בנימין ליפקין

ערב יום ההילולא הכ"ז, הגעגועים גוברים והצימאון מתעצם. בעת הראשונה שגור היה בפינו הדיבור מאגרתו הקדושה של הרבי, חודשים אחדים לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ המצטט את הקינה הנודעת: "עבר קיץ, כלה חורף ואנחנו לא נושענו". עתה, לאחר עשרים ושבע שנים שעינינו לא רואות מלך ביופיו ואוזנינו לא שומעות את קולו הקדוש, מה נאמר ומה נדבר?

הרב משה שילת: עומדים הננו על סף יום ההילולא הכ"ז ובגעגועים אדירים לרבי המשלח. השלוחים לצעירים בארץ הקודש שמעו ממני את הדברים הבאים פעמים רבות ואני אומר זאת, לכל לראש, לי עצמי: אנו לא נמצאים במקום שבו עלינו לשחזר אחורה כל הזמן ולהחיות את עצמנו מהעבר. עם כל הכאב, 27 שנים זה בסמיכות ממש ותוך כדי הבניין העצום שהרבי בנה ובונה בתנופת השליחות. אנו קרובים לכך הרבה יותר מכפי שהיה בתחילת הנשיאות.

לשם המחשה, כינוס השלוחים העולמי שבו באה לידי ביטוי ההתפשטות והשליטה של הרבי בעולם באמצעות השלוחים – החל בשנים האחרונות ממש שלפני ג' תמוז. אנו קרובים היום לזמנים האלו הרבה יותר, למשל, מהחסידים שחוו את קבלת הנשיאות ביו"ד שבט תשי"א. 

אני חוזר ומדגיש כל הזמן לשלוחים לצעירים בארץ הקודש: אנו בעיצומה של המערכה שאותה הטיל עלינו הרבי ולקראת סופה בע"ה.

ראו זה פלא: כל תנופת השליחות בקמפוסים ובנוער בארץ ישראל החלה לאחר ג' תמוז. תופעה מדהימה זאת כשלעצמה ניתן להתבונן בה ולהסיק ממנה שכל ענייני הרבי, הנפעלים כיום בשיא השטורעם ובכל העוצמה הגדולה, אינם רק השלמה לפעולתו של הרבי אלא חידוש עצום של הרבי שהולך ומתפתח בעצם ימים אלו. שוו בנפשכם: הרבי דיבר אינספור פעמים אודות הנוער בארץ הקודש והחובה לפעול בקרבו בשלל אופנים. ולמרות כל זאת, הדבר בא לידי פועל ממוסד ומסודר דווקא לאחר ג' תמוז. אני לא אומר זאת רק כדי להוכיח את המובן מאליו שהרבי חי ומנהיג אותנו – אלא על מנת להבהיר שאנו נמצאים עתה, לא במיקוד על התרפקות וערגה לימים טובים, אלא 'אין די העכסטע צייט', פשוטו כמשמעו, הזמן שבו נפעלים הדברים שהרבי שואף להם בהיקף הכי גדול.

ובכל זאת, אם נהיה ספציפיים וממוקדים יותר, עם מה ניגשים לשולחן, אם ניתן להתבטא כך, בג' תמוז תשפ"א? 

ניגשים לשולחן ההתוועדות... עם התקשרות אדירה שאינה תלויה בדבר, עם כוח המעשה בפועל ממש שאינו תלוי בשום כוח אחר, ויחד איתו עם רגשות ועם התבוננות, אבל רק בנוסף ובטפל אליו. זה המצב של עקבתא דמשיחא שבו כולנו שרויים. 

