אחרי השבוע החולף המראות והעדויות מהר מירון, המילים של החזון איש: "כי אפשר לאדם בעולם הזה להיות כמלאך לרגעים וליהנות מזיו הקודש... וכל תענוגי העולם הזה כאין וכאפס נגד עונג של דביקות האדם ליוצרו יתברך" - מקבלות משמעות חזקה במיוחד.

לפני שנה וחצי זה קרה, לחן של דוד ברבר התגלגל לידיו של חיים ישראל, וכשזה שמע אותו הציע לנמואל הרוש להצטרף לדואט. העבודה על השיר נמשכה במשך כשנה, בניצוחו של המעבד והמפיק המוסיקלי דוד איכילביץ.

השיר שהיה אמור לצאת במוצאי ל"ג בעומר, יוצא כעת עם תום ימי ה'שבעה', מתוך רצון ותחושה לחיבור ואחדות, ומוקדש לרפואתם של הפצועים ולזכרם ולע"נ של הנפטרים. 

האזינו: