תתפלאו לגלות:

מדוע אסור לחולי צליאק לאכול לחם רגיל?

הכול התחיל בימי מלחמת העולם השנייה. גם בהולנד כמו בשאר אירופה חשו האזרחים כולם את קשיי המלחמה. הרעב הקשה ייסר את ההולנדים ורבים מהם שיוועו לפת לחם. הרעב היה נורא.

אלא שהכאב הנורא שהביאה איתה המלחמה טמן בחובו גם כמה גילויים חיוביים טובים.

// גילויו של הרופא ההולנדי

ימי המלחמה היו עבור ויליאם זמן יוצא־דופן, כדי לגלות עובדות שלא ניתן לאבחן בימים כתיקונם. העובדה הזו, סייעה לויליאם לגלות כי ילדים רבים שסבלו לפני המלחמה ממיחושים שונים, חשו הקלה רבה בימי הרעב הגדול של המלחמה. עבור ויליאם היה ברור שיש קשר בין העובדה שלא אכלו לבין העובדה שלא תקפו אותם אותם כאבים שהיו רגילים בהם.

ויליאם כבר ידע את הכיוון. הוא עשה מספר ניסויים קלים ועד מהרה היה בידו הפתרון – הילדים שהתלוננו על כאבים סובלים מאכילת לחם. כאשר הם נמנעים ממנו ואוכלים מאכלים אחרים, הכאבים נעלמים ואינם.

המחלה הייתה ידועה הרבה לני שהגיע ויליאם דיק, אלא שאיש לא ידע מה גורם לה. אף אחד לא ידע לקשר בין הלחם למחלה.

לימים, הבינו הרופאים כי המחלה נגרמת כתוצאה מאכילת הגלוטן שנמצא בכמות גבוהה במאפים כמו לחם; בגרעין חיטה 'מלא', ישנם בין 8 ל-15 אחוזים של חלבון. החלבון הזה מורכב ברובו הגדול מגלוטן.

כאשר התבררה הסיבה המדויקת לבעיה, פנו המומחים למצוא לה פתרונות, ועד מהרה החלו להימצא על המדפים 'מוצרים נטולי גלוטן' המיועדים עבור הסובלים מצליאק.

// חולים ללא תסמינים

תתפלאו לגלות שרבים מן החולים בצליאק אינם מודעים לכך. כמות גדולה של חולים אינם מפתחים תגובות לואי לאכילת גלוטן, הם אינם מודעים לכך שהם חולים ולא חשים אף תחושה שונה כאשר הם אוכלים גלוטן.

הבעיה עלולה להיווצר בשלב מאוחר, כאשר מתגלה כי הגלוטן גרם לפגיעה באיבר פנימי וכדומה. מקרים שכאלו מתגלים לעיתים, אך אין צורך לחשוש מכך – מקרים שכאלו הם נדירים למדי.

ההערכה היא שבין 1 ל-3 אחוזים מאוכלוסיית העולם לוקים בצליאק.

קרדיט תמונות: shutterstock