אגב, אם רוצים סימנים איך הפעולות של הרבי הולכות ומשפיעות וכיצד הכול קורה בהשגחה פרטית מבהילה, כי לא עזב הרועה צאן מרעיתו, כדברים הקדושים והנודעים באיגרת הקודש (ז"ך) של רבנו הזקן, שהייתה מרגלא בפומיה דרבי, הנה המחשה מצמררת שהבוקר חשבתי עליה: אנו נמצאים, כאמור, בשנת ה-27 להסתלקות, ובדיוק בימים אלו אנו בעיצומם של בניית 5 מרכזי נוער וסטודנטים בישראל, שעם סיומם מגיעים ל-27 בניינים בדיוק. 

האמת מוכרחת להאמר: לא תכננתי, לא עשיתי חשבון של השנים; אני לא בשיטה שצריך להיצמד בפעילות בדווקא למספר כזה או אחר בהתאם לציון דרך. אלא רק מציין כעובדה מדהימה: ממצב של 0 בניינים לצעירים בישראל, לפני ג' תמוז, אנו נמצאים היום ערב ג' תמוז תשפ"א, 27 שנים להסתלקות, עם 27 מבנים מפוארים של חב"ד לנוער וחב"ד בקמפוס, שחמישה מתוכם בתהליך בנייה שעומד להסתיים בקרוב. הלא דבר הוא!

ההתמודדות והביקורת:
חומת ההתנגדות קורסת

השנה האחרונה, שנת הקורונה, זימנה לפתחכם, בכל מישורי הפעילות, אתגרים קשים שאיש לא יכול היה להעלותם על קצה הדמיון עד כה.

לפני שארד לפרטים, הדבר שבהרגשתי היה הכי קשה ומבולבל בשנת הקורונה הוא הדבר הכי פשוט, זה שאנחנו לא יכולנו לשמוע את קולו הקדוש של הרבי. נזרקנו לדבר שלא היה כמותו ודוגמתו בשנות הנשיאות מאז יו"ד שבט תש"י, ולא היה לנו שמץ של מושג מה וכיצד עלינו לעשות, באשר בכל שנות הנשיאות לא היה מיניה ולא מקצתיה ממה שחווינו בשנה הזאת ואת קולו הקדוש של הרבי איננו שומעים בגשמיות. 

ומכל מקום, על אף כל זאת, ראינו במו עינינו איך המשלח נותן כוחות, שלוחים 'המציאו עצמם מחדש' והביאו את עצמם ואת הפעילות שלהם למחוזות מדהימים. אי אפשר היה שלא לראות כיצד הרבי מוביל אותנו ובכוחו הקדוש לא זו בלבד שהפעילות לא התגמדה בשום צורה שהיא ובשום תחום אלא שהיא התעצמה עשרת מונים.

הדבר הזה אינו מובן כלל ועיקר. איננו פועלים בחלל ריק; בקמפוסים, למשל, יש עוד גופים וארגונים שפועלים בדרך כזו או אחרת. במרוצת שנת הקורונה, מטבע הדברים ובלי להתנשא חלילה, אי אפשר היה שלא להבחין כי כולם כמעט נעלמו כלא היו. ודווקא הפעילות שלנו הלכה והתעצמה והגיעה למחוזות חדשים לגמרי.

לא בכל יום אנו מקיימים שיחה כמו זו ואני מרשה לעצמי להפנות אליך שאלה גלויה: איך אתה מסביר את זה שיש נגדך גם לא מעט ביקורת? אולי אשאל זאת כך: האם יש דברים שאתה מקבל מהביקורות שמופנות כלפיך?

ראשית, מי שעובד בהיקפים גדולים תמיד נתון לביקורת וגם לא חף מטעויות. זה לגיטימי, כך צריך להיות, יש דברים שעלינו לתקן. קל וחומר כששמו של הרבי עלינו נקרא - עלינו לשמוע ביקורת, לתקן את הדרוש תיקון ולקדש את שמו של הרבי. עם זאת, קשה להתעלם מכך שחלק גדול מחיצי הביקורת נעוצים בבעיה ששמה קנאה. כשבסייעתא דשמיא מצליחים לחולל מהפכה, לא מעט מהביקורת המתעוררת נובעת מקנאה שנגדה אין תקנה. על כל פנים, אני לא שמעתי עד היום מה הפתרון לכך. 

