר מכן נפתח מעמד הסיום. צמאה לך נפשי... ניגונו של הרבי המרעיד את עמקי הנפש מהדהד על פני איסטערן פארקווי בקולו של ר' אברהם פריד עם הקאפעלע של ר' יוסף כהן המורכבת מאברכים חסידיים בעלי מנגנים עם צלילי תזמורתו של ר' אלחנן (חוני) מילקי. הקהל כולו מנגן יחד.
בלתי אפשרי שלא להיתפס לאווירה המיוחדת: ג' תמוז אלפי חסידים אוי! צמאה לך נפשי.
אל דוכן הנואמים מוזמן החזן החסידי הרה"ח ר' שניאור זלמן בוימגרטן לאמירת פרק ק"כ בתהלים, פרקו של הרבי לשנה זו. הקהל כולו נעמד על רגליו בהדרת כבוד, על המסכים מופיעים הפסוקים בזה אחר זה.
פותחין בדבר מלכות, ועל המסך מופיע הרגע ההיסטורי של הסיום הראשון שערך הרבי בעצמו בעיצומה של התוועדות י"א בניסן תשמ"ה, תוך כדי ניגון מוציא הרבי דפי צילום בהם מופיעים ההלכות האחרונות בהלכות מלכים ומלחמותיהם, ולאחר כך מתחיל את הסיום וההדרן המפורסם, לאחר ההדרן פוצח הקהל בשירת שישו ושמחו בשמחת תורה, פני הרבי נוהרים בשמחה מיוחדת. שמחה שמכפילה את עצמה פי ארבעים הערב בסיום מחזור המ"ם.
מנחה האירוע, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית ויושב ראש וועד "סיום הרמב"ם העולמי" הרב שמואל מנחם מענדל שי' בוטמאן מכריז: ברוכים הבאים לסיום הרמב"ם מחזור הארבעים, ומיד עומד על מהותו של היום. הרב בוטמאן מחדד את הנקודה באמרו: "כל אחד רואה שמשהו נפלא קורה כאן!" הסיום האחרון היה בשבעה עשר בתמוז, והסיום הנוכחי של מחזור הארבעים הוא ביום ג' תמוז! הלא דבר הוא, ובשום פנים ואופן אי אפשר להתעלם מהעובדה שישנה כאן משמעות מיוחדת במינה.
אנחנו באותו המצב של בני ישראל במדבר
הרב בוטמאן עומד על המשמעות של "ארבעים שנה אקוט בדור" והוא מסביר שיש כאן ענין מיוחד שקשור עם המספר "ארבעים". אנחנו נמצאים כעת באותו המצב של בני ישראל במדבר. הם היו בגלות וחיכו ליכנס אל "ארץ טובה ורחבה" ואנחנו בגלות ומחכים ליכנס "קוממיות לארצנו" בגאולה האמיתית והשלימה. וכאן בא שוב המספר "ארבעים" – סיום מחזור הארבעים-- ומבשר לנו "הגיע זמן גאולתכם".
"לעבן דעם רבי'נס פענסטער" – "על יד חלונו של הרבי".
ובמיוחד, ממשיך הרב בוטמאן, שהתאספנו "לעבן דעם רבינ'ס פענסטער" –"על יד חלונו של הרבי" בשבת אחים גם יחד ופשוט שהרבי נמצא אתנו כאן! ויש לו נחת רוח מיוחדת שהבנים שלו באו אליו והתאספו יחד במקום מיוחד זה, על יד חלונו, ביום מיוחד זה של ג' תמוז.
והסגולה הנפלאה של התקשרות עם הרבי היא להצטרף להתקנה של הרבי בלימוד הרמב"ם היומי שלושה פרקים ליום או פרק אחד ליום לאנשים, וספר המצוות להרמב"ם לנשים וילדים.
