גירוש יהודי ספרד הותיר צלקת מכוערת על פני ההיסטוריה. גם כיום, מאות שנים אחריו, זועקים מן האדמה קולותיהם של היהודים שהועלו על המוקד בידי אנשי הכנסייה האכזריים, ורגש העלבון שליווה את היהודים שגורשו מבתיהם עוד טרם נמחה. 

דווקא משום כך נראה שלגירוש ספרד לא היה תקדים דומה, וכי מעולם לא גורשו יהודים מעל אדמת ארץ מגוריהם. זאת, בעוד שההיסטוריה מלמדת אותנו שזו בהחלט לא הייתה הפעם הראשונה.

כפר עתיק באנגליה | צילום: shutterstock

•

תקופה קצרה אחרי חורבן בית-שני, עלו היהודים הראשונים על אדמת אנגליה. מאז, כמו שאר יהודי העולם, הם היו נתונים כל העת להשפלות, רדיפות ועלילות מרושעות.

במשך שנים רבות, שילמו היהודים למלך האנגלי מיסים מיוחדים, גבוהים באופן יוצא דופן, ובתמורה היו זוכים להגנתו של המלך, ולשמירה מפני פוגרומים שעלולים היו לכלות את קהילות אנגליה במהירות.

לא תמיד עזרה הגנתו של המלך, וכך אירע שעלילת הדם הראשונה בהיסטוריה של אירופה אירעה על אדמת אנגליה, ובעקבותיה נערכו פרעות ביהודי העיר נורוויץ'. אחרי עלילת הדם, באו עלילות נוספות, וכך מידי כמה שנים ספגו קהילות יהודיות שונות ברחבי המדינה פגיעות קשות מידיהם של פורעים צמאי־דם.

נדמה היה ששיאה של ההשפלה הגיע בשנת ה'ל"ח; באותה השנה יצא מלכה של אנגליה, אדוארד הראשון בצו המחייב את כל יהודי ממלכתו לענוד על בגדם טלאי צהוב משפיל (כן, זה התחיל כבר אז..).

יהודי אנגליה נשכו שפתיים והמשיכו במלחמת הקיום שלהם, מחכים שהגל העכור של שנאת היהודים יעבור, ובעקבותיו יבואו אולי ימים טובים יותר.

לחרדתם התברר, כי יכול להיות גרוע הרבה יותר.

בתשעה באב של שנת ה"נ, שיגר מלך אנגליה אדוארדו הראשון, צו לכל אחד משליטי הערים שבתחום ארצו – על יהודי אנגליה לעזוב את המדינה עד לתאריך כ"ו בחשוון ה'נ"א, כשלשה חודשים לאחר מועד שליחת הצו. יהודי שיבחר להישאר בגבולות המדינה - הובהר בצו - יוצא להורג.

ליהודים הותר לקחת את רכושם איתם, אך כל רכוש שנשאר על אדמת המדינה, הוחרם לטובת האוצר המלכותי.

האיום מומש ככתבו וכלשונו. לאחר שהות של מאות שנים במקום, נטלו אלפי יהודי אנגליה את מטלטליהם וכל שיכלו מרכושם ועזבו את גבולות המדינה, לספרד, להולנד ולמדינות אחרות באזור.

שכונת 'גולדרס גרין' בלונדון. למעלה משליש מתושבי השכונה הגדולה הם יהודים | צילום: Dave Jacobs / Shutterstock

במשך כ-350 שנה פיקחה אנגליה באדיקות על כך שיהודים לא ייכנסו בשעריה. 350 שנים הייתה אדמתה שוממת מיהודים שלא הורשו לשוב אליה.

רק בשנת ה'תט"ו הסכימו השלטונות לקבוצה של כ-300 יהודים ספרדים, להיכנס לתחומי אנגליה ולהתגורר בה. גם אז, היה זה כהסכמה שבשתיקה, ואילו הצו האוסר על יהודים להתגורר בתחום אנגליה לא בוטל.

הנתון המפתיע והמשעשע ביותר בסיפור העצוב הזה, הוא העובדה שבשונה מספרד, שביטלה את צו גירוש היהודים - הצו המרושע שניתן בשנת ה"נ על ידי המלך אדוארדו הראשון, לא בוטל מעולם, ומשמעות הדבר היא שעד היום - באופן פורמלי - אסורה כניסת יהודים לממלכה..