את זאת רק אומר: ב"ה בקהל היעד שבו אנו פועלים כמעט ואין התנגדות. אנו פועלים באוניברסיטאות שמאלניות שבעבר היו בהן מלחמות על כל דבר שביהדות; אנו פועלים, בגלוי ולא בסתר, בתוככי ישיבות קדושות שבעבר חב"ד היתה בהן מוקצה ושררה בהן שנאה עזה לכל דבר ששם חב"ד ושמו הקדוש של הרבי קשורים בו. והיום אין כמעט שום התנגדות לחב"ד, רעיונותיה ודרכיה. הדבר הזה עצמו שם בפרופורוציה נכונה את אלו מתוך מחננו המפריעים מדי פעם, וזה גם מוליד הבנה שאם אלו הבעיות גם הן תיפתרנה ותיעלמנה במרוצת הזמן.

יש עוד דוגמאות לקריסת חומת ההתנגדות לדרכה הקדושה של חב"ד הסלולה לנו על ידי הרבי?

אכן. הבה נתבונן בתופעה ההולכת ומתרחבת ומעמיקה של יהודים מכל החוגים המאמצים דברים של הרבי כחלק מחייהם ממש. 

אלפים ורבבות שמאז ג' תמוז התחילו ללמוד רמב"ם יומי, הרבי התבטא שזה חלום שלו, והחלום הזה מתממש בחוגים שלפני ג' תמוז היה רחוק מהם לגמרי וחלק מהם אף היו נגדו. אני מדבר מידיעה ומהכרת הנתונים בשטח.

סעודות משיח יצאו בשנים האחרונות ממש מנחלתם הבלעדית של בתי חב"ד ובתי כנסת חב"ד לכלל החוגים התורניים בישראל ואלפי אנשים חדשים כל שנה מקיימים אותה בביתם וגם בבתי הכנסת שלהם.

הנה משהו שבלט לי בחודש האחרון: ארגון 'הידברות' מוציא בימים אלו דוכנים להנחת תפילין בכל הארץ. די אם ניזכר במלחמות שנוהלו נגד מבצע תפילין, בעיני חוגים שונים היה הדבר לצנינים, הם הצביעו שוב ושוב על הבעיות הקיימות כביכול בפרהסיה הזו ועשו הכול לדה-לגיטימציה תורנית למבצע קדוש וכביר זה. וכיום גם ארגון כמו 'הידברות' למשל, מאמץ זאת הלכה למעשה, הלוואי שיצליח, יש מספיק לכולנו יהודים שצריך וחובה לקרב, אבל זה דורש הרבה כוחות ועד היום כל מי שניסה לעשות דברים כאלו בהיקף משמעותי לא הצליח חוץ משלוחי הרבי.

כיוצא בזה, בהיבט של השיטה הרעיונית שסלל הרבי הדוגלת בשלמות העם, שלמות התורה ושלמות הארץ כמקשה אחת: מעבר לעובדה שהיום המושכל-ראשון של היהודי החרדי באשר הוא תומך לחלוטין, ללא סייג ובלי כל פקפוק בשלוש אלו – כל הנושא של 'החזרת שטחים', שהרבי הקדיש לו אינספור שעות של זעקות מדם לבו הטהור, הפך היום לאקט שמקומו לא יכירנו עד כדי כך שאפילו בצד השמאל לא חושבים שיש מקום לשטות ואווילות זו. 

כמובן צריך לציין גם את רבבות האנשים המגיעים, לראשונה בחייהם, לחגוג את י"ט כסלו בירושלים ואשר רכשו בשנים האחרונות ממש למעלה ממליון ספרי חסידות.

אלו דוגמאות מובהקות, ורק חלק ממה שניתן להאריך בו, שמבהירות עד כמה שיטת הרבי, להלכה ולמעשה, הפכה לנחלת הכלל במובן הכי רחב שניתן להעלות על הדעת.

