במשך חודשים שוחחתי עם דמות אנונימית. רק בחתונה גיליתי מיהי
לפני כעשרים שנה התקשר אלי בחור צעיר והזדהה בשם "משה". הוא שאל האם הוא יכול לשאול שאלה הלכתית. כמובן שתשובתי היתה שהוא יכול לשאול ככל שיחפוץ ובכל עת שירצה ואעמוד לרשותו כמיטב יכולתי.
וכך מידי כשבוע שבועיים זכיתי לקבל טלפון ממשה כשכל פעם הטרידה אותו שאלה אחרת בתורה ובהלכה, ואני מצידי השתדלתי לסבר את אוזניו בנחת ובנועם.
אם בראשית דרכו הוא שאל אותי שאלות מהסוג של צעיר העושה את צעדיו הראשונים ביהדות הרי שעם הזמן השאלות שלו נעשו משמעותיות יותר ורוחניות יותר - שאלות שלימדו אותי שמשה מתקדם בצעדי ענק ובעקביות אל תוככי עולם התורה והמצוות.
אם בתחילה הוא שאל האם מותר לו למכור כמות עצומה של תקליטורים וקלטות שאינם עולים בקנה אחד עם רוחה של היהדות, ובכסף זה יקנה ספרי קודש, הרי ששנה לאחר מכן הוא כבר שאל והתעניין אצלי היכן עליו לקנות תפילין דרבינו תם.
ככל שחלפו החודשים השאלות של האברך משה היו איכותיות יותר ומעמיקות יותר. באחד הימים ניסיתי להבין עם איזה משה אני משוחח מפעם לפעם? גם אם היה מתקשר באמצע הלילה הייתי מזהה מיד את קולו, אבל משום מה לא הצלחתי להבין מיהו אותו משה.
בפעם הקרובה שהוא התקשר אלי שאלתי אותו היכן הוא מתגורר באילת, האם בשכונה א'? אולי בשכונת המערב? ואולי בשכונת הדקל? תשובתו הפתיעה אותי מאוד שכן הוא ענה לי כי הוא אינו מכיר כלל את אילת והוא מתגורר בגבעת שמואל הצמודה לבני ברק. בליבי רציתי לשאול אותו כיצד הוא מגיע מגבעת שמואל אליי לאילת? אך משום מה הבלגתי וחזרתי לשוחח עמו כרגיל מבלי שאפתור את החידה.
ככה נמשכו הדברים חודשים רבים וכל אימת שהוא התקשר היינו משתעשעים בדינים ובהלכות מבלי שאכיר את ר' משה מקרוב או לפחות שאכיר את קלסתר פניו.
לאחר כשנה ויותר הוא סיפר לי כי הוא קשור לישיבת ההסדר ברמת גן שבראשה עומד הרב יהושע שפירא שליט"א והוא נמצא בקירוב עם תלמידי הישיבה דשם המקדישים זמן מכובד ללימוד תורת הסוד והחסידות. כמובן שהתחזקותו בתומ"צ היתה במקביל להתחזקותו בתורת חב"ד ואורחותיה. גם פעילות "היכל מנחם" בבני ברק ושיעוריו של הרב זלמן גופין שם תרמו לרומם אותו ולהעשיר אותו במשנת חב"ד.
באותה תקופה הוא התייעץ עמי באשר למציאת שידוך. הוא ביקש הכוונה והדרכה כיצד לברור עבורו את הטוב ביותר ועל מה ראוי לשים את הדגש ועל מה לוותר וכהנה בירורים נוספים.
לא חלף זמן רב ור' משה מצא את מבוקשו, את הנערה ליאת שתהפוך ביום מן הימים לאשתו עמה הוא יקים בית חסידי נאמן בישראל.
•
לפני שאמשיך בדבריי, אחזור שנים אחורה אל משפחתו השורשית של ר' משה. מדובר באחת המשפחות השורשיות בחסידות גור שסב המשפחה גידל את ילדיו וחינך אותם על ברכי התורה והגדולה גם יחד. בניו ויוצאי חלציו נמנים על חסידות גור ונושאים בה תפקידים מכובדים.
לאחד מבניו של סב המשפחה היו תוכניות אחרות בחייו והוא התרחק מעט מתורה ומקיום המצוות. לימים נישא ונולדו לו בן ובת. הבן שנולד לו הוא הוא ר' משה מיודענו שעליו נסוב סיפורנו זה. האבא נכנס רובו וראשו לעסקים ותוך כדי עסקיו הוא שהה רבות בבודפשט שבהונגריה.
בילדותו למד משה בבית ספר דתי כמובן אך כשהתבגר עבר למוסד שאינו שומר תומ"צ ומאז ועד לצבא לא היתה לקיום המצוות שלו משמעות מיוחדת עבורו אלא כמצוות אנשים מלומדה. מאוחר יותר כשהתגייס לצבא והחל לעצב את אישיותו ולסדר את זהותו ברציונליות שמירת המצוות פחתה אף היא אלא שדוקא בתקופה ההיא חל אצלו מהפך והוא החל להתחבר יותר ויותר לאבינו שבשמים וחוקיו. ועל כך בפרק הבא.
