עשור עם 'המסיימים': מארגני סיומי הרמב"ם בביתר - מדברים
סיום הרמב"ם וג' תמוז בחד קטירה אתקטרנא – יום ההתקשרות ג' תמוז עם התקנה של הרבי נפגשים בצומת שמבהירה לנו שהדרך להתקשרות לרבי - היא קיום הוראותיו ותקנותיו.
וועד סיומי הרמב"ם: אנו פוגשים בהם אחת לאחד עשר חודשים ביום סיום הרמב"ם.
הושבנו אותם בצוותא לשמוע מהם על המטרות, ההכנות, ומה דוחף אותם לארגן כל שנה מחדש את החגיגה המרכזית?
המשמעות: גיוס כספים, הזמנת רבנים וארגון כל הלוגיסטיקה במשך חודשיים ימים, וגם יש עבודה סביב לימוד וסיומי הרמב"ם - לאורך השנה כולה.
הרב מנחם מענדל הכהן רוט והרב שמריהו בוטמן, בשיחה משותפת עם 'חב"ד בביתר' על עבודת הקודש בתקנה של הרבי ללימוד הרמב"ם היומי.
מתי התחלתם לארגן סיומים מרכזיים?
הרב רוט: כבר עשר שנים שאנו מארגנים את הסיומים ברוב עם בפאר והדר ובכל פעם באולם אחר. חשוב לספר לקהל שבתחילה פעלו בזה הרב גולדמיץ' ואחרים, ואנו נכנסנו לסייע. רצתה ההשגחה ואנו נשארנו לארגן בכל השנים שחלפו.
הרב בוטמן: "לארגן כזה אירוע, דורש לוגיסטיקה גדולה מאוד כאשר בראש ובראשונה זה גיוס תקציבים ולאחרי זה פרסום, אולם, זמר וכו'. במקביל הרב רוט דואג להזמין את רבני ואדמו"רי העיר, שזה אומר ביקורים בבתיהם או בבתי הכנסת שלהם ולהזמינם אישית, דבר שלוקח שעות רבות בשבועיים שלפני האירוע.
בעקבות אירגון וניהול ה'סיומים' במשך השנים, האם יש לכם איזה שהיא אינדיקציה על השתתפות אנ"ש בלימוד היומי או האם מישהו ביקש להשתתף בשיעור יומי בעקבות ההד שיצרו הסיומים?
הרב רוט: "לאחר כל סיום ניגשים משתתפים שאומרים משפטים כמו "זה הפעם השביעית שסיימתי" וכדו'. יש אנשים שמבקשים להשתתף בשיעור יומי ואכן נעשה ניסיון חד פעמי מצידנו להקים שיעור יומי ברמב"ם שהחזיק מעמד חצי שנה בלבד.
ב'היכל מנחם' התקיים שיעור יומי ברמב"ם שנמסר חמשה ימים בשבוע על ידי חמשה מגידי שיעור, כל יום היה מגיד שיעור אחר, דבר שהוסיף נופך מיוחד. לבסוף הסגרים של מגיפת הקורונה הם שגרמו לשיעורים להיפסק. אכן הגיע הזמן לחדש את השיעורים הללו.
הרב בוטמן: "בשנה האחרונה הדפסנו וחילקנו בכל העיר חוברת מיוחדת ומהודרת על חשיבות לימוד הרמב"ם ושיחותיו של הרבי יחד עם ה'מורה שיעור', וקיבלנו הרבה תגובות חמות ובמיוחד על כך שאנשים הצטרפו ללימוד היומי.
בתפקידכם כפי שאמרתם אתם מזמינים את רבני ואדמו"רי העיר להשתתף בסיומים. איך הם מגיבים להזמנה?
הרב רוט: "אני יכול לספר ולהעיד שכל אחד מרבני ואדמו"רי העיר שאנו פונים אליו, מדבר ומשבח ומפליא את גודל התקנה של כ"ק הרבי ועל החידוש המיוחד ללמוד את כל התורה כולה. הם פשוט יוצאים מגדרם ומדברים על מעלת התקנה ועושים מאמץ להשתתף בסיומים.
כחסידים השקועים בעבודת הקודש של ארגון הסיומים בוודאי יש לכם מסר שאותו אתם רוצים להעביר לקהל אנ"ש לחיזוק הלימוד היומי.
הרב רוט: "בכל חגיגת סיום הרמב"ם אני נוהג לחזור על דברי הרבי שאת הייחוד בלימוד הרמב"ם שכולל את כל התורה כולה והמיוחדות שכל הקהל אנשים נשים וטף מתאחדים יחד בלימוד כל התורה כולה וכל לומד מקבל ידע והכרה בכל תחומי התורה.