התכניות הקרובות:
י"ט כסלו הגדול בכל הזמנים

אחרי שעברנו את שנת הקורונה, על כל הכרוך והגלום בה ובחסדי שמים ובניסיו הגדולים של הקב"ה, העם היושב בציון יצא לחלוטין לשגרה תוך ביטול כל המגבלות - לאיזו התחדשות אתה מצפה בקרוב?

בראש ובראשונה, החידושים הם המשך הפעולות עצמן ושכלולם של כל הדברים הטובים שהחלו בשנה מאתגרת זו, הן בהפצת החסידות והן הפצת היהדות. בעזרת ה' במהלך השנה הקרובה יתווספו עוד לפחות עשרה שלוחים חדשים בחב"ד לנוער ובחב"ד בקמפוס. אנו מתכוונים להכות שורשים בשלל תכניות לנוער ולסטונדטים של הכרת היהדות מבפנים ולעומק, וגם לחזור לנסיעות הגדולות, של השפעה פנימית לאחר תקופות לימודים, גם לרבי וגם לחוויות רוחניות וגשמיות במקומות שונים בעולם. הניסיון שצברנו הוכיח שהנסיעות הללו תופסות מאוד את הצעירים ומטביעות בהן חותם לכל החיים.

בימים אלו התחילה תוכנית של לימוד כל מסכת ברכות בגמרא עם צעירים גם בחב"ד לנוער וגם בחב"ד בקמפוס, ואת סיום המסכת כולם יעשו אצל הרבי. זו, למשל, תוכנית לימודית באיכות וכמות שבעבר לא יכולנו לחשוב עליה ועכשיו רואים שאפשר להתקדם ולכבוש יעדים. 

אנחנו רואים תופעה שגדלה והולכת בחב"ד בקמפוס של עריכת חופות וקידושין על ידי השלוחים לסטודנטים שנקשרו אליהם ורוצים שהם, ורק הם, יהיו איתם ברגעי השיא של חייהם. בשבועות האחרונים היו מידי ערב לא פחות מ-5 חתונות שנוהלו על ידי השלוחים! והדבר הולך ומתפשט, וזה דורש גם להוציא עוד שלוחים ובעיקר מראה על הפירות ועל ההשפעה של השלוחים.

הזכרת את י"ט כסלו. אחרי שנה של י"ט כסלו במתכונת שונה לחלוטין, מטבע הדברים, העיניים נשואות אל י"ט כסלו תשפ"ב הבעל"ט בבנייני האומה. מה תוכל לספר כבר עתה על מה שמתוכנן?

מדי שנה, וגם השנה, ההכנות לי"ט כסלו בבנייני האומה נפתחות מיד במוצאי י"ט כסלו ונמשכות על פני שנה, בשורה של מישורים והיערכויות. הנה כי כן אנו אכן נערכים הפעם לי"ט כסלו הגדול מכל הזמנים – כשהמטרה שלנו היא לשלב את המתכונת הברוכה והמוכרת של כל השנים בד בבד עם הגלגל שהומצא בשנה החולפת: גם נמשיך בע"ה עם למעלה מחמישים אלף איש הפוקדים פיזית את בנייני האומה, משתתפים ביריד החסידות הענק, נוטלים חלק פעיל בהתוועדויות ובמופעים ושבים הביתה גדושי תכנים חסידיים לכל השנה כולה - וגם נשמר את המתכונת הדיגיטלית המושקעת שעשינו בשנת הקורונה שהביאה לכך שלמעלה ממיליון איש מרחבי העולם השתתפו מביתם, בעודם צופים ונרגשים בתכנית י"ט כסלו עשירת התוכן והרגש. 

כך בעצם אנו לא רק חוזרים אחורה להצלחה הגדולה אלא מוסיפים תגבורת שאותה פיתחנו, בסייעתא דשמיא ובכוח ברכותיו הקדושות של הרבי, דווקא בשנה הזאת.