חזונו הגדול של הרבי
הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו שליט"א שיגר את ברכתו המקורנת כעת על המסכים. הרב מעלה את חזונו הגדול של הרבי והדגיש את היחודיות של הסיום הזה במחזור הארבעים. הרב המשיך במה שכתוב בספר תהילים "ארבעים שנה אקוט בדור" ומשה רבינו אמר לישראל "לא נתן ה' לכם לב לדעת" וכעת בארבעים שנין יכול התלמיד "לעמוד על דעת רבו". הרב מסיים בברכות לכל הלומדים והמסיימים.
אחדות של תורה
הרה"ג הרב אברהם אזדאבא שליט"א, מרא דאתרא וחבר הבד"צ של שכונת קראון הייטס "כאן ציוה ה' את הברכה" ציטט את דברי רבי עקיבא על הפסוק ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה, ומביא שבן עזאי חולק עליו ואומר זה ספר תולדות אדם זהו כלל גדול בתורה. והסביר כי בן עזאי סובר כי האחדות בין היהודים נוצרת על ידי חיבורם לתורה הספר, וזוהי תקנת הרבי לאחד את כל ישראל על ידי לימוד משותף של כל התורה שבעל פה כולה.
למה קוראים לזה "תקנה"
הרה"ג הרב יוסף ישעי' ברוין שליט"א מרא דאתרא וחבר הבד"צ של שכונת קראון הייטס "כאן ציוה ה' את הברכה" שעמד על הייחודיות של הסיום המצטרפת לרשימה של סיומים בימים מיוחדים החל מהסיום הראשון בי"א ניסן יום הולדתו של הרבי, והשלישי ביו"ד שבט יום ההילולא של הרבי הריי"ץ נ"ע, ויום קבלת הנשיאות של הרבי. וכעת אנו עדים לסיום ביום ג' תמוז. הרב ברוין מזכיר את הרה"ג הרב אהרן יעקב שווי ע"ה אף הוא חבר הבד"ץ שהשתתף בכל סיום והעלה את הנקודה שמלבד כל המעלות שישנם בלימוד הרמב"ם, לנו החסידים יש את ענין ההתקשרות לרבי על ידי קיום ושמירת תקנת לימוד הרמב"ם.
הרב ברוין מצטט את דברי הרבי שהסביר מדוע דברים מסוימים נקראים תקנות ולא מצוות, כי הם נועדו לתקן אותנו ולהשלים את מקיימי התקנה וממריץ את הקהל לקבל על עצמו בג' תמוז החלטה להוסיף בכל פרטי לימוד הרמב"ם בקביעות ובעומק.
כעת מוזמנים ר' אברהם והקאפעלע לנגן עוד שניים מניגוני הרבי, שאמיל וסטאוו יא פיטו.
לצייר דמותו של הרבי ולדמות שנמצאים מול הרבי
המנחה הרב בוטמאן מדגיש שכשחסידים ישבו בשבת אחים גם יחד ואמרו "לחיים" וחיפשו עצה להתקשר עם הרבי ידעו שהדרך הכי טובה היא לנגן ניגון של הרבי, לצייר במחשבתם את דמותו הקדושה של הרבי ולדמות שהם נמצאים מול הרבי. וזאת היא משימתו הערב של המנגן ר' אברהם פריד והקאפעליע.
סגירת מעגל
לפני שהוא מתחיל ר' אברמ'ל פונה לקהל ברגש, ומספר כי זכה להופיע בירושלים עיה"ק בסיום המחזור הראשון בחול המועד פסח ה'תשמ"ה, קבלתי ברכה מיוחדת מהרבי לנסיעה. "כעת אני זוכה להופיע בסיום ההיסטורי של מחזור הארבעים. תודה לך הרב בוטמאן שזיכית אותי". ר' אברהם ממשיך מיד בניגון הגעגועים "שאמיל" וסוחף איתו את הקהל.
הלימוד כחלק מן היום
כעת מוזמן אורח מיוחד, שליח הרבי והרב הראשי לאילת, הרה"ג הרב יוסף העכט שליט"א שעומד על משמעות הלשון תקנת הרמב"ם, ומביא מהירושלמי את הלשון "משה רבינו תיקן להם לישראל לקרוא בימים טובים בפרשת המועדות", כמו כן משה רבינו תיקן להם לישראל שבעת ימי המשתה. היעלה על דעתו של אחד לא לקרוא בתורה ביו"ט? היסכים אחד לא לעשות שבע ברכות מסיבה זו או אחרת? כמו כן בתקנת הרבי לא שייך לדחות אותה או לבטלה חלילה לא בגלל עייפות ולא כל סיבה שהיא. כל אחד ימצא את הזמן ללימוד איכותי של הרמב"ם היומי.
