מערכת COL צעיר | יום ו' תמוז ה׳תשפ״א 16.06.2021

תתפלאו לגלות: מדוע הבצל גורם לנו להזיל דמעות, ומה הפתרון?

מי מאיתנו לא מצא את עצמו מזיל דמעה למול בצל חתוך? • מה גורם לתופעה המעניינת הזו לקרות וכיצד ניתן למנוע אותה? • על הגופרית של משפחת השומיים ומנגנון ההגנה הטבעי של העיניים
תתפלאו לגלות: מדוע הבצל גורם לנו להזיל דמעות, ומה הפתרון?
(shutterstock)

 

 

 

תתפלאו לגלות:

מדוע הבצל גורם לנו להזיל דמעות?

 

 

מי מאיתנו לא מצא את עצמו מזיל דמעה למול בצל חתוך?

זה נראה כל־כך טבעי וחסר תקנה, שאנחנו כבר רגילים והמציאות לא נראית בעינינו מוזרה כלל. אבל האם אין זה מוזר? מדוע כאשר אנחנו חותכים עגבנייה הלחיים שלנו נותרות יבשות אך כשמדובר בבצל הם רטובות מדמעות?

 

// למה זה קורה?

התשובה לשאלה המסקרנת הזו טמונה בהכרת תכונותיהם של שני החלקים בסיפור הזה – העיניים והבצל.

בטבעה, מחזיקה העין שלנו מערכת הגנה משוכללת. סמוך לעין ניצבת בלוטת הדמעות הרגישה, ובעת הצורך היא מפרישה את הטיפות המלוחות המוכרות לנו.

כולם סביבנו ממצמצים בעיניים, מי יותר ומי פחות, אבל כולנו עושים זאת. כעת תבינו מדוע:

בלוטת הדמעות מפרישה מעט דמעות לאורך כל שעות היממה. המצמוץ בעיניים נועד לפזר את נוזל הדמעות על פני שטחה של כל העין. מדובר בכמות מזערית של דמעות כך שייתכן שלא שמתם לב לכך עד היום. נוזל הדמעות מועשר בחומרים שעוזרים לעין להתגונן מפני חומרים שעלולים לחדור לתוכה. לעיתים מדובר בחלקיקים הנעים באוויר ואין לנו אפשרות לראות אותם.

זו אם כן הסיבה שכאשר העין מזהה מקרה קיצוני בו פוגע בה עצם משמעותי יותר, או שהיא נחשפת לחומר הגורם לה לגירוי יתר, הדמעות יזלגו ממנה בכמות גדולה פי כמה. תפקידם של הדמעות הוא לסייע לעין להתאושש ולדחות את החומר הלא־רצוי מלהכנס לעין.

 


 

// איך כל זה קשור לבצל?

הבצל, הוא חבר בכיר במשפחת 'השומיים'. זוהי משפחת צמחים שחברים בה למעלה מ-5,000 צמחים, ובהם גם השום המוכר לנו. בקרב בני משפחה זו נמצא כי כל הצמחים מכילים גופרית בכמות גבוהה ויוצאת דופן. חוקרים מעריכים כי הסיבה שבצמחים אלו מצויה גופרית בכמות גבוהה היא שחומר זה דוחה וגורם לחרקים שונים להימנע מאכילת בני המשפחה.

בשעה שהבצל נפרס ונחתך, תאיו מתפרקים ומשחררים גז גופרתי בכמות גבוהה. באופן מידי, קולטת העין את אדי הבצל עם גז הגופרית שבהם ושולחת התרעה למוח. הגז שבא במגע עם העין, הופך לחומצה גופרתית שמשאירה תחושה קלה של צריבה; המוח, באופן אוטומטי חושש כי מדובר בכוויה. בלוטת הדמעות יוצאת מיד לפעולה ומשגרת דמעות רבות שאמורות להגן עליה ולעצור את החומר המזיק שפגע בה.

האדים העולים מן הבצל אינם סכנה כלל, אך המוח לא יודע לפרש בצורה מדויקת את משמעות הצריבה בעין, ועל כן הוא מתייחס אליהם כאל סכנה.

 


 

// רוצים למנוע את הגירוי ולהינצל מן הדמעות המציקות?

אחת השיטות להקלה על תחושת הצריבה היא קירור הבצל קודם חיתוכו. הקירור גורם לבצל להימנע מפליטת גז גופרתי בעת החיתוך, ובכך גם מפחית את תחושת הגירוי בעין.

 

קרדיט תמונות: shutterstock

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.