ניח"ח: פרוייקט ההצלה של מאות ניגוני חב"ד שעמדו בסכנה
הארגון שהציל את הניגונים
'ניגוני חסידי חב"ד'
בזה הנני למלא את ידו לסדר חברת ניגוני חסידי חב"ד - ניח"ח - במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס... (מכתב אדמו"ר הריי"ץ)
// הוצאת "ספר הניגונים"
חמש שנים תמימות עמל ר' שמואל על איסוף ניגונים.
חמש שנים היה עסוק ר' שמואל בחיפוש אחר חסידים מבוגרים הזוכרים את ההתוועדויות בהם השתתפו בצעירותם ובהם שמעו ניגוני חסידים שנשכחו מאז.
חמש שנים ישב ר' שמואל וכתב בסבלנות את שמות הניגונים, סיפורם והמקורות מהם למד את את נגינתם.
וכתום חמש שנים היה מוכן הכרך הראשון של "ספר הניגונים". הספר היה יצירת פאר של מאסף ניגונים ייחודי. על עבודתו של ר' שמואל פיקחו צוות שלם של חסידים ובעלי מנגנים שחוש להם בנגינה. לאורך כל הדרך התייעצו אנשי הועד עם מומחים ואנשי מקצוע בתחום כתיבת תווים על מנת שתחת ידם תצא מלאכה גמורה ומושלמת כיאה וכיאות.
ר' שמואל זלמנוב ע"ה
הכרך הראשון של "ספר הניגונים" כלל 175 ניגונים. נכנסו בו כל ניגוני חב"ד המוכרים והידועים יותר. יחד איתם באו גם כמובן שאר הניגונים שאיתר ר' שמואל. לצד כל ניגון בא בספר גם ההסבר שמאחוריו. במקרה הצורך בא הסבר ארוך ומפורט, ולעיתים, כאשר לא היה הסבר כזה, נכתב רק שמו ומקורו.
// זה לא נגמר בכרך אחד
במהרה הבין ר' שמואל שהמלאכה נמצאת רק בתחילתה. תחת הקטגוריה של ניגוני חב"ד נכללו עוד ניגונים רבים שלא נכנסו לכרך הראשון ושלא הגיעו לידיו. במרץ הוא פנה לשלב הבא בפעילות ארגון ניח"ח – כתיבת הכרך השני של "ספר הניגונים".
מכתבו של אדמו"ר הריי"ץ בו הוא ממנה את ר' שמואל להקים את חברת 'ניח"ח'
הכרך השני של הספר יצא רק כמעט עשור לאחר מכן, בשנת תשח"י. מספר שנים לאחר מכן, באיצומה של מלאכת הכנת הכרך השלישי לעולמו הלך ר' שמואל לעולמו בטרם הספיק לברך על המוגמר ולהנות מפרי עמלו. מי שנטלו את המלאכה לידיהם, היו ר' יוסף מרטון ובנו של ר' שמואל – ר' ישראל יוסף זלמנוב. הספר יצא לאור רק בשנת תש"מ, אך נכללו בו מספר רב של ניגונים חדשים – 137!
// הרבי רוצה - תקליטים!
נחזור מעט אחורה, לחייו ופעולותיו של ר' שמואל זלמנוב; "ספר הניגונים" היה פרוייקט אדיר ומיוחד, אבל לא ניתן היה להסתפק בכך. הרבי נשיא דורנו, שהספיק בינתיים לעלות על כס הנשיאות, הביע את רצונו שחברת ניח"ח תוציא גם 'תקליטים' לשמיעה (באותם הימים המכשיר להשמעת מוזיקה היה מכונה 'פטיפון'. על מנת לשמוע בו שירים היה צורך להניח בו את 'תקליט' שאותו היה המכשיר מנגן).
ר' שמואל נרתם גם למשימה זו, ועד מהרה העמיד את ר' יוסף מרטון (לימים עורך "ספר הניגונים" השלישי) בראשה של מקהלת חסידי חב"ד, שניגנה באירועים מיוחדים וב'ערבי חב"ד' שהתקיימו בקיבוצים. המקהלה ביצעה הקלטות מיוחדות שיצאו בתקליטים של חברת ניח"ח.
כריכת אחד מתקליטי ניח"ח
היה זה חידוש עצום באותם ימים. עוד טרם נמצאה מקהלה שתבצע שירים חסידיים ותפיק מהם תקליטים לשמיעה. הוצאת התקליטים הייתה אירוע פורץ דרך ואחריו הצטרפו גם מקהלות חסידיות אחרות והוציאו 'תקליטים' של שירים וניגונים משלהם.
150 ניגונים הוקלטו על ידי ארגון ניח"ח שהביא בכך להפצתם ולהנצחתם. הרבי היה מעורב עד לפרטי פרטים בכל שלבי הכנתם והוצאתם לאור, ובעת הצורך גם העיר ותיקן פרטים הקשורים בכך.
כיום כבר האמצעים לשימור ניגונים נגישים יותר, ועבודה כמו זו שנדרשו לה באותם ימים איבדה את מקומה לטובת דרכים ואפשרויות קלות וטובות יותר. אך זכות שימורם של מאות הניגונים והשירים החב"דיים נזקפת לזכותו של הארגון שקם אי־שם עם תום מלחמת העולם ופעולותיו עושים פירות עד לימינו אנו.
מאפשרים לכם לקבל
