'בכוסו, כיסו וכעסו': במה שנמלא עצמנו - זה מה שיצא החוצה
כמידי בוקר, דני הכין לעצמו כוס קפה, בירך 'שהכל נהיה בדברו', ולגם מהקפה. היה לו מאוד טעים, הקפה יצא בדיוק כמו שהוא אוהב. כך התחיל לו בוקר נפלא, טעים ורגוע. אדם שעבר במקום, דחף לפתע בטעות את היד של דני, וכוס הקפה נשפכה לכל עבר. כל האזור התמלא בקפה, דני התלכלך ומאוד התרגז.
איש חכם שהביט בנעשה פנה אל דני: "תגיד לי, למה נשפך הקפה?". "מה זאת אומרת למה?" תמה דני, "כי עבר כאן אדם, דחף לי את היד וכוס הקפה נשפכה". "כן, ראיתי" השיב האיש החכם, "אבל שאלתי אותך - למה נשפך הקפה?". דני לא הבין: "הרגע עניתי לך, האדם שעבר כאן כנראה התנהג בפזיזות, וגם אני לא הייתי מספיק ערני, ולכן נשפך הקפה". האיש הביט אליו ואמר: "נשפך לך הקפה דני, כי מה שהיה לך בתוך הכוס זה קפה! אם היה לך בכוס משקה אחר - מים, תה או חלב, זה מה שהיה נשפך החוצה...".
חברים יקרים, "אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו" - במה שאנחנו ממלאים את עצמנו, זה מה שישפך החוצה. אם נמלא את עצמנו, באמונה, באהבה, בנתינה, בחמלה ובענווה, אז בשעת טלטלה, ברגעים שאנחנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו, זה מה שישפך החוצה. אבל אם חלילה נהיה מלאים בכעס, ברוגז, בקנאה ובעוד דברים שליליים, אז ברגעי הטלטלה יצאו מאיתנו חלילה דיבורים קשים ומעשים קשים. לכן, חשוב שנמלא את עצמנו בדברים טובים.
יש לנו את הזכות הנפלאה, שאלוקים נתן לנו מתנה אדירה ושמה: תורה! המתנה הזו עוזרת לנו למלא את עצמנו בערכים הכי חשובים. בחג השבועות קיבלנו את התורה, והנה בשבת אנחנו הולכים לקרוא את פרשת נשא, הנקראת בדרך כלל מיד לאחר חג השבועות. שמה של פרשת 'נשא' מלמד אותנו שמי שלומד את התורה וממלא את עצמו באותם ערכים, זה גורם לו להינשא, להתרומם, להגיע למקומות הכי גבוהים.
זה הזמן ליהנות מהמתנה הנפלאה הזו שאלוקים נתן לנו ולמלא את עצמנו בכמה שיותר לימוד תורה, לקבל החלטות טובות, להוסיף בשיעורי תורה ובלימוד תורה, ולזכות שהקדוש ברוך הוא יעזור שנהיה מלאים בכל הדברים החשובים של החיים - אמונה, אהבה, נתינה, ורק זה מה שיצא מאיתנו החוצה תמיד.
לצפייה בווידאו: