דוברות בית הנשיא: "התקופה בת 28 הימים הקבועה בחוק יסוד: הממשלה, אשר עמדה לרשות ראש הממשלה ח״כ בנימין נתניהו להרכבת ממשלה - תמה בחצות.

זמן קצר לפני חצות, הודיע נתניהו לבית הנשיא כי לא עלה בידו להרכיב ממשלה ועל כן הוא מחזיר את המנדט אל הנשיא. 

מחר, יום רביעי, כ"ג באייר, 5 במאי, במהלך הבוקר, יעמוד בית הנשיא בקשר עם הסיעות באשר להמשך תהליך הרכבת הממשלה."

מתי טוכפלד, ישראל היום

עם פקיעת המנדט שקיבל בנימין נתניהו, יש כעת כמה אפשרויות שעומדות בפני המערכת הפוליטית. החל מממשלה חדשה ועד בחירות נוספות, כלליות או אפילו ישירות.

1. הנשיא מטיל את המנדט על הכנסת - כך עשה ריבלין בפעם הקודמת כשסירב להעביר את המנדט לנתניהו. בסוף היה זה דווקא נתניהו שהרכיב ממשלה. הפעם המצב מורכב יותר ולא בטוח אם תוקם ממשלה במקרה כזה. דבר אחד די ברור, והוא כי ממשלת מיעוט, הן מימין והן משמאל, לא תוקם. זאת בשל הצורך בתמיכה אקטיבית של אחת המפלגות הערביות, שכן רק 61 ח"כים יכולים להודיע על תמיכתם בהקמת ממשלה. היתרון במהלך זה הוא כי איום הבחירות יהיה מוחשי וקרוב, ועל הצדדים יהיה להחליט אם הם מנצלים את 21 הימים להרכבת ממשלת כלשהי, או שהכנסת שוב תתפזר.

2. הנשיא מטיל את המנדט על לפיד - לפי הדיווחים שיוצאים בימים האחרונים מבית הנשיא, מדובר בתרחיש המועדף על ריבלין, גם אם אין לו הצדקה או ביסוס כלשהו. במקרה שכך יהיה, ממילא לא יוכל לפיד להרכיב ממשלה מבלי להעניק לנפתלי בנט את ראשות הממשלה ראשון ברוטציה. היתרון הגדול מבחינת גוש השינוי הוא בעיקר השליטה בכנסת, שכן ראשות הוועדה המסדרת תועבר במקרה זה לנציג יש עתיד. זה יכול להסתיים בהרכבת ממשלה, כאשר בנט ראשון ברוטציה, ששותפיה הם ימינה, תקווה חדשה, יש עתיד, כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה ומרצ, עם תמיכה מבחוץ של רע"מ או הרשימה המשותפת. זה יכול, כמובן, גם להסתיים בכישלון ובהחזרת המנדט לנשיא.

3. הנשיא מטיל את המנדט על בנט, שמרכיב ממשלת ימין - ביממה האחרונה שוקלים בליכוד ברצינות ללכת על המהלך הזה, שבמסגרתו ימליץ גוש הימין על בנט להרכבת הממשלה, מה שיחסום את הענקת המנדט ללפיד. במקרה כזה לא ישתנה הרבה מהמצב שהיה עד היום, שבו נתניהו החזיק במנדט. זאת מכיוון שבנט יוכל להמשיך לנהל מו"מ קואליציוני גם עם נתניהו וגם עם לפיד, שכל אחד מהם כבר הציע לו ממילא להיות ראשון ברוטציה. הדבר היחיד שעשוי להשתנות בהשוואה למצב הקיים הוא נכונות של גדעון סער לשבת בממשלה תחת בנט, מה שיביא לקואליציית ימין. סער אמנם הודיע שלא יסכים שנתניהו יהיה ראש ממשלה חליפי למשך שנה ואז יחזור לראשות הממשלה, אולם אם בנט הוא שמוביל את המהלכים ולא נתניהו, ייתכן שמבחינת סער מדובר יהיה במצב אחר.

4. הנשיא מטיל את המנדט על בנט, שמרכיב ממשלת שמאל - בניגוד למצב בימין שבו אין רוב כל עוד נתניהו בתמונה כראש ממשלה, בשמאל יכולה להיות ממשלה הנשענת על רע"מ, ונראה כי אין הפעם גורמים השוללים זאת בצד הזה. על הצדדים להשלים את המו"מ שכבר החל, לסכם על חלוקת התיקים ועל קווי היסוד, שכרגע נתונים במחלוקת, אם כי ההערכה היא כי הם ייפתרו כשהמו"מ יגיע לישורת האחרונה, ולסכם על ממשלה. בנט ראשון, לפיד שני.

5. בחירות נוספות - אין להוציא מכלל אפשרות ששום מהלך לא יעזור והולכים לבחירות נוספות, חמישיות במספר בתוך כשנתיים. זה יקרה אם בימין ימשיך סער להתנגד לישיבה עם נתניהו, וסמוטריץ' ימשיך להתנגד להקמת ממשלה הנשענת על רע"מ, ואם בשמאל יגיעו המגעים למבוי סתום, או שיתברר כי לא כל חברי ימינה ותקווה חדשה מוכנים לממשלה הנשענת על ח"כים ערבים.

6. בחירות ישירות - הדרך שהציע נתניהו לצאת מהפלונטר המתמשך היא הליכה לבחירות ישירות לראשות הממשלה, שבהן המנצח ישביע ממשלה ללא צורך ברוב בכנסת. אם החוק לבחירה הישירה יעבור, תישאר הכנסת על כנה ובתוך זמן קצר ילכו אזרחי ישראל שוב לקלפי. הפעם, כדי לבחור רק את ראש הממשלה המועדף עליהם. היות שלאף אחד מהצדדים במקרה כזה לא תהיה קואליציה יציבה, הממשלות שיקומו לא יחזיקו מעמד זמן רב, אלא אם כן יהיה שינוי במבנה הגושים בעקבות הבחירות הישירות.

7. קואליציית הפתעות - עד כה ההתייחסות לגושים היא ברורה ומובנית. אולם ברגעי מצוקה פוליטיים עשויה כל המערכת להשתנות ולהתערבב רק כדי לעצור בחירות נוספות. בנט היה רוצה מאוד כי הממשלה שיקים עם השמאל לא תישען על רשימה ערבית אלא על הציונות הדתית בראשות סמוטריץ', ואם ינהל מו"מ יפעל להכניס אותה לקואליציה בראשותו. בנט גם היה מעדיף את הסיעות החרדיות על פני ישראל ביתנו או מרצ. בצד השני היה מעדיף נתניהו את סער נכנס או את בני גנץ. הסיכויים לכל אחד מתרחישי ההפתעות הללו נראים כעת קלושים.