ההצלחה עם התורמים:
שאתה ושלך שלו

אומרים שב"ה יש לך הצלחה בגיוס תורמים למפעלים הברוכים שאתה מנהל. אולי אפשר לשמוע ממך בפעם הראשונה מה סוד הקסם?

אני חושב שמה שתורם מוצא בחב"ד זו מסירות נפש לפני הכול ואחרי הכול. אבל לפעמים חסר לו המקצועיות, הדו"חות המקצועיים, השקיפות המלאה. בדבר זה אני מקפיד מאוד עם התורמים. בכל רגע נתון כל תורם יכול לדעת לאן הולך כל שקל וכל דולר. זה דבר משמעותי ביותר. ואני מקפיד על כך בלי לשדר לתורמים שהם בעלי הבית שלנו. הם גם לא מבקשים להיות בעלי הבית. 

תוכל לפרט יותר באופן שאולי יביא תועלת לעוד שלוחים?

כשבאים לתורם צריך להיכנס לראש שלו ולהסביר לו איך בעצם הדברים שאנו עושים הם בעצם מימוש השאיפות האישיות שלו, שאנו הכלים שלו למימוש השאיפות המקננות בקרבו, שהוא עצמו ניחן ביכולת הכלכלית לממן אותן אך אין לו דרך להוציא אותן אל הפועל.

לעתים אפשר ויש לקבל עצה מתורם. לקביעה של "רבי מכבד עשירים" יש משמעות פנימית ועמוקה, יש לגביר כוחות גדולים מלמעלה. המשנה במסכת אבות אומרת, "תן לו משלך שאתה ושלך שלו". והרבי מסביר על כך שזה לא בא לבטל את הגביר אלא להעצים אותו. הכסף הוא אכן של האדם שהקב"ה הביא לו אותו, הוא "שלך", אבל "אתה ושלך שלו", הכוח הגדול הזה שאכן ניתן לך לפעול עם הכסף הוא עצמו אלוקות ומאת ה'. אז תהיה שותף טוב של בעל הבית שלך!

הדברים הללו, הנכונים לכל דבר ולכל מטרה טובה, תקפים שבעתיים כשהתורם עצמו יודע שאתה שליח של הרבי ואמון אך ורק על פעולות שעליהן הורה הרבי, מתוך מטרת נצח: לתקן עולם במלכות ש-ד-י על מנת להביא לימות המשיח.

אספר לך סיפור. הייתי עד למפגש של שני תורמים נכבדים שכל אחד מהם הוא איל הון במלוא מובן הביטוי. שמעתי כיצד אחד מהם מסביר לרעהו למה הדבר הנכון ביותר הוא לתמוך בשליח של הרבי. זה היה בלי שאני אתערב בשיחה אלא אמר זאת בלשונו: יש תורמים שמשקיעים בבניינים; הם יודעים שכך לתרומתם יהיה קיום לנצח. יש תורמים שתורמים לפעילות; כי הם רוצים תכל'ס, לדעת מה נעשה ומי התקרב בכסף שלהם. אבל מי יודע לכמה זמן זה יחזיק ומה תהיה ההשפעה העתידית של תרומתם... שליח של הרבי משלב את שני הדברים כי הוא בניין חי. זה גם לנצח וגם פועל פעולה נמרצת. כשאתה שומע שיח חופשי כזה, אתה מבין שב"ה הצלחת עם התורמים האלו, הם מבינים את האמת הצרופה הגלומה בפעולות ומפעלים של הרבי שאין להם אח ורע בעולם כולו. 

עם השלוחים הראשיים:
כפיפות והרמוניה הדדית 

מה תוכל לומר על מערכת היחסים השוררת בין השלוחים לצעירים לבין השלוחים הראשיים בעריהם?

