הרב שמעון אייזנבך | יום ח' תמוז ה׳תשפ״א 18.06.2021

מחוגי הקנאים הקיצוניים לחב"ד ולהתקשרות עזה לרבי. איך קרה?

חלק ראשון מסיפורו רב הטלטלות של הרב אליעזר זילבר ע"ה, נכדו של הפוסק החב"די הרב ר' חיים נאה ע"ה. מחוגי ליטא הקצוניים עד חסייה בצל כנפיו של הרבי. המופת ביחידות והאמירה המפתיעה של הרבי: "אנחנו קרובי משפחה" • רבה של שכונת השחמון באילת, הרב שמעון אייזנבך, עם פרק נוסף של סיפורים - מיוחד למגזין שישי של COL
מחוגי הקנאים הקיצוניים לחב
בעיגול: כותב השורות

הרב אליעזר זילבר ע"ה, שהלך לעולמו לפני כעשר שנים והוא בן ס"א שנים בלבד, הותיר אחריו פרקים סוערים ומרתקים של דברי ימי חייו. פרקים שיכולים למלא ספר שלם מחייו הצבעוניים והתנודתיים שטלטלו אותו טלטלות עזות כספינה העומדת ליטרף הן בגשמיות והן, ובעיקר, ברוחניות.

צעד אחר צעד פסע הרב זילבר מפינות ליטאיות קנאיות, עד חסייה בצל כנפיו של הרבי מליובאוויטש ונקשר בעבותות אהבה אל הרבי ותורתו. בנו יחידו הוא הרב אברהם חיים זילבר מחשובי שלוחי חב"ד בצפת עיה"ק הפועל גדולות ונצורות בשכונת "מרום כנען" לצד היותו מרביץ תורה וחסידות לרבים ומעייניו מפכים בעוז ובמרץ אותם הוא מעלה על הכתב ומפיץ אותם חוצה כמתבקש.

אמרנו שהרב אליעזר ז"ל היה ליטאי קנאי, אך שורשיו היו נעוצים עמוק בחסידויות שונות. החל מחסידות ויזניץ, בעלז, סרט ויזניץ ובעיקר היה הנער אליעזר משתעשע עד גיל שש על ברכי סבו הגדול הפוסק החב"די הגאון רבי חיים נאה זצ"ל.

תתמהו בודאי, אם כן היאך הובילוהו נתיבותיו לליטאיות ולקנאות? מה' מצעדי גבר כוננו ואף שנשלח ללמוד ע"י אביו אל ה'פרדס' לרכוש תורה אצל רבי שלמה חיים קסלמן, בכל זאת הנוף הסביבתי של אותה תקופה בפרדס הקשתה עליו את קשיי הקליטה ועד מהרה מצא את עצמו מחפש ישיבה אחרת ללמוד בה. תחילה למד בישיבות חסידיות אך עם הזמן עבר לסלבודקא ואח"כ לחברון ואף שנפשו היתה חסידית וינק בביתו אוירה חסידית אך לפועל מצא את מיקומו בעולם הליטאי ועם הזמן חבר לקנאים הירושלמים ונעשה שותף לדעותיהם הקיצוניות.

לימים נשא לאשה את רעייתו למשפחת המבורגר מבתי וורנר בירושלים הסמוכים למאה שערים, אף היא ממשפחה בעלת צביון קנאי והליכותיו תאמו יחדיו כתאומי צביה. עם השנים נולדו לו שני ילדים וביום בהיר אחד קרה במשפחתו אירוע ששינה את חייו. היה זה בחורף תשל"ד ואחותו הקטנה בת ה-11 של הרב זילבר נדרסה ל"ע על ידי אוטובוס ונפגעה אנושות. במשך חצי שנה היתה הילדה ללא הכרה ולאחר מכן נאלצה לעבור תהליך שיקומי ארוך. 

כל מביני דבר אמרו כי רק בארה"ב יימצא מוסד שיקומי שיוכל להציל את הנערה, ואכן האח הגדול ר' אליעזר נאלץ באלול תשל"ד לנסוע לאמריקה ולאתר עבור אחותו מקום שיקומי מתאים, כאשר הוא מותיר אחריו בירושלים את שני עולליו הרכים בחיקה של רעייתו שמעתה תיאלץ להתמודד עמם שבועות ארוכים עד שוב בעלה לארץ הקודש.

נסע הרב זילבר למען אחותו לארה"ב ובאופן טבעי הגיע לבני חסידות סאטמר שאת מקביליהם הכיר היטב משכונת מאה שערים, שם קיבלוהו בסבר פנים יפות וסייעו בעדו בכל הסידורים המצטרכים לשיקומה של אחותו.

כאדם שסקרנותו לא ידעה שבעה, הוא החליט לאחר כמה שבועות ששהה בניו יורק שחובה עליו לבקר את הרבי מליובאוויטש עליו שמע גדולות. הוא עצמו לא חש שייך כלל לליובאוויטש שכן הוא היה גם ליטאי וגם מחובר לחוגים הקנאיים ששיטותיהם לא עלו בקנה אחד עם שיטתו של הרבי. אך תמיד זכר שהוא נכדו של הגאון החב"די רבי חיים נאה שדבריו עלו על שולחנם של מלכי חב"ד לדורותיהם ובטח יהיו לו נקודות זיכוי אצל הרבי מחב"ד בגין כך.

היה זה בחודש חשון תשל"ה, עת הגיעו אל הרבי ליחידות ובכלל לראשונה בחייו. לפני כניסתו כתב ששה עמודים מלאים על כל אשר עבר ועובר עליו בחייו וביקש מהרבי להשיב לו על התלבטויות שונות שהיו לו.