המשיח מוכרח לבוא
הרב העכט ממשיך שבגמ' המפורסמת על חזקי' שביקש הקב"ה לעשותו משיח, שבדקו מדן ועד גבת ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה. תראו עכשיו מה קורה כתוצאה מתקנת הרמב"ם של הרבי. לא רק מדן ועד גבת, ממוסקבה ועד מלבורן, מאילת ועד ניו יורק אלפי יהודים בקיאים בכל הלכות התורה!במצב זה צריכה הגאולה לבוא, ביקש לעשות חזקי' משיח!
להתאחד בלימוד הרמב"ם
הרב לייבל וויליגער שליט"א ראש כולל תורה ודעת, ונציג חסידות מונקאטש, מוצג על ידי המנחה הרב בוטמאן שמזכיר את עובדת היות אביו החסיד הוותיק הרב בנימין וויליגער ע"ה נציג חסידות קלויזענבורג לסיומי הרמב"ם. הרב וויליגער לא יכול להסתיר את התרגשותו, ולפני שמתחיל בדבריו, הוא זועק מעמקי ליבו, כאן בקדמת 770 הייתי עם הרבי בל"ג בעומר, כאן ראיתי אלפי ילדים עוברים לפניו, והרבי נפנף בידו הקדושה לכל הילדים והיום אני זוכה להשתתף כאן בסיום הרמב"ם. הרב וויליגער ממשיך בדברים נלהבים על ענין האחדות, וקורא זה מה שהרבי רוצה מאיתנו להתאחד בלימוד משותף ולהתאחד אחד עם חברו.
מקהלת הבל שאין בו חטא
כאן מוזמנת מקהלת ילדי חדר "אור מנחם" בשכונה להופעה מקצועית ומרגשת, בביצוע השירים האהובים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי במשך השנים. בחן מיוחד השייך לחיילי צבאות השם, מצטטים הילדים את ההלכה האחרונה והמסיימת את הרמב"ם "ובאותו הזמן לא יהיו שם לא רעב ולא מלחמה". הקהל נהנה מהילדים הרכים, הבל שאין בו חטא, ומודים להם בתרועת כפיים סוערות.
"כתפילתכם כן תורתכם"
רבם של חסידי גור בבורו פארק הרה"ג הרב דוד קמפינסקי שליט"א מתחיל בסיפור על רב שהיה מדלג לפעמים על תחילת התפלה בכדי להתפלל בציבור כנפסק בשו"ע, אך לא היתה לו הצלחה בלימוד, ובסופו של דבר הגיע אל הרבי הריי"ץ נ"ע ששאלו על סדר היום שלו, והוא התחיל מסדרי לימודיו, הרבי אמר לו כבר דלגת, תתחיל מהתפלה, ואז סיפר שדרכו לדלג. והרב אמר לרבי שהאדמו"ר רבי שמעון מאמשינוב זצ"ל כבר העיר לו על כך. אמר לו הרבי, כתוב "כאכילתכם כן תורתכם" אנו אומרים "כתפילתכם כן תורתכם". הרב מדבר על ימים אלו שהם 40 ימי הרצון לאחר מתן תורה, וכעת שסיימנו ארבעים מחזורים נמשיך עד לקיום הייעוד המובא בסיום הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים".
18 (!) ספרים על הרמב"ם
הרב בוטמאן משתף את הציבור בשיקול את מי לכבד לעשות הסיום על הרמב"ם בסיום ההיסטורי, והסיק כי ישנו יהודי אחד שלא רק שלמד רמב"ם אלא גם לימד רמב"ם לרבים ולימוד הרמב"ם שלו הניב יבול של 18 (!) ספרי חידושים על הרמב"ם, הלא הוא הגאן החסיד הרב יצחק רייטפארט שליט"א ראש כולל מצויינים בבורו פארק ומחבר הספרים "בדבר מלך" על הרמב"ם.