בניגוד לרושם שיש אולי מי שמנסה ליצור, העשרות הרבות של השלוחים לנוער ולקמפוסים בישראל בלמעלה מחמישים ערים שונות, פועלים בהרמוניה מלאה ובכפיפות לשליח הראשי. אנו לא נתקלים בשום בעיות בהקשר זה. ואם מתגלות בעיות, הן מטופלות מיידית ובמלוא תשומת הלב והרגישות עד לפתרונן המלא לאלתר, בלי לפתח שום משקעים. 

צריך להבין: פעילותם של השלוחים לנוער היא כל כולה רווח של השליח הראשי וכלל השלוחים בעיר. הנערים הללו הם נערים של כל אנשי העיר. בהמון מקומות הם הופכים להיות כוח עזר מרכזי, בשירות השליח הראשי על ידי השליח לנוער. ראינו זאת רק לאחרונה בחלוקות הרבות שהשלוחים ניצחו עליהן, במהלך ימי הקורונה, כשהזרוע המבצעת הייתה בני הנוער, משתתפי הפעילות של חב"ד לנוער.
לא זו אף זו: אני יכול לספר על מקרה קיצוני אחד שבו נוצר חוסר תיאום בלתי עביר ובלתי פתיר בין השליח לנוער לבין השליח הראשי בעירו וכשנוכחנו לראות זאת, הודענו לשליח לנוער לעצור את כל פעילותו על כל המשתמע מכך, עד שיתקבל אישור ועד שהעניינים יסתדרו על הצד היותר טוב. עצרנו הכול. זהו מקרה קיצון ויחיד. אבל בכל מחוזות השלוחים באשר הם הטיפול הוא יסודי ומקיף ושיתוף הפעולה מבורך ונראה לעין כול.

ובהקשר הזה אני חייב לציין את התמיכה הרבה, האוזן הקשבת, והזמן הארוך והניכר של השקעה בליבון הסוגיות שעל הפרק ובכל נושא שהוא שאנו מקבלים כל העת מחברי ההנהלה המכובדת שבית דין רבני חב"ד הקים עבורנו לחב"ד לנוער וחב"ד בקמפוס, הלא המה, הרבנים הגאונים, הרב יוחנן גוראריה – רבה הראשי של חולון וחבר בית דין רבני חב"ד; הרב חיים שלמה דיסקין, רבה הראשי של קריית אתא; והרב יצחק גולדברג – ראש ישיבת 'תומכי תמימים' מגדל העמק.

באפיקי הפצת המעיינות:
שורה של ספרים חדשים

תחום נוסף שבו אתם שוקדים בהפצת המעיינות הוא כידוע המוסד המפואר "תורת חב"ד לבני הישיבות" ובכללו גם הוצאת הספרים "מעיינותיך". אילו בשורות יש באמתחתכם במישור זה?

ספריית מעיינותיך אכן עוסקת במגוון תחומים של הפצת מעיינות רבותינו נשיאנו ובאופן ספציפי ומיוחד בהנגשת והפצת תורת הרבי המשלח.

עד כה הופיעה הסדרה הגדולה של תורת רבותינו נשיאינו, ובה, בראש ובראשונה, מעל מאה מאמרים של תורה-אור ולקוטי-תורה מבוארים; הספרים המכוננים 'כתר שם טוב' ובקרוב 'מגיד דבריו ליעקב' בהוצאה חדשה, מוערת, מפוענחת, מנופה ומאירת עיניים; המפעל המונומנטלי של אחד מספרי היסוד המובהקים ביותר, 'דרך מצוותיך', בארבעה כרכים מבוארים; ועוד.

והחלק הנכבד ביותר בהוצאה לאור זו מוקדש לתורת רבנו. כולם מכירים את 'אוצר לקוטי שיחות' אבל מעטים יודעים שעד כה נמכרו ונחטפו בסדרה הנפלאה הזאת שהביאה את הספר החשוב ביותר של תורת הרבי, למעלה מעשרים אלף סטים. וכיום הזה יש יותר מעשרים אלף בתי אב בישראל, בכל חוגי הקשת התורנית, שהסט הזה מפאר את ארון הספרים ובני הבית הוגים בו.

