הרצל קוסאשוילי נפגש עם הרב אלי וולף לפני שבועיים ב'אוהל הק', ולרגל ג' תמוז הם נפגשים בהתוועדות המשך, הפעם במסגרת רדיו 'ליל שישי' ב-COL.

הרצל קוסאשוילי: "ישבנו בד' אמות להתוועד, נמשיך כאן את ההתוועדות. ערב ג' תמוז, 27 שנים של העלם והסתר גדול מאוד.

"דיברו וחינכו אותנו להתקשרות ונסיעה לרבי, המשפיעים עצמם זכו להכנס לקודש פנימה, והיו  ביחידויות, כוס של ברכה, דולרים, שיחות והתוועדויות, שפע של מגע ישיר ובלתי אמצעי עם הרבי. והיום אנו בתוך חושך, אברכים בוגרים ואבות לילדים שלא ראו את הרבי ורק מכירים דרך לימוד תורתו והוראותיו, הוידאו והתמונות. איך מנחילים היום התקשרות לרבי?

הרב אלי וולף: "אני עצמי הייתי אצל הרבי מגיל צעיר מאוד. ובכל זאת, כשאני מסתכל על ג' תמוז, אני חי יותר אחרי ג' תמוז מאשר לפני. באמת תקופה נוראית.

"לפני שבועיים היינו אצל הרבי, באותו מוצאי שבת התפרסם סרטון של ג'ם עם קטעי וידאו של הרב בערל ליווי שצילם יהודים במחתרת מאחורי מסך הברזל והקרינו אותם אצל הרבי, בתחילת שנות המ"מים.

מאוד מרגש, אפשר לראות שוב ושוב.

צפו בקטע הוידאו המיוחד: (החל מהדקה 11:15)

מה שתפס אותי באופן מיוחד, היה אחד המצולמים שם שאולי יתן 'תמונה' למצב שלנו.

קוראים ליהודי הזה ר' קלמן מיילך תמרין, שפעל במסירות נפש בשליחות הרבי ונשאר שם כדי לשמור על הציונים הקדושים, ועל הגחלת שנותרה שם. הוא מדבר לרבי בסגנון שונה מהאחרים, זה תפס אותי מאוד. פתאום הבנתי: זה לא הוא - זה הסיפור שלנו.

הנפש שלנו מדברת קלמן מיילך תמרין, יהודי של מסירות נפש שמעולם לא ראה את הרבי ומדבר למיקרופון.

יושבים שם כמה עשרות יהודים שחיים בתקופה לא קלה בגשמיות ורוחניות. מה הנקודה שמחזיקה אותם? שיום אחד יצאו משם ויגיעו לרבי.

פתאום מגיע קלמן מיילך ואומר משהו אחר: הוא קיבל מסר מבערל ליווי שהוא צריך להשאר שם ולא להגיע לרבי. הוא את הרבי לא יוכל לראות בקרוב. יש לו כל מיני שאלות הוא לא יוכל להכנס לרבי ולשמוע תשובה. הוא יודע שהרבי יראה אותו והוא לא יראה מתי ואיך הרבי רואה אותו.

מה שהוא מבקש מהרבי שיתן לו כוח לכל ההמשך.

הוא צריך איזה שהוא קשר עמוק עם הרבי, משהו שייתן לו את כל התשובות לכל השאלות.

אנחנו נמצאים במצב שלא יודעים מתי זה יהיה, יש לנו שאלות לרבי אבל לא רואים את התשובה. הוא שואל השאלות שלו בהתרגשות, גרונו נשנק והוא כמעט בוכה, זה הדיבור של הדור שלנו. תשובה לא רואים אבל רוצים חיבור עם הרבי לכל השאלות.

הוא מבקש מהרבי ניגון שהוא ירגיש שהוא נמצא אצל הרבי. הוא רוצה חיבור עם הרבי, שירגיש שהוא נכנס ל'יחידות', משהו פנימי שיחבר לו את הנפש, חיבור של נפש עם נפש. שאני מנגן אותו אני אהיה איתך ביחד, מעל למילים.

זה מה שאנחנו צריכים: חיבור הרבה יותר פנימי לרב'ה. מאמר שלומדים אותו, צריך לבוא מתוך חיבור של הנפש.

כולנו קלמן מיילך תמרין. צריכים חיבור פנימי, נפש לנפש. 27 שנה אחרי שלא רואים את הרבי.

איך באמת מחברים את הדור הצעיר?

יש שני ניגונים שמבטאים את המצב שלנו כיום. אחד הוא 'צמאה לך נפשי כמה לך בשרי' – צמאון נפש וכמיהת בשר. צימאון נפש – רוצים משהו רוחני.

אבל יש פה יש דרגה נוספת: כמיהה של הבשר - לראות את הגוף הגשמי של הרבי, לעבור אצל הרבי לראות בעיניים גשמיות. מי שמבחין כשהרבי שר את הניגון, גם הטון שהרבי שר 'כמה לך בשרי' בא מעצם הנפש.

רש"י מסביר מה זה 'כמיהה' - לשון תאווה של דוד המלך לקב"ה.

רש"י מוסיף "ואין לו דמיון".

לצימאון הרוחני יש דמיון, לצימאון הגשמי "אין לו דמיון", לא היה לא דמיון מאז משה רבינו, כמיהה לראות גוף גשמי של הרבי, זה הסיפור של הדור שלנו.

ניגון נוסף "שובה ה' עד מתי" לכאורה זה הסיפור של ג' תמוז.

אם נחדד בדברי דוד המלך: "יראה על עבדיך פועליך והדרך על בניהם."

את היופי רואים על עבדיך, אלו שראו, אבל 'הדרך' – על בניהם.

אין לנו הסבר על 27 שנים מג' תמוז, אבל 'הדרך על בניהם' אנחנו רואים גם רואים."

לראיון המלא: