סיפורה של הצפלין הוא סיפורה של ספינת אוויר חסרת מזל. כזו שחסרונותיה התעקשו לשוב ולהתבלט פעם אחר פעם, ולמרות זאת שרדה והתקיימה, ואף ראתה את ההצלחה מאירה לה פנים לתקופה מסויימת. במידה רבה, הסיפור העיקרי שמאחורי הספינה הוא בכלל סיפורו של ממציאה ואבי שמה – הרוזן פרדיננד פון צפלין.

// הרוזן פרדיננד פון צפלין

רעיון ספינת האוויר, בא לצפלין בעקבות היתקלויותיו החוזרות ונשנות בכדור הפורח. הוא נוכח בשימוש בו בעת המצור על לונדון ובעת מלחמת האזרחים בארצות הברית, ובראשו התגבשה ההכרה כי את רעיון הכדור פורח ניתן לשדרג לספינת אוויר משוכללת.

ספינות אוויר קיימות גם בימינו ומשמשות בעיקר למשימות תצפית | צילום: shutterstock

צפלין לא סתם תכנן ודמיין – הוא השקיע את מחצית מרכושו יחד עם כספם של משקיעים נוספים והקים חברה מיוחדת בשם "החברה לקידום טיסות בספינות אוויר", בה עסקו מהנדסים ומתכננים בייצור ספינת האוויר העתידנית.

בה' תמוז תר"ס המריאה ספינת האוויר הראשונה בהיסטוריה לטיסת הניסוי שלה. 18 דקות היא הצליחה להחזיק באוויר בטרם החלו התקלות לצוץ והיא נאלצה לנחות בחזרה.

לא היה ניתן לזלזל בהצלחותיה של ספינת האוויר, אבל זה לא הספיק בשביל למשוך אנשים נוספים להשקיע בחברה הניסיונית. הרוזן צפלין המאוכזב נאלץ לסגור אותה בכאב לב.

// הרוזן לא מתייאש - ושוב נכשל

אבל דמיונם של חובבי התעופה כבר הוצת, והם החליטו שמפעל חייו של הרוזן לא יכול להיגדע בשלב מתקדם כל כך. רבים שהרעיון הצית את דמיונם הרימו את תרומתם למען מפעלו של הרוזן. הגרלת לוטו מיוחדת נערכה ורווחיה הוקדשו לרעיון הגדול. וכך, בתום תקופה קצרה, כבר היה הרוזן צפלין עמל על הדגם השני של ספינת האוויר.

למרבה הצער, גם ניסיון זה לא עלה יפה. ספינת האוויר השנייה, אף שהייתה חזקה בהרבה מקודמתה, לא הצליחה לבצע אף טיסה מוצלחת ובתום מספר ניסויים היא שבקה חיים.

אבל הרוזן – לא התייאש.

בול שהוצא בגרמניה לזכרו של הרוזן צפלין וספינת האוויר שלו  | צילום: shutterstock

בפעם השלישית, ניגש הרוזן צפלין שוב לניסיון בניית ספינת האוויר שלו. לאט ובסבלנות, עם הרבה יגיעה ונחישות, קמה והייתה לה סוף־סוף - בפעם הראשונה בהיסטוריה - ספינת האוויר שהצליחה לגמוע מרחקים גדולים ולממש את מטרתה. הספינה הצליחה לבצע כ45 טיסות, והוכיחה את עצמה כמיזם ששווה השקעה וכמיזם פורץ דרך שנכונו לו עוד הצלחות גדולות.

בשלב זה, החליט הצבא הגרמני גם הוא להשקיע בספינת האוויר, כשהוא מכוון לדגם הבא של הספינה, עליו שקדו מהנדסי המפעל של הרוזן. בטרם הם מצטרפים לפרויקט, הבהיר הצבא לרוזן, שהם מעוניינים לבחון את ביצועי הספינה. אם וכאשר אכן תמצא חן בעיניהם, יהיו מוכנים להשקיע בה משאבים רבים.

טיסת הניסוי שהייתה אמורה להימשך 24 שעות החלה על מי מנוחות. הטיסה התנהלה כמתוכנן ושום דבר לא היה אמור להשתבש. אלא שבמהלך נחיתת ביניים קצרה בעיר שטוטגרד, פגעה בספינה רוח חזקה שניתקה אותה ממקומה והטיחה אותה בעץ גדול. לשלימותה של הטרגדיה, גרמה הסערה גם לשריפה קלה שכילתה את מה שנשאר מכלי התעופה המהולל. רק בקושי ניצלו ממוות הטכנאים שטיפלו בספינה באותו הזמן.

הכישלונות רדפו את ספינת האוויר, והמקרה האחרון היה אמור להוות הקש שיכריע את גב הגמל ויביא את הקץ על רעיונה.