בנוסף לכך, הרבי התבטא על התקנה "ויש עוד טעמים" ולא אמר מה הם. אנחנו עושים את רצונו של בעל הרצון, אנו חסידים לומדים רמב"ם לא בגלל הסיבות אלא בגלל שזו תקנה של הרבי.
אנחנו בחרנו להיות חסידים של הרבי ובמילא אנו רוצים לעשות את רצונו וזו הסיבה הכי טובה וחזקה ומדרבנת ללמוד את השיעור היומי ברמב"ם.
ואני נוהג לחזור גם על דברי הרב פלקסר שאמר באחד הסיומים המרכזיים שבזמן תקנת הדף היומי האימרה היתה שנגאלו כמה וכמה מסכתות שהיו מיותמות שלא היו נוהגים ללמוד אותם ונגאלו בתקנה של הדף היומי. וכאן ברמב"ם שזה הספר היחיד הכולל את כל התורה כולה כמה הלכות היו מיותמות שאף אחד לא ידע עליהם? והמיוחד שזה החיבור היחיד הכולל את כל התורה כולה.
תקנה זו איננה תקנה אך ורק לחסידי חב"ד, אלא הרבי קבע את התקנה עבור כלל ישראל ואנו אכן רואים שרבבות יהודים מצטרפים לתקנה של הרבי.
הסיום הקרוב יהיה בהשגחה פרטית בג' תמוז יום הכי נעלה אצל חסידי חב"ד. מה המסר שלכם לחסידים?
הרב בוטמן: "דבר ראשון אנו רואים שמשנה לשנה יותר ויותר אנ"ש מגיעים לסיומי הרמב"ם. פירוש הדבר שזה הופך לאירוע שאנ"ש מרגישים שהם חייבים להגיע כיוון שהם חלק בלתי נפרד מהתקנה. הם לומדים רמב"ם ובמילא הם מרגישים חלק.
חשוב מאוד לומר: גם אם אתה עדיין לא לומד רמב"ם לבוא לסיום אתה צריך, כיוון שזו שמחה של הרבי וגם אם תבוא תתחיל ללמוד.
בשנה זו בעזרת השם אנו נדפיס חוברת מפוארת על תקנת לימוד הרמב"ם עם מורה שיעור בעלות של 9000 ₪ שתחולק בכל בית בעיר.
והמסר החשוב שאני רוצה להעביר לאנ"ש: עלינו מוטלת החובה להנחיל את לימוד הרמב"ם לציבור כולו בעירנו המעטירה המלאה חכמים וסופרים.
והדרך היחידה לעשות זאת היא שאנו נהיה שקועים בלימוד הרמב"ם. לדוגמא: אין מצב שחסיד לא יידע בעל פה איזה הלכות לומדים היום ובאיזה פרק אוחזים. למשל בקמפוס נהיה נוהג שלאחרי שחרית כשמקריאים בקול רם את 'היום יום', מכריזים שהיום לומדים ברמב"ם הלכות אלו ופרקים אלו ואלו וכן את ההלכה הראשונה, זהו חלק מהנחלת הרמב"ם כאשר מיד אחרי שחרית יש את התזכורת הראשונה והעניין הראשון ברמב"ם.
חסיד צריך להכניס את לימוד הרמב"ם בסדר קבוע בשעה מסויימת במשך היום כמו לפני או אחרי שחרית או בין שחרית למנחה, הכוונה שלא להשאיר את הלימוד ללילה, לא לדחות וכשיהיה זמן בערב וירדם על הרמב"ם.
מסופר שהשליח הרב שלמה קונין כתב לרבי על החובות שלו וקיבל תשובה, שאם לא יהיה לו חובות ברמב"ם גם לא יהיו לו חובות במוסדות...
וידוע בהרבה שיחות על מה שהרבי אומר שצריך להיות "כל חלב להוי'" שבזמן העירני של האדם שכל החושים ערניים זה הזמן שצריך להקדיש לה' - ללימוד הרמב"ם.
צריך לפעול שיהיה לנו 'קאך' בלימוד הרמב"ם ואז באופן טבעי זה יחדור יותר לציבור הכללי בעיר.
הרב רוט: "ג' תמוז זהו יום ההתקשרות לרבי. כשהסיום יוצא בהשגחה פרטית באותו יום זהו מסר שחייבים לקיים את התקנה של הרבי ובמיוחד כחסידים למנף אותה, שהתקנה תהפוך לנחלת כל תושבי העיר!"
'חב"ד ביתר' מס. 5. להורדת העלון המלא>>>
מאפשרים לכם לקבל
