מערכת COL צעיר | יום ז' סיון ה׳תשפ״א 18.05.2021

מלחמתם של רבני ירושלים בבית הרפואה של המיסיון

הפחד שהשתרר בירושלים בעקבות עזיבתם של שלושת בחורי 'עץ חיים' • עזרתו המהירה של הברון מאיר רוטשילד ופעילותו הנמרצת של ד"ר משה וולך • בינו שנות דור ודור
מלחמתם של רבני ירושלים בבית הרפואה של המיסיון
shutterstock

ירושלים, תר"ס

ברוריה נחפזה אל מיטתו של שלוימל'ה שלה, ממנה עלו קולות כחכוח מוזרים. היא גחנה מעליו בזהירות, בוחנת את פניו המיוסרות, החיוורות, ופולטת אנחה.

המצב היה נראה לה מסוכן. שלוימל'ה שלה עוד ילד צעיר, ואף פעם לא היה מהבריאים והחזקים שבבני גילו. כלל לא ברור שישרוד את המחלה הזו.

"הירש'ל?" וידאה בזהירות שבעלה שומע.

 "כן?"

 "אולי בכל זאת ניקח אותו לבית הרפואה? הילד במצב קשה!"

"רחמנא ליצלן!" הירש'ל הביט בה בזעזוע "השתגעת?"

אולי היא השתגעה באמת. המצב היה כל כך קשה שהיא בהחלט קרובה לזה.

מה יהיה על שלוימלה?

 

שנה קודם לכן (תרנ"ט), ירושלים

הרוחות ברחובות סערו. עדת החרדים בירושלים חטפה זעזוע עמוק כמותו לא חטפה זה שנים רבות. שלשה בחורים, בני הישיבה המפורסמת "עץ-חיים", ברחו ללונדון על מנת להמיר שם את דתם.


 לכל הכתבות לקורא הצעיר | COL צעיר 


הקהילה היהודית בירושלים הייתה שבורה לחלוטין. איך נפלו גיבורי ירושלים בפח יקוש שכזה? איש לא האמין שמתוך קהילה קדושה כמו זו של בני ירושלים, יצליחו אנשי המיסיון ללכוד שלשה בחורים. שומו שמיים!

מי היו המיסיונרים שלכדו ברשתם את הבחורים ידעו כולם. האצבע המאשימה הופנתה לכיוונו של בית הרפואה האנגלי שעמד על יד הרובע היהודי. הכתובת הייתה על הקיר כבר שנים רבות. בית הרפואה האנגלי היה בית הרפואה הראשון שקם בירושלים. הוא הוקם על ידי אגודה של נוצרים אנגלים, שכוונותיה המרושעות היו מוצהרות וברורות – להכניס את המיסיון לעיר הקודש ר"ל. בית הרפואה היה צורך דחוף בעיר שסבלה מתחלואה גבוהה והיגיינה נמוכה.

כך הוקם בית הרפואה האנגלי והחל לעשות שמות ביהודים. החולים, שהוכרחו להגיע לבית הרפואה, טופלו בידי אנשיו שדאגו כי השהות בין כתלי המקום תנוצל גם להשפעה מסיונרית הרסנית.

תוצאות פעילותם הנמרצת של המיסיונרים הובהרה עכשיו לכולם. סיפורם של שלשת הבחורים שיצאו ללונדון על מנת להמיר את דתם ר"ל, הימם את הקהל הירושלמי, ובעיקר, הניע את ראשי היישוב למצוא לבעיה פתרון.

 

 

חרם הוכרז על ידי רבני ירושלים – איסור חמור לבוא בשערי בית הרפואה האנגלי. כל הבא בשעריו, יוחרם, לא יצורף למניין ולאחר פטירתו לא יובא לקבר ישראל.

החרם אכן הועיל למשך תקופה, אבל לא חלפו חודשים ארוכים ושוב נראו יהודים בית מסדרונותיו. בעיקר עניים ומעוטי יכולת, שבית הרפואה היה מוכן להעניק להם טיפול מלא בחינם.