הדגם השני של ספינת האוויר לאחר התרסקותו 

אלא שכמו תמיד במקרה של הספינה, מתוך האפר קם הרעיון שוב ושוב, מתעקש להמשיך בניסיונות. קהל עצום נכח במאורע של הרס ספינת האוויר, אלא שהוא היה כל כך מולהב, שבו במקום נאסף סכום עצום של 6 מיליון מרקים שניתן לרוזן במטרה להמשיך את ניסיונות התכנון.

// שמשה של ה'צפלין' מתחילה לזרוח 

זה היה סוף שלב הניסויים, ומכאן החל קרנה של ספינת האוויר לעלות. מהנדסי המפעל הצליחו לייצר ספינות אוויר חזקות ומפוארות. טיסות תיירים החלו לטוס מפעם לפעם בין אירופה לארצות הברית. בימי מלחמת העולם הראשונה שימשו ספינות האוויר - שכונו "הצפלינים", על שם הוגה הרעיון -  לסיור ואגירת מידע מן האוויר, ואפילו להטלת פצצות על ערי אויב.

משנה לשנה הפכה הצפלין לפופולרית יותר ויותר. הרוזן צפלין כבר הלך לעולמו אבל רעיונו רק הלך וקנה לו פרסום. אחת הצפלינים אף יצאה במסע נועז שהעניק לחברת ספינות האוויר תשומת לב עולמית – לאחר טיסה ארוכה השלימה את הקפת כדור הארץ כולו. באותם השנים היה זה הישג מדהים.

הצפלין בטיסה בשמי ירושלים. כ״ד בניסן התרצ״א
 

ואז, כאשר נדמה היה שהצפלין כבשה את הפסגה וכבר לא תוכל להיכשל – באה המפלה הגדולה.

// ההתרסקות

בי' באדר תרצ"ו, יצאה לדרכה ספינת האוויר החדשה והמשוכללת "הינדנבורג". הספינה הייתה גאוות מפעל ספינות האוויר, שתלה בה תקוות רבות.

כחודש לאחר טיסת הבכורה של ה"הינדנבורג" היא יצאה מגרמניה למסע ארוך שסופו תוכנן להתרחש בלייקהורסט שבארצות הברית. המונים הציפו את האזור בו הייתה אמורה לנחות ה"הינדנבורג", ממתינים בציפייה לבואו של הפלא החדש של העולם.

ממרחק, נראה פתאום עצם גדול מימדים הולך וקרב אל שמי אזור הנחיתה. כולם היסו את כולם, ושקט של פליאה השתרר באוויר. רק קול שריקות התפעלות הפר מידי פעם את השקט שליווה את עוצמת הרגעים.

 ה"הינדנבורג" המלכותית כבר עמדה מעל שטח הנחיתה, צלמים ומסריטי וידאו עמדו הכן לתעד את הרגע ההיסטורי, ופתאום, בן רגע – פרצה האש. כדור עשן גדול הקיף את ההינדנבורג שאיבדה את השליטה והחלה צונחת במהירות אל הקרקע. הגז שמילא את הספינה והעניק לה את היכולת לרחף התלקח בשברי שניות.

הכל קרה כל־כך מהר. פחות מדקה עברה מאז עמדה ההינדבורג באוויר שלימה ויפה ועד שנחה על הקרקע, בוערת כולה באש תופת.

36 אנשים נהרגו באסון המחריד, כולם מנוסעי הספינה, למעט אדם אחד שעמד על הקרקע ונפגע. עוד 97 אחרים נפצעו.

ה'הינדנבורג' המפוארת עולה באש. כ״ה באייר ה׳תרצ״ז

הסיבה לאסון אינה ברורה; חוקרים רבים התייגעו בניסיון להבין את פשרו של האסון אך נותרו בלא מסקנות סופיות. השערה אחת אף הייתה שהנאצים הם שחיבלו בספינה.

לרוע מזלם של ה'צפלינים', אירוע התאונה היה המוני ובעל פרסום רב. התאונה קיבלה הד עצום, ותמונות הצלמים והסרטון הדרמטי שתיעד את האירוע מתחילתו ועד סופו העצוב, נפוצו ברחבי תבל וכבשו את שערי העיתונים.

שמשם של ספינות האוויר החלה לשקוע. מלחמת העולם השנייה הייתה המסמר האחרון בארון המתים של העסק הכושל, ומאז ועד היום הוא לא שב עוד להיות רלוונטי. חלומו של הרוזן נגנז, ורק תמונתה המפורסמת של ה'הינדנבורג' הבוערת משמשת זיכרון חי, לרעיון הגדול שהיה ואינו.