בין שלל הספרים בתורת הרבי יש לציין את הספר 'פתקים' שהופיע בימים אלו במהדורה סופית בשני כרכים המכילים כאלף פתקים בכתב-יד-קודשו של הרבי, המופיעים בפענוח והדגשה ומחולקים לנושאים. ובימים אלו נכנסו לדפוס ספרי מכתבי הרבי לכלל ישראל לחגי תשרי ולחג הפסח, בצורה מאירה ובעמל רב, עם עריכה קלה (באותם התרגומים שלא הוגהו על ידי הרבי). ידוע שהרבי התבטא על מכתבי קודש אלו שבהם הוא מביא עניינים בתורת החסידות ומקשרם לענייני השעה. הרבי בכבודו ובעצמו נקט במאמצים עילאיים להביא להפצתם של המכתבים הללו בשלל אפיקים, וכעת הם זוכים לעדנה מחודשת.
בנוסף לכתבי רבותינו נשיאינו עצמם יש לציין את סדרת התוועדויות המשפיעים שקנתה לה שם מיוחד ותפוצה ענקית ויוצאת דופן, ובה עומדים להופיע עוד ארבעה כרכים חדשים כשהבולט שבהם: התוועדויות החוזר הראשי, הגה"ח ר' יואל שיחי' כהן, בעריכתו של הרב זלמן רודרמן; זאת בנוסף להוצאת שאר ספריו של החוזר הגה"ח ר' יואל בסדרה מפוארת שתגיע לעשרה כרכים (!) בקרוב. 
אין ספק שהסדרה הזו היא יצירת מופת שכל כולה מאת הדולה והמשקה הראשי מתורת הרבי בכל השנים. המשוב שאנו מקבלים על הספרים הללו מלמד כי בזכותם הציבור התורני נחשף לאותו עומק ולאותה בהירות שהיו מנת חלקנו בימי שבתנו בשבת תחכמוני ב-770, כשהיינו קשובים לשיעוריו הנודעים ולהעמקתו הגדולה שפילסו לנו נתיבות של אור בהבנת תורת הרבי ולימודה, לאורך, לרוחב ולעומק.

הרשה לי לשאול אותך: עד כה דיברנו על עניינים הקשורים במעשה בפועל ולפתע גלשנו לעולם הרוח, העיון וההעמקה הבאים לידי ביטוי בספרים. האם אין מדובר בשני תחומים שונים? האם אין כאן אולי תרתי דסתרי – ומי ששרוי בעסקנות אל יעסוק בעריכת וההדרת והוצאת ספרים?

אולי בהשקפה ראשונה מדובר בשתי עבודות שונות לחלוטין אבל היות ואצל הרבי זה דבר אחד ממש וכל עניינו הוא גילוי אלוקות בעולם – אין לנו את הפריבילגיה לומר: לזה אני מתאים ולזה אני לא מרגיש שייך. לא זה מה שלמדנו מהרבי כל השנים. ובאופן אישי, אם בהשגחה פרטית ניתן לידי הניהול של חב"ד לצעירים על כל זרועותיהם, זו חובתי למלא את כל המישורים הללו ואין אני בן חורין להיבטל ממנה כמלוא נימה.

הא לך דוגמה מוחשית שיכולה להישמע אפילו מוזרה. בליל שישי לפני שבועיים נכנסתי לצפות ולהתרשם משיעור חסידות שנמסר בפני סטודנטים בירושלים באוניברסיטה העברית. השיעור נמשך על פני שעה ארוכה. משם, במעבר חד, דהרתי לישיבה מיוחדת ברחוב יפו בירושלים עם מעצבת פנים על תכנונו המדוקדק של מועדון לחב"ד לנוער, לרבות כל פרטי הפרטים של הריהוט. ומשם סיימתי בהתוועדות שנמשכה אל תוך הלילה, באחד ממוקדי ליל שישי שארגון תורת חב"ד לבני הישיבות מפעיל בקרב ה'הארד-קור' של הציבור הליטאי.