אסיפות נתכנסו, ומשולחים נשלחו לכל רחבי הגולה, ולבסוף נמצא הפתרון.

אנחת רווחה נמלטה מפי אנשי הקהילה היהודית למשמע הבשורה המרנינה – "הברון רוטשילד החליט להקים בית רפואה!".

ואכן, במהרה הוקם בית הרפואה של הברון מאיר רוטשילד בירושלים. הברון, ששמע על הסכנה הנוראה של בית הרפואה האנגלי נזעק לעזרתם של בני העיר הדלים.

בית הרפואה של הברון רוטשילד לא היה הפתרון המושלם. הוא היה קטן וצר מלהכיל את החולים הרבים שנזקקו לשירותיו, אבל בהעדר ברירה אחרת הוא היה נחמה גדולה.

שוב נתכנסו רבני ירושלים ודנו בבעיית בית הרפואה. בית הרפואה של רוטשילד היה קטן ושמו נקשר במחלוקות וסכסוכים שונים בין הקהילות בירושלים. היה צורך דחוף במציאת פתרון מוצלח יותר.

והוא נמצא בדמותו של דוקטור וולך.

 


ד"ר משה וולך (משמאל) בפתח בית הנציב הבריטי העליון לאחר קבלת "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית". תש"ד

 

דוקטור משה וולך היה יהודי גרמני שעלה בצעירותו לארץ הקודש, לאחר מספר שנים בהם למד רפואה. הוא היה יהודי ירא שמיים, שיראתו קודמת לחוכמתו. בכל כוחו עמד דוקטור וולך לצידו של הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים, כשהוא מקבל עליו את מרותו וסמכותו הרוחנית.

דוקטור וולך החליט לעשות מעשה. על אף נדר שנדר לעצמו כי לא יצא עוד מארץ ישראל, עשה דוקטור וולך הצעיר את דרכו בחזרה לגרמניה, שם פתח במבצע לאיסוף תרומות עבור בית רפואה חדש.

מקץ תקופה קצרה ובירושלים התקיימה חגיגת "הנחת אבן הפינה לבית הרפואה החדש – שערי צדק".

'שערי צדק' קם ונהיה בית הרפואה הגדול והמשוכלל ביותר בירושלים של אותם השנים. דוקטור וולך השקיע בו את כל נשמתו, והדבר ניכר בהדרו ותפארתו של המוסד המצליח.

מני אז, נשמו יהודי ירושלים לרווחה והשלווה שבה לפקוד את השטיבלאך הסוערים. החשש הגדול הוסר והשמחה הייתה רבה.

 

ד"ר וולך בבית הרפואה 'שערי צדק' שנה לפני פטירתו. צולם בשנת תשט"ז

 

// מעניין לציין

בחודש אב תרפ"ט, לאחר ביקורו של אדמו"ר הריי"ץ בארץ הקודש, הוא שב לביתו באמצעות אונייה. על האונייה, שהה באותה הנסיעה גם מנהל בית הרפואה 'שערי צדק' – דוקטור וולך.

במהלך הנסיעה, לאחר ששמע הרבי על פוגרומים קשים שביצעו ערבים ביהודי ארץ ישראל (מה שמכונה 'מאורעות תרפ"ט'), הוא החל לסבול ממיחושים קשים וחש שלא בטוב. מי שזכה לטפל אז באדמו"ר הריי"ץ היה דוקטור וולך, שעשה זאת במסירות ובהצלחה.

וכעבור מספר ימים נכנס דוקטור וולך לרבי וביקש ממנו 'תיקון' - באומרו: "כיוון שאני נסעתי עם הרבי – הרי אני גם האשם במחלתו, שכן, לולא הייתי כאן לא היה הקב"ה מביא מחלה לרבי כאשר אין במקום רופא!"...

 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.