בית המכירות 'קדם' מציג למכירה משקפיים המיוחסות – על פי בית המכירות – לכ"ק האדמו"ר הרש"ב נ"ע.

האישור על מקוריות הפריט – חתום בידי נכדתו, בתו של הרבי הריי"צ, מרת חנה גוראריה.

בית המכירות מצרף הסבר לצד תצלום המשקפיים:

משקפיים של רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש.

מצורף אישור (פתק בכתב-יד, באנגלית), חתום בעברית בידי מרת חנה גוראריה (תרנ"ט-תשנ"א), בתו הבכורה של האדמו"ר הריי"ץ ונכדתו של הרבי הרש"ב: "אני מעניקה בזאת במתנה... את המשקפיים של סבי הרש"ב. הוא הרכיב אותם בשבועות האחרונים לחייו". האישור מתוארך – 10 בספטמבר 1989.

המשקפיים המדוברות, באתר בית המכירות

בית המכירות מוסיף ומציין אסמכתאות על כך שהרבי הרש"ב הרכיב משקפיים בהזדמנויות שונות:

"על משקפיים שהרכיב האדמו"ר הרש"ב מספר הרה"ח רפאל נחמן (פאלע) כהן בספרו "ליובאוויטש וחייליה": "אדמונ"ע [הרש"ב] לא הי' מטלטל בר"ה ברשות הרבים, וכשהלך לתשליך הי' מוסר את הסידור ואת המשקפיים למישהו מהבחורים. פעם אחת מסר לי [להרה"ח פאלע כהן] את הסידור והמשקפיים וכשהגיע לנהר רציתי למסור לו, והבחורים שמסביבו בקשו ממני שהם ימסרו להרבי ולא רציתי, ונדחקתי ומסרתי בעצמי" (עמ' 29, הערה 9).

"עדות נוספת לכך מובאת בספר "אשכבתא דרבי", שכתב הרה"ח משה דובער רבקין "בשלהי קייטא [קיץ] תר"פ... בעודני נמצא כולי תחת הרשמים העזים והנוראים של הימים, השעות והרגעים האחרונים של רבנו נ"ע [הרש"ב] בעלמא דין, אשר זכיתי אז להיות היחידי לעמוד לפני מטתו השלמה בימים האחרונים לפני הסתלקותו... וזכיתי לשמוע דבריו הק' אשר יצאו אז מפיו וגם לראות מקצת מהנהגותיו בכמה ענינים" (שם, עמ' VII).

"בתארו את הימים האחרונים קודם להסתלקותו של הרש"ב, ב' ניסן תר"פ, מעיד הרמ"ד רבקין: "אני הכותב, לא משתי ממטתו וממנו כמעט על רגע, עד כי נגנז ארון הקודש... וכל משך ימי מחלתו הייתי מסייע לו לישב או גם לעמוד כשהי' מוכרח... וכן הייתי יוצק מים על ידיו כשהי' נצרך לטול ידיו", ומספר על המשקפיים שהרש"ב נזקק להם בשעת התפילה בסידור: "הייתי מלביש לו את המשקפיים בכל פעם שהי' מתפלל מתוך הסידור (לבד ביום א' שלבש בעצמו המשקפיים) והוא לא היה מסייע כלל" (שם, עמ' 52)."

•

יש לציין כי בעבר בתי מכירות שונים הציגו למכירה פריטים וכתבי קודש לצד פרסום על מקוריותם ופרטים נוספים המעידים על האותנטיות שלהם, אך במקרים מסויימים נכונות הדברים או חלקם הוכחשו על ידי גורמים מוסמכים בליובאוויטש, כגון במקרה המפורסם של גביע כסף שיוחס לבית רבי, ונטען שהוא שימש לחלוקות 'כוס של ברכה', כתבי יד קודש של רבותינו, וחפצים אישיים נוספים של רבותינו נשיאנו.