הרב רייטפארט מסיים את הרמב"ם בלימוד ההלכה האחרונה, וקורא: רבותי זכינו בזכות גדולה ונפלאה שכל כך הרבה אלפים של יהודים סיימו 40 פעמים את הרמב"ם.
הרבי בחר ברמב"ם, לא רק כי ברמב"ם יש את התורה כולה, אלא ברמב"ם גם מתופסת הבנה חדשה בתורה. הרבי אומר כי גם מי שלומד שלושה פרקים ליום, לפחות הלכה אחת חובה ללמוד בעיון הראוי.
בשלושת הפרקים של יום הסיום, הפרקים י-י"א-י"ב של הלכות מלכים, פרק יו"ד עוסק בדיני ז' מצוות של בני נח, ופרקי י"א-ב עוסקים בימות המשיח והמלך המשיח.
קושיא לעיין בה
אני רוצה להשאיר את הקהל בקושיא כדי שיוכלו לעיין וליישב ובכך לקיים את הוראת הרבי, מהי שייכות מצוות בני נח להלכות מלכים?
גם בפרק י' הלכה ו' אומר הרמב"ם אם עכו"ם הכה יהודי אע"פ שחייב מיתה, אינו נהרג. בגמ' בסנהדרין מובא שמשה הרג את הגוי שהכה יהודי, ולמה אינו נהרג. ובהלכות חובל פוסק הרמב"ם שהעכו"ם נהרג.
"לא נאריך כעת ברצוני רק לעורר את הלומדים לעיין בהלכות". בהלכות מלכים מביא הרמב"ם בכמה פעמים שהגוי חייב מיתה ואינו נהרג. עכו"ם שעסק בתורה והמרכיב אילן כל אלו כותב הרמב"ם אינו נהרג.
הביאור הוא כי בגוי אזהרתן זוהי מיתתן. ביהודי חייבים להתרות אפילו על עונשין ולא רק על הריגה. אבל הכלל בעכו"ם הוא שאין אזהרה אלא העונש הוא האזהרה, ושוב לא באנו אלא לעורר על העיון.
ה"גברא" וה"חפצא" בימות המשיח
נאמר רק מילה על הסיום, כותב הרמב"ם אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. מלבד קושיות המפרשים ישנה קושית הכסף משנה שהרמב"ם סותר את עצמו שפסק לגבי נשיאת כלי חמס ומלחמה בשבת, ואם אין שעבוד מלכויות למה ישאו כלי מלחמה.
וגם ממה שפסק שהטובה תהיה מושפעת הרבה, והרי זהו שינוי עצום לגבי זמן הגלות. ורואים שקצת פוסק כרבי חייא וקצת כשמואל, ואיך יתכן הדבר.
אלא הביאור הוא כי המצב בעולם כתוצאה מלימוד התורה וקיום המצוות של כל כך הרבה שנים יביא לכם שכל המעדנים מצויים כעפר, זהו ה"חפצא" המצב של העולם. אך מצד ה"גברא" – בני האדם, יתכן שפלוני יהיה חלילה בצמצום, ולכן אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
בהלכות תשובה הוא מדבר על ה"חפצא" אך בהלכות משיח הוא מדבר על ה"גברא", ומי שילמד הרבה תורה אצלו יהיו המעדנים כעפר ולא יהיה מודאג ומוטרד משום דאגה גשמית.
וזהו "כתר תורה", הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה מדבר על כתר תורה, רבים שואלים מהו כתר תורה, הביאור הוא שכשלומדים ומעיינים, נהיים "א אנדער מענטש", "אדם אחר" וזוהי תקנתו של הרבי ללמוד ולעיין עד שנהיה אנשים אחרים וזה יראו לגמרי בגאולה.
תוך שהרב מסביר את דבריו בחריפות ובקיאות הוא ממשיך שהרבי תיקן תקנה, לכולם גם אנשים פשוטים וגם למדנים, ובכך משיגים שני דברים גם את אחדות ישראל, וגם לימוד כל התורה ועיון התורה.
המגיד אמר לרבי אלימלך מליזנסק כי יש לאהוב יהודי גם בקצה העולם כמו את הקרובים אליו ממש. הרבי איחד את כל היהודים בלימוד עד שנזכה לביאת המשיח.
דברי הרב הראשי והראשון לציון
לפתיחת מחזור המ"א מוזמן הרב הראשי לישראל, הראשון לציון, והרב הראשי לירושלים עיה"ק הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א. הרב מתקבל בתשואות על ידי הקהל ועושה את דרכו לדוכן הנואמים לקול צלילי התזמורת, ומתחיל באמירת ויהי נועם פעמיים, כמקובל בתחילת וייסוד דברים שבקדושה. אז קורא בהטעמה את ההלכה הראשונה ברמב"ם: יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון. "אלו דברי אלוקים חיים" קורא הרב בהתרגשות.
הרב ממשיך לדבר על גודל התקנה של לימוד הרמב"ם שכולל את כל התורה כולה, לא רק את ההלכות הנוהגות בזמן הגלות כפי סדר השו"ע אלא בית הבחירה ומלכים, טומאות וטהרות הכל יש בספרו של הרמב"ם. ביום הגדול והקדוש הזה יום ההילולא של הגדול בענקים כבוד קדושת הרבי זכותו יגן עליכם ועלינו, מסיימים בפעם הארבעים את לימוד ספר הרמב"ם ז"ל.
תקנה לכל העם היהודי כולו
הרבי שכל התורה היתה גלויה לפניו וכל רז לא אניס ליה בחר ברמב"ם. הרבי עשה אזניים לרמב"ם. לפני זה לא למדו רמב"ם על הסדר רק קצת הלכה כאן הלכה כאן זעיר שם זעיר שם, הרבי בתקנה שתיקן ללמוד את הרמב"ם יום יום עשה שכל העולם אלפים ורבבות לא רק חסידי חב"ד, הדבר התפשט וגם אחרים לומדים את הרמב"ם, זו זכות גדולה. כי אין לנו ספר הלכה שכולל את כל הלכות התורה. בשולחן ערוך אורח חיים יורה דעה חושן משפט ואבן העזר הם רק חלק קטן מהלכות התורה. וגם השולחן ערוך עצמו תשעים אחוז מלשונותיו הם לשונות הרמב"ם, כי כשהמחבר כתב את השולחן ערוך הוא בדק ובדק וידע שאין לשון מדוייקת כלשון הרמב"ם. ולכן הלך לא רק אחרי פסק הרמב"ם אלא גם אחר לשונו. כל התורה כלולה בלשונו הזהב של הרמב"ם כלשון הראשונים.
ואם ביום הזה מסיימים את מחזור הארבעים של הרמב"ם הרי זה יום גדול וקדוש. הרב מדבר על המצב הקשה בו אנו מצויים אחרי האסון הנורא במקום קדוש ובזמן קדוש של ליל ל"ג בעומר ונלקחו מאיתנו מ"ה צדיקים נקיים וטהורים ואחרי כן עוד אסונות ומלחמה, אחרי שנה וחצי של מגיפה איומה שעשתה שמות בכל העולם.
התשובה היא כדברי ישעיהו הנביא "על מה תוכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דווי". כל זה נעשה בכדי לעורר אותנו, לא לומר זהו מקרה, אם ראשו חושש, אומר "כל ראש לחלי" ואם לקה בליבו אומר זה שום דבר "כל לבב דווי". זה נקרא "תוסיפו סרה". וכדברי הרמב"ם בהלכות תענית, "שאכזריות לומר שמקרה הוא". זוהי אכזריות לעצמו ולמשפחתו ולעמו.
