עוד התגרות בחרדים? יוזמת 'חוק התפילין' ח”כ תמר זנדברג ממר"צ הניחה הצעת חוק חדשה, לפיה לרשימת הזכאים לקבל ‘סל קליטה’ יתווספו גם מי שלמדו במוסדות חינוך חרדיים – ועזבו את המסגרת הדתית.

על פי ההצעה, מי שיעמוד בקריטריונים שייקבעו לצורך כך, יזכו לתמיכה כספית זהה לזו שלה זכאים כיום עולים חדשים במסגרת ‘סל קליטה’.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: “התמיכה ביוצאים לשאלה אינה ממוסדת, מועטה, נעשית על בסיס פרטי, וללא כל תמיכה מצד המדינה. בנוסף, אין בחוק הישראלי, בתקנות או בנהלים, הגדרה ליוצא לשאלה. העדר הגדרה רשמית מקשה על איסוף נתונים מדויקים לגבי היקף התופעה.

“היציאה לשאלה היא תהליך אישי מורכב, אשר במהלכו ואחריו רבים מהיוצאים לשאלה סובלים מפערים בהשכלה הפורמלית, ממחסור כספי וחומרי ומקשיים נפשיים וחברתיים. המדינה אינה מספקת סיוע ייעודי כלשהו ליוצאים בשאלה. מצב זה הוא בעיקרו תוצאה של היעדר הכרה רשמית במצבם. בכך למעשה נמנעים מהם אמצעים לקידום חברתי, אותם המדינה מעניקה לאוכלוסיות אחרות, כדוגמת אוכלוסיית העולים”.

עוד נאמר בהצעת החוק, כי  “מבחינה כלכלית הסיוע מצד ההורים לרוב נפסק גם כן. כמעט כל היוצאים לשאלה אינם יכולים להמשיך ולהתגורר בבית משפחתם ובוודאי שלא בישיבה בה למדו, והם מוצאים עצמם במצוקת דיור. למצוקת הדיור מתווסף כמעט תמיד מחסור כספי, המועצם בגלל הקושי במציאת עבודה. הדבר מציב את רוב היוצאים לשאלה במצב של מצוקה כלכלית בתחילת דרכם בעולם החילוני”.

“המדינה מקנה כיום כלים מסובסדים לבוגרי מערכת החינוך החרדית שנשארו בעולם החרדי כדי שיתגברו על הפערים שמערכת זו יוצרת, אך נמנעת מגיבוש כלים כאלה עבור בוגרי אותה מערכת שאינם מהווים עוד חלק מהחברה החרדית. הדבר יוצר אי-שוויון ואפליה כלפי היוצאים לשאלה. לאור הדמיון בין עולים חדשים ובין יוצאים לשאלה בכל הנוגע לקשיים ולפערים שתוארו, מוצע לקבוע כי יוצאים לשאלה יהיו זכאים לסל קליטה, בדומה לזכאותם של העולים חדשים, שיאפשר להם להתאקלם באופן המיטבי”.

כזכור, הצעת חוק קודמת של ח"כ זנדברג שהונחה על שולחן הכנסת, מציעה להטיל עד שישה חודשי מאסר למי שישדל קטין 'לחזור בתשובה', מה שעורר גלי ביקורת גבוהים וחריגים. כזכור, ח"כ ישראל אייכלר מיהדות התורה הציע מצידו לחוקק חוק 'לעומתי' שיטיל עונש על מי שישדל קטין 'לחזור בשאלה'.