האוייב הכי גדול של ר' מענדל פוטרפס • לרגל היארצייט
הלילה מתוועדים לרגל ג' תמוז, לגימה רודפת לגימה וכשהלב מתמלא על גדותיו נזכרים, איך לא, במשפיע האהוב שלנו רבי מענדל פוטרפס שהלילה - ד' תמוז - הוא היארצייט שלו.
שנים רבות שמענו את ר' מענדל מתוועד בכל יומי דפגרא וצברנו עשרות ומאות שעות עמו, שעות שלא יסולאו בפז.
בחלוף 26 שנה מהסתלקותו מנסים תלמידיו לפרוק בפני צעירי הצאן דהיום את המטען העשיר שקיבלו מהדמות הנדירה הזו. מעשיה גוררת אחריה ניגון ואחריו עוד ווארט ועוד סיפור ועוד ניגון ולפתע מנצנצת בתודעתי תובנה מסויימת ששמתי לב אליה ולאחרונה הרהרתי בה.
ר' מענדל היה מתוועד שעות ארוכות ובמהלכן היה נוגע בכל תחום חסידי והתנהלות חסידית אקטואלית ולמרות זאת מעולם לא שמעתי ממנו מצביע על אדם כלשהוא כמי שמפריע, מונע ומעכב לתורת החסידות או לעבודה פנימית. אם יש דבר שהוא מפריע ומסתיר על האמת זוהי הנפש הבהמית בלבד!
כדרכם של חסידים נוהגים הם בהתוועדות להתחכך זה בזה ולקלף אחד לשני את קליפתו מתוך אהבת אחים. תוך כדי חידוד הדברים משתמשים המה בחד מן חבריא להמחיש כיצד הוא מגלם את ההפרעה לאור הא-לוקי. פעם יצביעו על מאן דהוא שהוא משכיל ואינו עובד, פעם ישקפו את היותו עובד ואינו מתייגע דיו בלימוד החסידות ופעמים יורו עליו שאין בו את ה"ובכן" החסידי להביא כל חסידותו אל המעשה בפועל, אשר בדורנו זהו עיקר החסר מן הספר.
אבל אצל ר' מענדל מעולם לא שמעתי שהצביע על חסיד יהיה מי שיהיה במשקפיים שליליות. כל שיחו ושיגו היו בענין אחד בלבד: הנפש הבהמית והיצר הרע. הוא עסק באמנות לנתח את תחבולות היצר כיצד להפיל את החסיד ברשתו. ר' מענדל היה משתמש רבות בהמחשות מבעלי חיים למצוא מקבילים בתכונותם לנפש הבהמית והיה מצייר בגוונים ססגוניים את הנעשה בגן החיות ומשווה אותם לגן החיות שבקרבך.
"ידידים" לא מעטים היו לו לר' מענדל אותם 'רכש' כשהרבי דרש ממנו להתמנות בין חברי ועדות של עסקנות חב"דית והוא נדרש לא פעם להביע את דעתו החסידית גם אם היא לא נעמה לאוזנם של השומעים ולפעמים גם צרמה להם עד כדי חריכה.
ולמרות זאת מעולם הוא לא הזכירם בהתוועדות כדוגמה לשלילה, גם כטוב לב המלך ביין. היחידים שהיה 'משפשף' אותם היטב היו תלמידיו, וזאת רק כדי לרומם אותם ולנשאם אבל מלבדם לא היה מזכיר שום שם של זה או אחר, גם כשכולם ידעו מה דעתו עליהם.
מידי פעם היה מצטט פסוק כזה או אחר או אמרה חסידית העוסקת באויבים ומרעים, אך תמיד היה מבאר מיד שהכוונה היא ל"נפש הבהמית" האורבת לו לחסיד בכל פינה. ואין זה משנה אם היה מתוועד בזאל של הישיבה או עם בעלי בתים ב"בית מנחם".
מעולם לא שמעתי ממנו מנתח - כדרכם של משפיעים - באיזמל חד אופי של פלוני או אלמוני כדי להדגים דקויות ברע ולהצביע על 'קליפה דקה'. אנשים היו אצלו מחוץ לתחום. הוא התעסק רק עם המלך זקן וכסיל לבדו.
המנעותו זו לא היתה בגלל שהיה נזהר ביותר בלשון הרע ובלם את הגיון ליבו, אלא שמלכתחילה כל ימיו עסק במלחמה תמידית אחת ונלחם רק עם מי שראה אותו ורק אותו כאוייב מר ומאיים: "הנפש הבהמית!!"
6
0
7
0
ובעז"ה אנהג על פיהם
3
0
מאפשרים לכם לקבל
