רבי ישעיה הורביץ: הרב שצוואתו הפכה לספר מפורסם • היסטורי
// פרק שני //
// העלייה לארץ הקודש
לא רבים היו השנים בהם שימש השל"ה ברבנות העיר פראג. נפשו איוותה לחונן את עפרה של ארץ ישראל, וככל שקרבו ימי זקנותו התחזק רצונו זה עד שהפך להחלטה תקיפה.
המאורע האחרון שאחריו גמר השל"ה אומר לעלות לארץ הקודש היה פטירתה של אשת נעוריו. עבור רבי ישעיה היה זה עוד 'דחיפה' לקראת התחנה הבאה – הארץ הקדושה.
אותם הימים היו הדרכים משובשות וקשות. נסיעות למרחקים גדולים דרשו זמן רב ויגיעה רבה; אבל השל"ה לא שת ליבו לקשיים הצפויים לו וגם גילו המתקדם לא היווה עבורו סיבה לוותר על הנסיעה, וכך, בשנת ה'שפ"א מצא את עצמו רבי ישעיה עושה את דרכו לירושלים.
למרות הכל, קשה הייתה עליו הפרידה מבני קהילתו ומילדיו האהובים. בייחוד הייתה קשה עליו הפרידה מבנו יקירו רבי שפטל שהיה גדול בתורה ומפורסם בצדקותו. אף־על־פי־כן יצא השל"ה לדרכו בשמחה ובנפש חפצה.
בדרכו הארוכה עבר השל"ה בערים שונות, קטנות וגדולות; רבים מהם הציעו לפניו את משרת הרבנות - אך הוא סירב באמרו כי גמר בנפשו להגיע אל הארץ הקדושה.
סוף סוף, בשבוע פרשת "ויצא" של שנת ה'שפ"ב תם המסע – השל"ה נכנס בשערי ירושלים. בירושלים פגש בקהילה האשכנזית שהייתה קטנה וענייה, ולבקשתה קיבל על עצמו להנהיג את אנשיה כרב ומורה הוראה.
// הבריחה מירושלים
אותה השנה שהגיע השל"ה לירושלים – שנת שמיטה הייתה, ורבים מתושבי העיר שהיו עניים מרודים נתלו בהיתרים ו'קולות' הלכתיות כדי שיוכלו לאכול מפירות הארץ. בספרו סיפר השל"ה, כי לגבי עצמו חשב והחליט כי ראוי לו אף למכור את בגדו ובלבד שלא להקל באיסורי השמיטה.
חפץ השל"ה ליישב בשלווה, אך אז קפץ עליו רוגזו של מושל העיר.
במשך מספר שנים שלט בעיר מחמד פחה שנטה חסד ליהודים, ובימיו הייתה להם הרווחה והשקט. אך בשנת שפ"ה, עלה על העיר איש רע-מעללים בשם 'אבו פארוך', נטל את השלטון בחוזקה מידיו של מחמד פחה והחל משליט אימה ברחובות.
כתמיד, היו היהודים הסובלים העיקריים. בכל הזדמנות שמצא היה המושל האכזר מציק ומיצר ליהודי העיר שרעדו מנחת זרועו ומרוע מעלליו.
חצי שנה לאחר שהדיח את מושלה הקודם של העיר ועלה על כס המושל, שלח אבו פארוך את חייליו בפקודה לעצור 15 רבנים יהודיים ולהורידם למאסר. בין הרבנים שנתפסו נמצא גם השל"ה הקדוש.
רק בקושי גדול ולאחר תחנונים מרובים הסכים המושל לשחרר את הרבנים – אלא שעבור כך הוא דרש סכום עתק שרק בקושי הצליחה הקהילה לעמוד בו. הרבנים אמנם השתחררו ממאסרם, אך השל"ה הבין שעליו לעזוב את העיר.
כמו השל"ה גם שאר היהודים האשכנזים שהתגוררו בירושלים חשו כי כשל כוח סבלם. לא עברו ימים רבים, ומפה לאוזן עברה בירושלים השמועה כי 'הקהילה האשכנזית נמלטה כולה מהעיר..'.
טבריה. כאן מצא סוף־סוף השל"ה מנוחה | צילום: shutterstock
// המנוחה והנחלה
השל"ה חיפש מנוחה ומצא אותה בגליל. תחילה התיישב בצפת ולאחר מכן בטבריה. בעיר השוכנת על גדות הכינרת השלים השל"ה את חיבורו הגדול 'שני לוחות הברית', ומשם שלח את כתב היד לבנו בכורו – ר' שפטל, שלימים הדפיסו ופרסמו.
בטבריה חי את שנותיו האחרונות לצד אשתו השנייה אותה נשא בדרכו לירושלים. בטרם הסתלקותו עוד הזהיר וביקש שלא יספידוהו לאחר שיעלה לשמי רום. לא ארכו הימים ורבי ישעיהו הלוי הורביץ התבקש לישיבה של מעלה.
זכתה העיר טבריה ובין רגביה נטמן גופו הקדוש, לצד קברו של רבי יוחנן בן זכאי ובסמוך לציונו של הרמב"ם.
קרדיט תמונות: shutterstock
מאפשרים לכם לקבל
