'ישראל היום'

בשורה מעודדת לסובלים ממיגרנה: הביטוח הלאומי הכיר במחלה כמגבילה את הלוקים בה, ומזכה אותם באחוזי נכות. זאת, לאחר שנים שבהן חולים שסובלים מכאבי ראש קשים במשך ימים רבים בחודש, לא זכו למענה מספק, כך מדווח 'ישראל היום'.

לפי הערכת האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, כמיליון ישראלים סובלים ממיגרנה - צורה נפוצה של כאב ראש אפיזודי או כרוני, בדרגה בינונית־קשה, שנמשך 72-4 שעות. מדובר בכאב שמחמיר במהלך מאמץ, וייתכן שילווה בבחילות, בהקאות וברגישות רבה לאור ולרעש. רבים מהסובלים ממיגרנה נאלצים להתמודד עם פגיעה תפקודית משמעותית בשורה ארוכה של תחומים ומצבים, למשל בעבודה, בזוגיות, בהורות ועוד.

עד כה, חולים שפנו לביטוח הלאומי בבקשה להקלות ולסיוע נתקלו בדחייה - בטענה שכאבי הראש הקשים הם "תלונה סובייקטיבית" שאינה מקנה אחוזי נכות. אלא שלאחרונה, בשיתוף החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל, נקבעו ארבע דרגות להכרה בנכות בעקבות מיגרנה.

הביטוח הלאומי פרסם טבלה שבה מפורטים אחוזי הנכות עקב מיגרנה, בהתאם לעוצמת כאבו של החולה ולטיפולים שניסה כדי להתמודד עם הבעיה. לפי הדרגות החדשות, אדם הסובל מכאב ראש בחומרה בינונית עד קשה, בתדירות של לפחות ארבעה ימים בחודש ואינו נוטל תרופה ייעודית נגד מיגרנה, יהיה זכאי ל־5 אחוזי נכות. כאב ראש בעוצמה בינונית־קשה, ללא תגובה לטיפול מניעתי בתרופה ייעודית אחת, מזכה ב־10 אחוזי נכות; כאב ראש בעוצמה בינונית־קשה, ללא תגובה לטיפול מניעה בשתי תרופות ייעודיות לפחות, מעניק זכאות ל־20 אחוזי נכות; ואדם הסובל מכאב ראש בעוצמה קשה, ואינו מגיב לטיפול מניעתי בשלוש תרופות ייעודיות לפחות, יהיה זכאי ל־40 אחוזי נכות.

נוסף על הקושי שחווים הסובלים ממיגרנה, למחלה זו השפעות כלכליות משמעותיות על המשק. לפי נתונים שריכז פרופ' גבי בן נון, מומחה לכלכלת בריאות וחבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן־גוריון, אומדן העלויות העקיפות למשק (שאינן רפואיות) בגין תחלואת כאבי ראש בישראל עומד על 1.5 מיליארד שקלים בשנה. עיקר העלויות, 1.2 מיליארד שקלים, נובע בעיקר מאובדן ימי עבודה בשל מיגרנה. מתוכם, כ־500 מיליון שקלים הם גובה ההפסד הנובע מאובדן ימים בשל מיגרנה כרונית - בעיה שממנה סובלים כאחוז וחצי מהאוכלוסייה.