התפילה באוהל של הרבי
אנו חייבים להוציא את המחלוקת מאיתנו. לבטל כל שנאה וקנאה ותחרות שאינה לשם שמים. אנחנו נמצאים בחושך הגלות, הלילה הזה כולו מרור. זכינו היום להיות על יד ציון הרבי, עשינו הקפה והתפללנו את תפילת הרש"ש זי"ע. ואחר כך צעקתי בכאב ואמרתי לאדמו"ר שכבוד קדושתו נלחם כל ימיו כדי להביא משיח לישראל אני לא יודע אם היה עוד אדם בעולם שנלחם מלחמה של ממש בכל הדרכים לחזק לקרב להרבות תורה להרבות מצוות בכל דרך אפשרתי כדי לקרב את ביאת המשיח.
אי אפשר לומר שהוא לא בא, אנחנו וודאי נמצאים בתהליך, אבל הולך ומתארך. אין לנו כוח עוד לסבול עד מתי השם ואנחנו מבקשים ביום זה שהוא יומא דיליה יום ההילולא של הרבי שלא ישקוט ולא ינוח ימשיך במלחמתו הגדולה יעמוד לפני כסא הכבוד ויזעק את זעקתם של כל עם ישראל לומר שהקב"ה ישלח לנו את משיחנו, יזרז את גאולתנו ופדות נפשנו לפני שח"ו לא ישאר עוד כוח לעמוד ולבקש. עדיין אנחנו יכולים לצעוק ואנחנו צועקים ממעמקי ליבנו לקב"ה שיאמר די ישלח רוח טהרה רוח קדושה על עם ישראל שניטהר ונתקדש בקדושה של מעלה שנטהר אצת הלבבות נרחיק כל שנאה וכל תחרות שאינה לשם שמים ובע"ה עין בעין נחיה ונראה בביאת משיחנו בהתגלות גמורה במהרה בימינו אמן ואמן.
הרב בוטמאן מודה להרב הראשי והראשון לציון ומברכו בשם כל הקהל שיאריך ימים על ממלכתו.
"ומלאה הארץ" -- איסטרן פארקוויי מוכנה לגאולה
כעת מוזמן השליח והרב הראשי לרוסיה הרה"ג הרב בערל לאזאר שליט"א שפותח בפסוק המסיים של הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה את השם" שהארץ עצמה תתמלא דעה את השם. "זה קורה עכשיו כשסוגרים את איסטערן פארקווי בשביל סיום הרמב"ם, שזה לא יאומן זהו ומלאה הארץ דעה את השם". הרב לאזאר ממשיך לישא דברים בענין האחדות הנדרשת והמחוייבת לא רק לרחוק אלא גם לשכן וחבר קהילתנו ומביא לדוגמה את האחדות הנראית בערב זה שיהווה דוגמה לכל העולם, והקדמה והכנה למצב בימות המשיח שאז לא יהיה לא שנאה ולא תחרות.
שלושה פרקים ברמב"ם – שחרית מנחה וערבית
"רוצה להציע דבר שאני עושה בהקהילה שלי. ללמוד פרק אחד ברמב"ם בשחרית, פרק אחד במנחה ופרק אחד במעריב".
הקהל נענה לו בתשואות כפיים.
סיום ספר המצוות
הילד החייל בצבאות ה' הלל פעווזנער שי'כובד בלימוד המצווה המסיימת, מצוה רס"ד, בשם כלל לומדי מסלול ספר המצוות.
הרבי: "דברתם בסיום הרמב"ם?"
הרב הגאון הרב גבריאל ציננער שליט"א מחבר סדרת ספרי ההלכה ורב קהילת "נטעי גבריאל", שהרבי בעצמו שאלו אם דיבר בסיום הרמב"ם אמר: ל"ג בעומר תשמ"ה אמר הרבי בעל ההילולא וזל"ק: מפורש בגמ' תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעה"ז שפתותיהם דובבות בקבר. כלומר כאשר יהודי לומד הלכה ברמב"ם אפילו כקטן הלומד את ההלכה ויודע את הפירוש הפשוט, פוסקת הגמרא שעל ידי זה שפתותיו של הרמב"ם דובבות בקבר.
