חקר שמות משפחה הוא תחום מרתק ומעניין שיש לו אפילו שם - אונומסטיקה. גם בקרב בני עדות המזרח וגם בקרב בני אשכנז שמות המשפחה יכולים לספק לעיתים הצצה לאורח חייהם של בני המשפחה לפני דורות מספר. הם יכולים לספר על ארץ מגורי המשפחה במקורה, על תפקידו בקהילה של אבי השבט, או על עבודתו ומקצועו המיוחדים לו בעיירה. שם משפחה נראה לעיתים פרט שולי ואפור, אבל עם יחס נכון הוא מתגלה כנושא מרתק ששווה להכיר.

בואו נצא יחד למסע בעקבות שמות המשפחה שלנו:

למה בכלל צריך שם משפחה?

במשך שנים רבות, לא היה צורך בשמות משפחה. אנשים חיו בהצלחה עם שם פרטי, וכולם הכירו זה את זה גם עם שם בודד. כאשר היה צורך מיוחד לזהות אדם, היו משתמשים ביחוסו. כלומר "משה בן אברהם", או במקרים מסובכים יותר "משה בן אברהם בן יצחק". פשוט ממש.

אלא שאם השנים הפך הזיהוי הזה לקשה יותר. השלטונות ברחבי העולם רצו למנות את אזרחיהם ולהשליט סדר בתחומם, ולשם כך, היה עליהם להעניק לכל אדם ולכל משפחה זהות מיוחדת משלה.

הרבה שנים עברו עד שהעולם כולו עבר להשתמש בשמות משפחה. באירופה לדוגמה, החלה המגמה הזו להתפשט לפני כ250 שנה. כבר לפני כן היו יהודים שנשאו שמות משפחה. אלא שהיו אלו משפחות מסויימות מאוד וספורות, כמו משפחות 'קנצלבויגן' ו'רפפורט'. רובם ככולם של היהודים אימצו שמות משפחה רק לאחר שהשלטונות חייבו אותם בכך.

אם שם משפחתך הוא 'פישר' ככל הנראה אחד מאבותיך היה דייג | צילום: shutterstock

במקומות מסוימים יכלו היהודים לבחור לעצמם את שם המשפחה, ובמקומות אחרים הם אולצו לקבל את שמות המשפחה שבחרו להם הפקידים - שהיו לעיתים אנטישמיים ובחרו להעניק להם גם שמות מעליבים.

במקרים רבים, עשו להם הפקידים 'עבודה קלה', והעניקו לאדם שם משפחה על פי מראהו. כך נפוצו בקרב עם ישראל שמות המשפחה וייס – לבן, כלומר, בעל צבע עור בהיר, או קליין (קטן) וגרוס (גדול).

שמות על שם מקצועות

רבים משמות המשפחה הוענקו לבעליהם על פי מקצועם או המשרה הציבורית בה היו פעילים. כך לדוגמה הפכה משפחתו של הדייג למשפחת פישר, משפחתו של המורה למועלם, ומשפחתו של הגבאי, כמה פשוט, לגבאי.

אם הלכתם בשוק במרוקו יכולתם לפגוש את מוסק הזיתים מסיקה, את הנגיד אלפנדרי, או את הפייטן שאער.

לעומת זאת בכיכר העיירה של אירופה יכולתם למצוא את המורה לרר, את הקצבים מצגר או פליישמן (בגרמנית ניתן לקרוא לקצב בשני הצורות), ואפילו את מר שלזינגר' החזן הדגול.

אם כבר מזכירים את חזן בית הכנסת, חייבים לדבר קצת על שמותיהם של המתעסקים במשרות ציבוריות מהסוג הזה. את החזן כבר הכרנו בתור שלזינגר, אבל יש כאלו שבחרו לקרוא לו קנטור כפי שנקרא החזן בגרמנית, או פשוט שץ, שזה ראשי תיבות של 'שליח ציבור'. וזה לא נגמר, יש עוד - גם משפחת סולובייצ'יק הייתה ככל הנראה במקורה משפחתו של החזן באיזו עיירה רוסית.

יחד איתו ישנו הרב, ששם משפחתו רבין, ושנכדיו כבר הפכו את השם לרבינוביץ. גם משפחת בכר המוכרת הם נכדיו של רב גדול. בכר, זה בכלל ראשי תיבות של "בן כבוד רבי". מפתיע, אה?

לצידם מוכר גם השוחט, שמוכר בשם משפחתו שכטר, או אם תרצו בגרסה הרוסית - רזניק.

יחד עם כל בעלי המקצועות המכובדים הללו ישנם משפחת תורג'מן שאביהם היה מתרגם (מתורגמן), משפחות ספרא ושרייבר שאביהם היה סופר דגול, ומשפחת מילר שקרואים על שם האב, טוחן החיטים הידוע.

בני משפחת רבין הם כמובן בני משפחתו של הרב | צילום: shutterstock

שמות המתייחסים לאב המשפחה

רבים משמות המשפחה במקומות שונים מתייחסים לשמו של אב או לשמה של אם המשפחה; כך זה לדוגמה במקרים הבאים – משפחת דבורקין שנקראה על שם האם 'דבורה', או משפחת אוחנה שנקראה על שם האם חנה. במשפחת מנדלסון בחרו לציין את שמו של האב 'מענדל', ובמשפחת יעקבסון את האב 'יעקב'. בהמשך, כאשר רבים מבני משפחת יעקבסון הגיעו לארצות הברית, הפך 'יעקב' ל'ג'ייקוב', וכך גם הפכה המשפחה לג'ייקובסון.

רבים מהסיומות של שמות המשפחה במקומות שונים בעולם הם פירוש המילה 'בן', כמו הסיומות 'סון' ו'שווילי'.

שמות משפחה אחרים

שילובים מעניינים של שמות משפחה אפשר למצוא בקרב בני משפחה יוצאי אירופה. שם נמכרו, במקרים רבים, שמות משפחה לפי יופיים. לדוגמה גולדברג שפירושו 'הר זהב', נמכר במחיר גבוה, כמו זילברברג, שפירושו 'הר כסף'. לעומתם, אייזן, שפירושו ברזל, עלה זול יותר.

כך נוצרו שמות משפחה מעניינים ביותר, ומהם רוזנ-ברג שפירושו הר-ורדים, ורוזנ-פלד שפירושו שדה-ורדים; שטיינ-זלץ שפירושו 'אבן-מלח'; גנץ שפירושו 'אווז', או בער שפירושו 'דוב'.

נושא שמות המשפחה הוא ארוך ומרתק, וקצרה היריעה מלהכיל את כולו. אם אתם עוד לא יודעים מה פירוש שם משפחתכם זה הזמן ללכת ולברר, ייתכן שתגלו עובדות מעניינות מאוד.

אם אתם כבר יודעים - נשמח אם תשתפו את כולנו במערכת התגובות. ספרו לנו, מהו שם משפחתכם, ומה פירושו.

 בהצלחה!