פטירתו של ר' דקל לוי, חבר קהילת הצעירים של חב"ד ברחובות, בדמי ימיו מסיבוכי הקורונה, הכתה בהלם ובכאב רב את עדת חבידי חב"ד ברחבי העולם, ובמיוחד את מכריו הקרובים.

"נסעתי יחד עם חבר, אחד החברים הכי קרובים של דקל, לרבי לכ"ח סיון", סיפר הערב בשיחה עם הרצל קוסאשוילי בתכנית ליל שישי ברדיו COL. "יצאנו במוצאי שבת והתכנון היה לחזור בצהרי יום שלישי. מיד אחרי הנחיתה - היינו שלושה מהקהילה - שמענו שהרופאים אמרו שאלו שעות אחרונות. מיד רצנו לאוהל, עשינו זום עם כל הקהילה, רצנו ל-770 עשינו 'לחיים' נתנו 100 דולר לבחורים שיעשו התוועדות וטסנו חזרה".

הרב גלוכובסקי סיפר גם על התפילות הרבות שקיימו חברי הקהילה לרפואתו של דקל במרוצת השנים האחרונות. "השברון הגדול הוא שבאמת התפילות 'עבדו'. דקל היה במצב גמור ויצא מזה, הוא יצא למחלקת שיקום, עד שקיבל זיהום שדרדר את כל המערכת. ראינו את האפקט של התפילות מאוד חזק.

האזינו לקטע המלא >>>

"הרופאים אמרו לנו לא אחת שאלו שעות אחרונות ותמיד הוא צלח את זה עד הפעם האחרונה. לצאת מ'אקמו' זה לא דבר של מה בכך, ואין ספק שזה בזכות התפילות, שכעת כל המעשים טובים והקבלות יהיו לזכרו ולעילוי נשמתו".

על דמותו של דקל, במבט אישי, סיפר הרב גלוכובסקי. "היה יהודי שאהב את הרבי אהבת נפש, כבר מקטנות. הוא לא נולד בבית חב"די אבל גדל בגן חב"ד וזה מה שהחזיר אותו ואת משפחתו בתשובה. הוא היה נוסע לכפר חב"ד ללמוד שם. כילד לקח ג'ריקן של פטל, קשר לאופניים ויצא לצריפין לעשות מבצע תפילין. זה היה האופי שלו כבר מקטנות.

"הוא גדול ממני בכמה שנים, אני זוכר אותי מילדות, הוא למד בישיבה ברחובות. הוא היה הרוח הפעילה והיוזמת. בהמשך כשעבר להתגורר כאן הפכנו ממש לחברים. היה לו מאוד חשוב להגיע לכינוס השלוחים. דקל היה יהודי שהיה לו הרבה כסף אבל לא שמר שום דבר. היה נותן צדקה בהקפים אדירים, לכל מי שהיה צריך.

"פעם ישבנו במסעדה קבוצת חברים. לפתע דקל נעלם. אחרי רבע שעה חוזר ומספר שהגיעו בחורים שלמדו בישיבה 'להתרים' אותו. שאלנו אותו כמה. הוא ענה: כמה אלפים, שיהיה להם לבחורים בישיבה פינוקים".
>>לתרומה מקוונת לחצו כאן<<