והגע עצמך יהודי הנמצא בחו"ל ולומד הלכה ברמב"ם פועל הוא שהרמב"ם מניח את כל עניניו בגן עדן ומטריח את עצמו לבוא למטה לעוה"ז התחתון, במקום מנוחתו של הרמב"ם בטבריא שבארה"ק, ושם שפתיו דובבות בקבר, כלומר תנועת השפתיים הגשמיים כבעת הדיבור.
ויש להוסיף שכיון ששפתותיו דובבות בקבר נעשה שינוי באויר שמסביב לשפתיים, ועי"ז נעשה שינוי בכל האויר שבכל העולם.
טבע האויר שהטביע בו הקב"ה שכשאשר נעשית תנודה בחלק מסוים שבו, הנה תנודה זו גורמת לתנודות נוספות באויר שמסביב, וכן הלאה עד שנגרמת תנודה בכל האויר שבכל העולם כולו.
לפי זה מובן מה שמובא מצדיקים שלימוד הרמב"ם הוא סגולה להנצל ממגיפה, דע"י שלומדים הרבה, גורמים שהרמב"ם שמלבד גודל כוח תורתו אשר ממשה עד משה לא קם כמשה, היה כוחו גדול ברפואה, ובפרט המחלה אשר היתה נפוצה בעולם שעוברת מאחד לשני ע"י אויר העולם וא"כ כשהרבי פסק ש" נשעה שינוי בכל האויר שבכל העולם". בודאי בזכות לימוד הרמב"ם יבואו לרפואות לכל בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם ובקרוב בימינו נזכה לקבל פני משיח צדקינו בב"א.
לרבי תמיד יש רמז
הרב הגאון הרב יחיאל מיכל דסקל שליט"א ראש ישיבת צמח צדיק ויז'ניץ: "אצלי זהו כעת תהא שנת אראנו פלאות, אני תמיד משתומם איך שבתורת הרבי יש תמיד רמז לענין השעה.
"כשהרב בוטמאן הזמין אותי לסיום הרמב"ם בג' תמוז, האט די הארץ געחאפט א ציטער. (הלב נרעד) הסיום הוא ביום מיוחד". ג' תמוז בתורת הרבי הוא עולם רחב, אבל אאלץ להסתפק במועט כפי קוצר הזמן.
ג' תמוז מראה שהשמש מאירה לעולם
בהתוועדות ש"ק פרשת קורח ג' תמוז תשמ"ה אומר הרבי כי ג' תמוז הוא יום זכאי. ויום מיוחד. א) אתחלתא דגאולה של הרבי הריי"ץ נ"ע. שאז יצא מבית האסורים ויצא לגלות בקוסטרמא. ב) גם מובא בסדר עולם רבא, ביום זה ג' תמוז יהושע אמר ל"שמש בגבעון דום".
זה מלמד אותנו שביום זה השמש לא שוקעת אלא מאירה ומאירה לעולם.
יהושע הראה לשמש את ספר "משנה תורה" וביום זה אנחנו מסיימים
"הרבי מביא עוד שיהושע הראה לשמש את ספר "משנה תורה", ואמר כמו שאנחנו לא מניחים מללמוד בספר כך השמש אל תשקעי. והנה ביום זה אנו מסיימים את ספר משנה תורה!!!
בשיחות ג' תמוז תשכ"ז דיבר הרבי שזהו ארבעים שנה מהגאולה בתרפ"ז. שאז קאים איניש אדעתיה דרביה. וזהו רמז לג' תמוז השנה בו אנו מסיימים את מחזור הארבעים. ועוד ועוד רמזים המראים כי הרבי כיוון וחי את הסיום הנוכחי".
בסיום השתתף שלוחו של אדמו"ר מסקווירא שליט"א הרה"ג הרב שמואל יוסף פריזל שליט"א רבם של חסידי סקווירא בבורו פארק
תודה למשטרה ולעושי המצווה
המנחה מודה למשטרת ניו יורק על עזרתם המרובה שהביאה להצלחת הערב, ועל הביטחון שהמשטרה העניקה, ובמיוחד למייק באראטא ולסרג'נט קעלי. המנחה מודה להרב חנינא ספרלין ולכל המסייעים שטרחו ימים ולילות להצלחת הערב: בנו הרב יוסף יצחק בוטמאן, הרב שמואל פעווזנער. התמימים מנחם מענדל מינץ, אהרן דוד רפופורט, מאיר שלמה זלצמן, מנחם מענדל פיקארסקי, אריה פעווזנער שמואל באטלער ומנחם מענדל ברוין יחד עם עשרות תמימים שעמלו וטרחו במסירות גדולה להצלחת המעמד.
תודה לתורמים שבזכותם נעשה המבצע הגדול
המנחה מודה לתורמים שהבטיחו את קיום אירוע זה. "קרן מרומים", בית הכנסת "בית שמואל – חב"ד" והרב משה פינסאן, הרב שלמה גרינוואלד והרב ירחמיאל דזייקאבסאן. "דער רבי בלייבט ניט קיין בעל חוב" – "הרבי לא נשאר בעל חוב".
אחרי זה עולים על המסך קטעי ווידיאו של הרבי בענין "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" עם עוד קטעים נדירים.
"די גאס האט געטאנצט". -- "הרחוב רקד"
כעת הגיע הזמן לשמחה של מצוה ור' אברהם פריד והקאפעליע ממשיכים להרקיד את הקהל כשהקהל כולו קם על רגליו ומרקד בשמחה של מצוה עד שאיסטרן פארקוויי כולו רקד! וכמו שאמר אחד החסידים:"די גאס האט געטאנצט" –"הרחוב כולו רקד". היה מחזה נפלא שאין דוגמתו לראות שהרחוב כולו רוקד עם אלפי החסידים.
זה הזכיר את דברי הרבי מהר"ש שראה דרך החלון איך שהחסידים רוקדים לרגל חתונת בנו הרבי הרש"ב ואמר: "כך ירקדו חסידים כשיבוא משיח צדקנו".
שלוש תשורות
עם יציאת הקהל עמדו התמימים הסדרנים וחילקו שלוש תשורות מהודרות לכל אחד מהמשתתפים: תדפיס מתוך ספר הרמב"ם עם פירוש "פרדס המלך" בו מלוקטים אלפיים (!) ביאורים של הרבי על הרמב"ם בעריכת הרב אליהו מאיר שי' אליטוב, ספר "אוצר המלך" - ליקוט כל ביאורי הרבי על הרמב"ם ספרי מדע ואהבה. שהודפס במיוחד לרגל הסיום תדפיס מהספר ע"י העורך הרב יוסף יצחק שי' ליפסקר שליח בקליפורניא, וחוברת הלימוד "חיינו" המקבילה האנגלית של חוברת דבר מלכות המסייעת לרבבות דוברי אנגלית בלימוד השיעורים היומיים בתוכם לימוד הרמב"ם. תודת המארגנים והמשתתפים למו"ל על אדיבותם וזכות הרבים תלויה בהם.
הסיום הבא
המנחה מכריז שהמנהג הוא שמכריזים בסוף סיום הרמב"ם את התאריך של סיום הרמב"ם והמקום בו הוא יתקיים ובכן הוא מכריז "שסיום הרמב"ם הבא יהיה בל"ג בעומר תשפ"ב על ידי הרבי, הרמב"ם ורבי שמעון בר יוחאי בירושלים עיר הקודש".
לשנה הבאה בירושלים
כאן מכריז המנחה שהמנהג אחרי ה"סדר" בלילי פסח הוא שמכריזים בקול גדול "לשנה הבאה בירושלים" כשהקהל הגדול עונה "לשנה הבאה בירושלים".
"נתוספו ספסלים בבית המדרש"
היבול הרוחני מהסיום הוא נפלא. והתוצאות מי ישורם. מה שרואים מיד ובאופן ניכר ובולט שנתוספו הרבה לומדים בלימוד הרמב"ם היומי, ובלשון הגמרא, "נתוספו ספסלים בבית המדרש". זה ממש מה שהרבי רוצה.
מאפשרים לכם לקבל