בין היתר שאל את הרבי כיצד להמשיך את הטיפול באחותו לאחר שהוא חוזר בעוד ימים ספורים לארץ הקודש. כמו כן שאל את הרבי על כך שהוא קנה דירה בשכונת 'סנהדריה' בירושלים שהיתה אז שכונת ספר בגבול ירושלים לצד ירושלים המזרחית. שאלתו היתה האם לממש את העברת מקום מגוריו לדירה זו או שמא להמשיך לגור בתוך העיר מבחינה בטחונית. וכמובן שבתוך הדפים הזכיר גם את העובדה שהוא נכדו של רבי חיים נאה.


הרב זילבר ע"ה עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים


בהכנסו ליחידות הוא הושיט לרבי את ששת הדפים, הרבי העיף עליהם מבט מהיר כאילו אין עתותיו בידיו לקרוא את כל השורות המרובות והוא, הרב אליעזר חש אכזבה גדולה מהרבי שכביכול אין הוא מתייחס היטב לדפיו המלאים בבעיות והתלבטויות.

היחידות החלה והרבי אמר לו שהנך כותב שאתה נכדו של הרב נאה וא"כ אנו קרובי משפחה שכן הרבי הקודם כתב להרב נאה "מחותני" (למרות שלא היו מחותנים ממש אלא היתה להם קירבה רחוקה דרך דודו של הגרא"ח הרשי"ל אליעזרוב). מיד הוא חש שהרבי מקרב אותו אליו בקירבה מיוחדת.

הרבי החל לענות לו בצורה מפורטת על כל שורה ושורה שכתב בדפיו המלאים. או אז הבין הרב זילבר שאיש קדוש לפניו ודי לו בהבטה מהירה כדי לדעת את הכתוב על בוריו.

כאשר הרבי הסביר לו באיזה דרכים עליו לפעול בשיקומה של אחותו, הוא הופתע ביותר שכן הרבי כאילו ידע את כל אשר נעשה עמה והוא גילה בקיאות נפלאה בתחום זה של השיקום כבקי ורגיל. וכך גם אח"כ בהמשך היחידות, תשובותיו של הרבי היו מדוייקות להפליא ורוח הקודש ניבטה מהן.

לקראת סיום היחידות הרבי אומר לו באשר כתב על השאלה האם לעבור להתגורר בסנהדריה, הא מנין לך שעליך לחזור לארץ. עדיף הוא שתשאר כאן בארה"ב. אין שום סיבה שעליך לשוב לשם. סתם ולא פירש.

כשיצא מהיחידות היה כולו נסער ומתוח. מעולם לא עלתה על דעתו אפילו מחשבה קלה לעזוב את ירושלים, הוא בסך הכל שאל באיזו שכונה בירושלים לגור, ואילו הרבי אומר לו להישאר בחו"ל ולא לחזור כלל.

בתחילה כלל לא חשב לקיים את דברי הרבי, אבל ככל שחלפו הימים החל פחד סמוי לכרסם בליבו  והוא החל לחשוש לעלות על מטוס. ליבו אמר לו שיש דברים בגו והרבי בטח רואה שאסור לו לשוב לארץ ורוצה להצילו מרדת שחת. מיד דחה את הנסיעה בשבועיים ולאחריהם דחה את הנסיעה בעוד שבועיים ובמשך זמן זה גילה באוזניי רעייתו שלא הבינה את פשר העיכובים והדחיות כי התנהלותו זו נובעת מדברי הרבי מליובאוויטש שהורה ויעץ לו להשאר בארה"ב.

בשמעה את דברי בעלה החלה רעייתו לנזוף בו על כך שמאזין לעצת הרבי, שכן אנו הרי ממשפחות ליטאיות מובהקות ואין לנו דבר עם האדמו"ר. בנחישות רבה ציוותה עליו לחזור מיד שכן שבע דורות רצופים בירושלים עיה"ק עלולים להגדע ח"ו. רעייתו היא ממשפחת ריבלין המפורסמת שלא נטשו את ירושלים כל הדורות הללו. כל תחנוניה לבעלה עלו העלו חרס בידיה ודבריו הנוקבים והברורים של הרבי גברו על גערות אשתו והוא דחה שוב את הנסיעה.

כשאשתו קלטה את הלוך רוחו היא הבינה שאם היא לא תארוז את חפציה ותסע אחר בעלה היא תוותר עגונה זמן רב. לא נותרה לה ברירה אחרת והיא נטלה עמה את שני ילדיה הרכים ונסעה עמם לארה"ב על מנת להשיב את בעלה עם הזמן לארצנו הקדושה.

אך רבות מחשבות רבות בלב אשה ועצת הרבי קמה וגם נצבה ומשפחת זילבר הצעירה התגוררה בארה"ב עוד 23 שנים בהם התקרב הרב זילבר אל הרבי ואחריו גם צאצאיו ההולכים במסילה העולה בית ה'.

ועל כך בפרק הבא בע"ה.

לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
5 תגובות
1.
כנראה טעות
י' תמוז ה׳תשפ״א
נכתב בכתבה: "הי' זה בחודש חשון תשל"ה, עת הגיעו אל הרבי ליחידות ובכלל לראשונה בחייו".
וכנראה צ"ל: "חשון *תשכ"ה*, עת *הגיע*".
2.
איזה כתיבה יפה.
י' תמוז ה׳תשפ״א
סגנון יחודי לא מוכר במחוזותינו
3.
מרתק
י' תמוז ה׳תשפ״א
4.
צודק המגיב
י"א תמוז ה׳תשפ״א
צודק כי בתשלה זה היה אחרי מלחמת ששת הימים וסנהדריה כבר לא שכונה בספר ולא היה מסוכן
ועוד משהו...
ט"ז תמוז ה׳תשפ״א
'הגיע' (לבדו), ולא 'הגיעו'.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.