לרגע קט גם אני עצמי נשברתי מההתעסקויות השונות והניגודיות כל כך. אבל מאוחר יותר שמתי לב, באמת ובתמים, שגם בחירת הספות למועדון חב"ד לנוער, וגם השיעור בחסידות שקדם לה, וגם ההתוועדות שבאה אחריה  - היו מדוייקים ומוצלחים, יותר מאי פעם. מדוע? משום שכמה שפחות אתה עצמך בעניין, כשאתה מניח את עצמך בצד ומקדיש הכול כאשר לכול למה שהרבי מצפה ממך, בכל רגע נתון ובכל מקום לפי מה שדרוש לו ברגע זה – כך השליחות מתבצעת בצורה מוצלחת יותר.

בלימוד התורה:
זו חובתנו וזו זכותנו

אי אפשר לסיים שיחה אישית עמך בלי לגעת, ולו על קצה המזלג, בנושא שהוא חלק בלתי נפרד מאישיותך. אנו יודעים שאתה עצמך מחבר ספרים לא מעטים שנמכרים לאלפים ורבבות. מדובר בספרי חסידות שיש בהם גם עיון מעמיק וגם הנגשה למגוון סוגי 'מבקשים'. במקביל אתה גם מוסר כמה וכמה שיעורים לקהלים שונים במקומות שונים. איך כל זה הולך ומשתלב יחד בשליחות שלך? שוב - האם ההכנה של כל זה לא שואבת אותך וגוזלת ממך את הזמן שבו אתה אמור להקדיש לצמיחת האימפריה שאתה ב"ה מנצח עליה?

את האהבה שלי לתורה קיבלתי ב"ה מבית ומגיל קטן. וככל שנחשפתי, כבר בגיל צעיר לימים לרבי ולתורתו, היא התעצמה שבעתיים וגם אהבתי מאוד להגות בתורת הרבי מתוך עונג אמיתי. אני לא מאמין שיש סיכוי לפעול בהצלחה בשליחות הרבי בלי להקדיש זמן ניכר ללימוד תורה בכלל ולימוד תורת הרבי בפרט, ואני משתדל ליישם זאת ככל יכולתי.

באותה מידה, הנני משתדל בכל מאודי להמריץ את השלוחים במסגרות שבהן אני פועל לחיות כך ולהרגיש כך. והאמת היא שאין מזרזין אלא למזורזין: בכל פעם מחדש אני שב ומתפעם לראות כיצד השלוחים עצמם שקועים בתורת הרבי, לומדים אותה ומשקיעים בה. יש לנו גם תכניות משותפות של לימוד גמרא ולימוד שיחות הרבי. אנו גם מעודדים את השלוחים ללמוד עם נשותיהם, ומתוך דגש על כך שהלימוד יהיה לאו דווקא כהכנת החומר שאותו הם מלמדים את שומעי לקחם, מבני הנוער או הסטודנטים, אלא לימוד אליבא דנפשיה, לקוטי שיחות, מאמרים, גמרא – תורה שבלעדיה אין לנו חיים. כי הם חיינו ואורך ימינו.

אין לי ספק שעצם הדבר הזה, שמושקעת בו באופן יזום ובכוונה תחילה שימת לב מיוחדת, גורם נחת רוח עצומה לרבי. השלוחים של הרבי, העסוקים מבוקר עד ליל במבצעים הקדושים ובקירוב צעירי בני ישראל לאביהם שבשמים, יודעים לתת מקום בעצמם ללימוד התורה, ובייחוד תורת הרבי, באופן של 'תורתו אומנותו', שזה ממלא את החיים שלהם ומטעין אותם באוצרות קודש. אין לך נחת רוח לרבי המשלח גדולה מזו – ואשרי חלקם וגדולה זכותם! ■