'תקנות המגורשים' שעצבו את דמותה של יהדות מרוקו
150 אלף איש עזבו את גבולות ספרד ביום ז' באב של שנת ה'רנ"ב. הלכו, שלא על־מנת לשוב לאדמת הארץ שביקשה ברעתם. הגירוש האכזרי ייזכר לדורות ויהפוך לאחד האירועים החשובים בתולדות עמנו.
כ-50 אלף מתוך אותם גולים, עשו את דרכם בואכה הארץ הערבית – מרוקו. במהרה נפוצו הם על פני כל הארץ, בעיקר בערי החוף מהם יכלו לקיים קשרי מסחר עם בני מדינות אחרות, ומקץ זמן קצר הפכו לחלק בלתי נפרד מנוף ארצם החדשה.
פקודת הגירוש של יהודי ספרד
// היהודים במרוקו
יהודים התגורר במרוקו עוד לפני בואם של גולי ספרד, אלא שהכמות הגדולה של הגולים, שהתחזקה לאחר גירוש נוסף שהתקיים בפורטוגל, הפכה את יהודי מרוקו הוותיקים למיעוט בין המהגרים החדשים. לא ארכו השנים עד שבין הקהילות לא ניכר עוד ההבדל, יהודים אלו התחתנו עם יהודים אלו, קהילה התערתה בחברתה, וכך הפכו כולם לבני קהילה אחת – קהילת יהודי מרוקו.
קרדיט: shutterstock
תחילה אמנם התקיימו הקהילות זו לצד זו, כאשר כל אחת שומרת על מנהגיה הייחודיים לה. גם מחלוקות הלכתיות התגלעו בין הפוסקים המקומיים לבין פוסקי ההלכה הספרדים, אך ברבות השנים נשתכחו המחלוקות והמנהגים השונים ומבין שני הקהילות נוצרה קהילה אחת רבגונית, שמצאה את הדרך שבין מנהגי ספרד למנהגי מרוקו.
בשנותיה הראשונות של הקהילה הספרדית על אדמת מרוקו, עמדו רבניה וראשיה וכתבו עבורה חוקים וגדרים, על מנת לשמור על יציבותה של הקהילה ועל שלימותה הגשמית כמו הרוחנית.
// תקנות המגורשים
במשך מספר שנים קבעו הרבנים חוקים ודרכי הנהגה, שנכתבו ואוגדו יחד למה שכונה בעתיד "תקנות המגורשים". מאות תקנות נכללו בספר התקנות הזה, ומהם ניתן ללמוד על רבנים שיגעו והשתדלו ליצור קהילה חזקה שאנשיה יזהרו בכבוד חבריהם ובכבוד שמיים, יתרחקו מהנהגות רעות וישמרו עצמם מסכסוך עם השלטונות.
בין "תקנות המגורשים" המפורסמות, ניתן למצוא כמה מעניינות:
הנה לדוגמה תקנה המיועדת לשמור על האדם מחריגה בענייני 'בין אדם לחברו'; התקנה אוסרת על שימוש בתכשיטים רבים מידי מפני ש"עיני העניים רואות וכלות".
תקנה דומה אחרת היא התקנה האוסרת על קיום סעודות יוצאות דופן ומנקרות עיניים בימי שמחה, כמו חתונה וכדומה.
הרבנים גם אסרו על יהודים להתעסק במכירת יין ו'שכר' מפני שהעיסוק בכך עלול להעמיד את הקהילה בסכנה.
דוגמה נוספת מעניינת המלמדת על החינוך לערך לימוד התורה אנו מוצאים בתקנה הקובעת כי תלמידי החכמים אינם חייבים בתשלום מיסים.
בית הכנסת 'אבן דנאן' בפס, מרוקו. זהו אחד מבתי הכנסת המפורסמים בעולם | צילום: Alvaro German Vilela/Shutterstock
עם השנים הלכו ונוספו לרשימה תקנות נוספות שהתעדכנו לפי הצורך ודרישות הזמן והתקופה. רבני מרוקו התאפיינו ביכולתם להתמודד עם הבעיות המקומיות שקמו לבני קהילתם ועשו זאת בהצלחה במשך מאות בשנים.
בזכות ראייתם ארוכת הטווח של רבני מרוקו, פרחו קהילותיהם במשך שנים רבות בשלווה ובמנוחה, גשמית ורוחנית.