מחצית מהכתבות שלנו עסקו עד כה במיניוואנים שמתאימים יותר מכל למשפחה החב"דית הממוצעת, בשל היותם מובילי שבעה נוסעים. אבל למען האמת מי שהיה צריך להיות הראשון בתור הוא הסקודה קודיאק, שעליו תוכלו לקרוא כאן באיחור אופנתי, שנה וחצי אחרי שהמדור הזה עלה לאוויר. ולמה הוא אמור להיות הראשון בתור? ובכן, ראשית, אין צורך להכיר לכם אותו, הוא הג'יפון הכי מוכר בכפר.

שנית, הוא הדבר הכי מעניין פה בסגמנט שבעת המקומות. כששאלו אותי לפני כעשור מה רכב החלומות שלי, עניתי מיד: סקודה של שבעה מקומות. אז זה היה חלום, אבל כמעט כמו כל חלום גם הוא קרם עור וגידים והפך לעובדה מוגמרת. כשהקודיאק הזה הפציע כל ציבור חובבי הרכבים, ואני כמובן בתוכם היינו נרגשים. המיוחד בו הוא שמדובר ברכב חדש לגמרי. לא בשדרוג או ליטוש של דגם ישן. 

אז הקודיאק אמנם פה קרוב ל-4 שנים אבל הוא עדיין מרשים, גם אם התרגלנו. בעיני אגב הוא יותר יפה מהמתחרה הישיר שלו מיצובישי אאוטלנדר וממתחרה נוסף, חלש יותר, הניסאן אקסטרייל. 

את הצורה החיצונית שלו נראה שאין צורך לתאר. הוא יפה, מוחצן, בולט ואלגנטי בו זמנית ולכן עיקר המבחן הזה נועד לשדר לכם הוא נראה מבפנים ואיך חווית הנהיגה והנסיעה בו. 

ובכן, כניסה פנימה מגלה שהחלל כולו שחור לגמרי, לפחות ברכב המבחן שלנו אבל זה לא פוגם ביוקרה שעולה ממנו. גם העובדה שהמושבים מבד (נעים) ולא מעור אינם פוגמים בהתרשמות. פינות מפלסטיק מהוקצע דמוי עץ, תאורת אווירה בדלתות, תיבת הילוכים והגה מצופים עור ועם נראות בולטת, משענת נוכחת בין המושבים, גג נפתח וחלל מודרני באופן כללי עושים את העבודה ומשווים מראה יוקרתי. 

האבזור הטכני והבטיחותי כאן שופע וכולל סעיפים רבים. זה מתחיל כמובן בכניסה ויציאה מהרכב ללא מפתח, בכפתור התנעה וכיבוי, במערכת למניעת תאונות (לא מובילאיי אלא גרסא עצמית), דימום מנוע בעצירה ברמזור, נעילה אוטומטית, מושבים המוזזים בלחיצת כפתור וזיכרונות שיאפשרו לכם לשמור את מיקום הכסא העדיף עליכם, הטענה אלחוטית למכשירים נייידים, בקרת סטיה אקטיבית מנתיב, חימום המושבים, איתות אזהרת שטח מת, חימום ההגה וכמובן הגה עם לחצני קרוז קונטרול ושליטה ובקרה על מערכת הרדיו והטלפון. 

מהבחינה הזו מדובר באיבזור לעילא ולעילא, למרות שמדובר ברכב עם תג מחיר של כ-170,000. פייר? שיחקו אותה. 

מה שעוד הפתיע אותי זו העובדה ששלש שנים אחרי שנהגתי בפעם האחרונה על קודיאק בנסיעות מבחן, גיליתי שמערכת המולטימדיה החלה "לדבר" עברית והיא כוללת ווייז מובנה. אפשר לומר שבכל סקודה השלימה את מהפך האבזור הפנימי כולו. בגרסאות הבכירות יותר אגב, תמצאו יכולות נוספות וללא ספק מדובר בחבילה מרשימה ששווה את משקלה בזהב.

אחרי כל אלו הגיע הזמן לצאת לדרך והקודיאק לא אכזבה גם בנושא הזה. הקודיאק מגיעה עם מנועים בשתי גרסאות, ואנו קיבלנו את גרסת מנוע הדיזל 2.0 ליטר המגיע עם 150 כוחות סוס ותיבת ההילוכים DSG7 המוכרת של הקונצרן. למרות שבעבר נתקלנו במנועים בנפח 1.4 ליטר ששודכו לקודיאק ואכזבו, הפעם קיבלנו את מה שציפינו לו: מנוע מעולה שעושה את העבודה בדרך מהירה, בעליות תלולות, בסיבובים מפותלים ובכל מה שתדרשו ממנו. טרטור הדיזל אגב לא מורגש כלל. 

כיוון שאחרי הכל מדובר ברכב שבעה מקומות כדאי שנחזור שוב לנושא הזה. אז כמו בכל הרכבים בסגמנט גם כאן אנשים בוגרים יתקשו לשבת בשורת המושבים השלישית אבל נערים בהחלט יוכלו למצוא שם את מקומם. זה עקב אכילס קבוע בסגמנט, אבל כדי לפתור אותו תצטרכו להוסיף עוד עשרות אלפי שקלים בעבור מתחרה ענקית, אז נראה שהתשובה ברורה.

תא המטען קטן כמו בכל המתחרות אבל למרות זאת הוא גדול יותר משלהן. זה הרכב היחיד שיכלתי להעמיס בתא המטען יותר מעגלת טיולון מקופלת בשעה שכל שבעת המושבים פתוחים.

ועכשיו מגיע תורה של שאלת צריכת הדלק. ובכן, גם ביבואנית צ'מפיון בטח יתפלאו לשמוע אבל הקודיאק התגלה כחסכוני ממש, בדיוק כמו שמצהירים באופן רשמי (שתמיד רחוק מהצריכה במציאות). נסיעה משולבת בעיר ומחוצה לה, גרמה לו לצרוך רק ליטר לכל 15 קילומטר. ייתכן וזה נעוץ בעובדה שלא סחטתי את דוושת הגז, אבל בשורה התחתונה זו התוצאה, והיא מדהימה.