מכתב מהרבי על הצורך ההכרחי להתחזק ברוחניות במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות בדורנו.

אחת הבעיות הכאובות ביותר של זמננו, והיא השכנוע העצמי שכאשר נעשים יותר מתקדמים ויותר מלומדים, לא זקוקים למחסומים ולהגבלות, או בסגנון אחר - מצוות לא-תעשה והחומרות שהיה צורך בהן כאשר האדם היה פראי, לא משכיל, לא תרבותי וכו' וכו'.

המענה .. [ש]אדרבה: התקדמות וצמיחה באילו תחומים שרק יהיו בחיי האדם, חייבים להיות מלווים בהתקדמות וצמיחה בחייו הרוחניים, או בביטוי אחר - בחיי נשמתו, או ביתר פשטות - במוסר, חסידות וכדומה.

ואדרבה: אם ההתקדמות הגשמית לא מלווה בהתקדמות בתחום הנשמתי, הדבר מנוצל במקרים רבים, ולמרבה הצער לעתים קרובות מאוד, הפוך מהתקדמות בחיי הנשמה; שהרי הופרע האיזון ביניהם, וההפרעה בהתקדמות רוחנית, במילים אחרת - הנסיגה לאחור בזה, בהכרח שתגרום בסופו של דבר גם לנסיגה ולהירוס בחיים הגשמיים.

למרבה הצער ראו בדורנו דוגמאות רבות לכך, ובלשון הכתוב חכמים המה להרע, שההוספה בחופש כפשוטו, שנוצלה כדי להשתחרר מכל מיני סייגים והגבלות, גרמה גם להתנוונות גשמית.

ראוי לציין - כפי שכנראה גם הוא שמע - שבתכנון הטיסה לירח מחפשים להבטיח שאת החיידקים והוירוסים הרגילים על הארץ לא יקחו לשם, כי לא יודעים האם תחת התנאים ששורדים שם יוכלו לעמוד נגדם: וכך גם להיפך. תוך שמדמיינים טיול על הירח, מחפשים להבטיח [חיסון] נגד וירוסים מקומיים אפשריים. במילים אחרות: התקדמות עד לטיסה לירח חובה שתהיה מלווה בתוספת אמצעי בטחון והגבלות, ואין מחשיבים זאת כענין של נוחות, אלא זו נהיית שאלה קיומית. זה הרי אותו רעיון ביחס להתקדמות בכל תחום טכנולוגי.

מקור: תרגום מאגרות קודש חכ"ו ע' ס ואילך
מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' •  העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת