מתי טוכפלד, ישראל היום

למרות ההערכה הכללית כי לפיד יאלץ בעוד שבוע להחזיר את המנדט אחרי שנכשל, כמו נתניהו לפניו, להרכיב ממשלה, כדאי בימים האחרונים לשים עין על נפתלי בנט ולבחון את מהלכיו.

בזמן המבצע בעזה ובעקבות פרעות הערבים ביהודים בערים המעורבות, הודיע בנט כי אופציית "ממשלת השינוי" ירדה מהשולחן. עם זאת, ולמרות ההכחשות, לא מן הנמנע שבשבוע הבא תחזור האפשרות להיות על השולחן ועם כתובת אחת ברורה להטיל עליה את האשמה: בנימין נתניהו.

כשהחזיק ראש הממשלה במנדט הודיע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי אם יהיו 59 לימין - יהיו גם 61 ותוקם ממשלה. הודעתו של בנט על הפסקת המגעים עם לפיד היתה אמורה להביא את אנשי נתניהו לפעול להביא את האנשים שיצטרפו לממשלה. זה לא קרה. על פי כל הסימנים שהגיעו לבכירי ימינה, לנתניהו אין עריקים וגם גדעון סער מתבצר בעמדתו ומסרב לבוא.

בנוסף, הליכוד שינמך בינתיים את ההצעה לימינה להצטרפות לממשלה, כשהפעם אין רוטציה, והחשש כי נתניהו כלל לא מנסה להרכיב ממשלה אלא חותר לעוד מערכת בחירות, עשוי לגרום לבנט, ברגע האחרון, ללכת על המשבצת שיותיר לו לפיד. וזו משבצת לא רעה בכלל - ראשות הממשלה למשך שנה.

אפשר לזלזל בהודעותיו אתמול של לפיד על כך שהוא מתקרב לחתימה עם כחול לבן ואחר כך עם ישראל ביתנו, וזה עוד לפני ההודעות הדומות הצפויות עם מפלגת העבודה ומרצ, ולקבוע כי כל עוד אין את בנט ההודעות הללו ריקות מתוכן. אבל אפשר גם להבין את התחכום שיש במהלך הזה: לסגור עם כל מפלגות הגוש ולהותיר את בנט לסוף. בוא ותהיה ראש ממשלה באבחת הצבעה אחת בכנסת. הפיתוי עשוי להיות גדול מדי, מה גם שבצד השני בינתיים אין ממשלה ואולי מה שיחכה לו שם זה עוד מערכת בחירות קטלנית, שאליה יגיע שהוא חבול ורצוץ.

אבל הפליאה הגדולה ביותר היא השקט בזירת גדעון סער. נתניהו וסמוטריץ' שידעו להפעיל רבנים, פעילים והפגנות מול ביתם של חברי ימינה, לא נוקפים אצבע כשמדובר בגדעון סער, זאב אלקין ושרן השכל. אותם אלה שהבטיחו להביא אותם, לא עושים דבר כדי לקיים את הבטחתם. אם לפיד יהיה בשבוע הבא ראש הממשלה, לא מעט מזה יהיה בשל חוסר המעש הבולט שמאפיין את פועלם כעת.