נצנוצים - הרב טוביה בלוי

א. הגזירה האיומה היא שחוללה את ההפיכה השלטונית

לשורות הבאות מתאימה גם כותרת סנסציונית, אך לא פחות אמיתית: רוסיה היא שהביאה את ממשלת השמאל. הדבר מזכיר את ההאשמה על התערבות רוסיה בבחירות לארה"ב, אך בעניננו העובדות מדוייקות יותר.

אסביר: בשיחותיו הקדושות הקורעות לב בגזירת "מיהו יהודי", התבטא כ"ק אדמו"ר, בין השאר, שהגזירה, ההופכת בהינף קולמוס לא יהודי ליהודי, תביא לארץ ישראל גויים רוסיים, שיהוו "גייס חמישי", והם יקבעו את גורל המדינה. הכוונה, כנראה, לכך שהללו ישרתו את האינטרסים של "אמא רוסיה" במקום האינטרסים של המדינה.

מי שעיניים לו יבחין כי תחלת קריסת גוש הימין החלה, עוד לפני עריקתם של בנט וסער, בכך שאיווט ליברמן, שהיה, כביכול, סופר ימני קיצוני הפך את עורו והשליך את דגל הימניות ובמקומו הניף את דגל האנטי-חרדיות. ליברמן עשה זאת מתוך שיקול קר שאת הגויים הרבים שעלו מרוסיה לא מעניינת הימניות אבל חשובה  להם האנטי-חרדיות. אכן, בכך הכפיל את כוחו בכנסת, כידוע, והוא הוא למעשה שגרם לבקיעת החומה הימנית, ומשם הדרך סלולה ל"ימניים" אחרים ללכת בעקבותיו.

נמצא, באופן ברור, כי הגזירה האיומה היא שחוללה את ההפיכה השלטונית, והיא 
שהביאה להעלאת ממשלת השמאל. 

אגב: "מינהל הגיור" של בכיר רבני הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, שהוקם בכוונה מוצהרת ל"הקל" את תהליך הגיור, תרם תרומה לא קטנה להצטרפות הגויים הרוסים, כביכול, לעם היהודי.

ב. הגורם הראשוני לגזירה האיומה

לאמיתו של דבר גזירת "מיהו יהודי" מגדירה גם את עצם יהודיותה של המדינה,  כפי שראו אותה חוזיה. הרעיון הציוני של "ככל העמים בית ישראל", הוא למעשה נשמתה של אותה גזירה המבטלת את ייחודיותו של עם ישראל. אכן, ההגדרה "מדינה יהודית דמוקרטית", השגורה בפי כל נואם ומושך בעט, מימין ומשמאל, אומרת מלכתחלה שהיהודיות אינה כפי ההלכה, שכן ההלכה, כידוע, אינה מכירה בשלטון העם.

מבט שטחי יוכיח לנו כי הרעיון האמור כלול ב"מגילת העצמאות" של מדינת ישראל.

כ"ק אדמו"ר באגרת קדשו המתייחסת ליום ה' אייר, שהעתקו צורף לרשימה קודמת שלנו, כותב בין השאר: "ולכן יתנהג בו כפי רצונו ותחילת הנהגתו היא לגרש את המלך מהיכלו", דברים נוקבים הרומזים כנראה ל"מגילת העצמאות". 

ואכן כ"ק אדמו"ר זי"ע התייחס בפירוש למקורה של הוותרנות של הציונות הדתית בקשר לגזירת "מיהו יהודי", בזו הלשון )שיחת קודש כ"ג סיון תש"ל(: "בגלל שוויתרתם על טלוויזיה בשבת, וויתרתם על טלווזיה בשבת – בגלל שוויתרתם ניתוחי מתים, וויתרתם על ניתוחי מתים – בגלל שוויתרתם על גיוס נשים, ועד הוויתור הראשון – שלא להזכיר את שמו של הקב"ה ולכתוב במקום זה "צור ישראל" שמשתמע לתרי אלפי".

כוונת כ"ק אדמו"ר זי"ע היא כמובן לעובדה שכאשר נציג הציונות הדתית, הרב מימון דרש שיוזכר שם הקב"ה ב"מגילה", התנגד לכך בן גוריון בתוקף, וכדרכה של הציונות הדתית נמצאה "הנוסחה הגואלת", הפשרה של "צור ישראל", כאשר בן גוריון אמר שהוא מתכוון בזה, רחמנא ליצלן, לצה"ל.

האמת היא שכבר ראשיתה של אותה מגילה מבטאת כפירה: "בארץ ישראל קם העם היהודי" כאשר "היום הזה נהיית לעם" נאמר על מתן תורה במדבר סיני.

אם כן, ראשיתה של "שרשרת ההדבקה" השלילית שהביאה לגזירת "מיהו יהודי" היתה ביום ה' אייר תש"ח, הוא היום שבו אנשי הציונות הדתית אומרים הלל.