גם בגיל 80 קראנו לו 'אלינקה': גורליק ושיף נפרדים מידיד ותיק
בנחל'ה נפטר הגבאי המסור בבית הכנסת חב"ד המרכזי מזה עשרות שנים, הרה"ח ר' אליהו וולוביק ע"ה.
ממייסדי נחל'ה, במשך עשרות שנים ניהל ביד רמה את בית הכנסת, מסור בלב ונפש ודאג לרווחת המתפללים.
שני חסידים שהכירו אותו עוד כבחור צעיר בסמרקנד, הם ר' מוטל' גורליק, ור' בצלאל שיף.
בראיון משותף לרדיו 'ליל שישי' ב-COL עם הרצל קוסאשוילי, חולקים השניים זכרונות מחברם המשותף.
ר' מוט'ל גורליק: "הכרתי אותו עוד כשהיה בן 16, כשהגיע לסמרקנד. קראנו לו 'אלינק'ה', וככה זה נשאר גם אחרי גיל 80..."
"אי אפשר היה שלא לאהוב אותו, כולו היה נתינה. מעל 40 שנה היה גבאי ראשי ב'פרוייקט' שנקרא בית הכנסת המרכזי בנחל'ה. תרם מזמנו לבית הכנסת שעות על גבי שעות, הוא לא התפרנס מזה, למחייתו התפרנס כסופר סת"ם.
להאזנה לראיון המלא:
"רבים בנחל'ה לא ידעו בכלל שהוא סופר, היו בטוחים שהוא מתפרנס מתפקידו כגבאי... "לא קיבל שום תמורה על עבודתו בבית הכנסת?" היו שואלים בתמהון. היה גבאי אמיתי, לדוגמא".
הרב גורליק מספר אנקדוטה מעניינת לגבי יושרו: "הרב בועז לרנר הזמין ממנו כתיבת ספר תורה, ובדיוק היה לפני נסיעה לרבי. הוא ביקש מר' אליהו וולוביק שיתן לו דוגמת כתב, כדי שיציגה לרבי. הר' וולוביק שלף את המזוזה הראשונה, ומבלי לפתוח אותה – מסר אותה לר' בועז שימסור אותה לרבי. "לא תרצה לבחור במזוזה הכי יפה שלך?" הוא נשאל. "מה זאת אומרת, כל המזוזות שלי כשרות למהדרין", הוא ענה.
"זה מספר עליו את הסיפור כולו".
•
ר' בצלאל שיף נזכר בחתונה של ר' אליהו וולוביק, בסמרקנד. "הכרתי אותו כשהגיע מצ'רנוביץ' לסמרקנד, השתתפתי בחתונה שלו. הוא רקד בעיניים עצומות, ראינו שזה לא בחור פשוט, אלא משהו מיוחד, היה מאוד 'פנימי'."
"כשהיו צריכים לארגן מצות במחתרת, או ארבעת המינים וסוכה לסוכות, הוא היה תמיד מהראשונים. ברעידת האדמה הגדולה בטשקנט כשהיינו צריכים המון עזרה, הוא היה אחד מה'חיילים' המסורים ביותר".
מאפשרים לכם לקבל