כאשר ר' משה 'סגר' את השידוך הוא הודיע לבני משפחתו חסידי גור שרובם התגוררו באשדוד על כך שהוא מתכנן לערוך את מסיבת הווארט בימים הקרובים. בני דודיו נחלצו לעזרתו וארגנו לו את כל הנדרש מהחל ועד כלה. למותר לציין שהכל היה כדת משה וישראל. האוכל היה תחת ההכשר הטוב ביותר, המחיצה בין גברים לנשים היתה מהודקת ומוקפדת וכך גם האוירה מסביב.
בני הדודים שהמתינו לחתן ולכלה שיבואו לאולם הופתעו מאוד כאשר הם הופיעו בפתח. הם הכירו את הבן דוד משה כמי שהתחזק לאחרונה בקיום המצוות אך לא ידעו על כברת הדרך הארוכה שהוא כבר הספיק לעשות מאז ועד הלום.
הם גילו מולם את הבן דוד מעוטר בזקן ולבוש בחליפה כשציציותיו מתבדרות תחתיה. הם לא האמינו למתרחש מולם. עד מהרה התיישבו לידו והחלו לתחקר אותו על מה שקרה עמו ועל השינוי הדרסטי שחל בו. הם ידעו שהוא מחובר לישיבת ההסדר ברמת גן ולהרב יהושע שפירא בעלי הכיפות הסרוגות אך לא ידעו שהוא כבר חסיד של ממש.
אחרי טלפון קצר לסבא הישיש, שבו סיפרו על השינוי המהותי שמתגלם מול עיניהם המשתאות, החל הסבא להזיל דמעות של שמחה על החסד הגדול מן שמיא שלא הסיר ה' את חסדו מאתו והוסיף לו מלא חופניים של נחת בימיו. בהזדמנות אחרת כאשר זכה לראות את נכדו ר' משה לבוש בסרטוק וגארטעל הוא התבטא: "כל הכבוד לחב"ד! אינני מבין מה הליטוואקעס רוצים מהם".
בני הדודים הסתקרנו לדעת מי הוא הרב של בן הדוד שלהם שכיוון אותו אל האור ואל תורת החסידות והם שואלים את ר' משה על כך והוא עונה להם בתחילה שתהליך ההתחברות שלו מחדש וההתקשרות לחב"ד היתה מעצמו ומתוך משיכת הנפש שחש להתדבק בתורה ובמצוות. מאוחר יותר הוא אמר להם שיש רב במקום מאוד רחוק בארץ המכוון אותו. כששאלו לשמו אמר להם כי אינכם מכירים אותו משום שהוא מתגורר באילת המרוחקת. בכל זאת הם דחקו בו לדעת את שמו והוא ענה להם: "אייזנבך".
אחד מבני דודיו נשוי לבת דודתי, אברך גורי חשוב ונכבד. באותו רגע הוא התקשר אלי ואמר לי כי כל משפחתו נרגשת ונתן לי להבין שיקשה עלי לשער את ההתרגשות שמטלטלת את המשפחה המורחבת כששומעים על כך שר' משה מתחסד עם קונו ועוסק בתורה ובמצוות כותיק וחסיד. מה מאוד שמח ליבי לשמע הבשורה המשמחת הזו אשר לפי דברי החתן יש לי חלק בזה.
•
מספר חודשים לאחר מכן, קיבלתי בדואר הזמנה לחתונת הזוג ר' משה וליאת אלון כשאל ההזמנה מצורף צ'ק בן 540 שקל כמחירם של שני כרטיסי טיסה בארקיע מאילת וחזרה אליה. כל כך היה חשוב לו לר' משה שאשתתף בחתונתו והוא צירף אליו את הצ'ק הנ"ל. תשאלו הכיצד אני זוכר את הסכום הנקוב לאחר כעשרים שנה? הסיבה לכך היא שהצ'ק נתון בכיסי מאז ועד היום הזה. כמובן שלא השתמשתי בצ'ק זה אלא שמחתי לשלם מארנקי את כרטיסי הטיסה לחתונה היחודית והנפלאה שהתרגשתי בה לא פחות ממשפחת החתן.
החתונה התקיימה באולם שמחות גדול בקיבוץ באיזור כפר סבא. בקיבוץ זה התנדבו בשעתו הורי הכלה ולכן הגיעו למקום זה כדי לקיים בו את נישואי בתם וחתנם. כל הדרך הארוכה להתם הרהרתי על כך שמעולם לא שאלתי את ר' משה את השאלה המסקרנת והמתבקשת: "כיצד הגעת מגבעת שמואל לאילת?" והחלטתי שאנצל את שמחת החתונה לברר זאת. אמצא בין גברי לגברי איזה סדק של זמן ואשחיל את השאלה המסקרנת אותי.
בין היתר אני מהרהר בדרך על העובדה שאני ור' משה עומדים בקשר כה הדוק במשך שנים ומשוחחים ללא הרף ואני עדיין לא ראיתיו מעולם. אינני יודע את תואר פניו ואני יכול רק לנחש כיצד הוא ייראה.
לא אשכח עד כמה התרגשתי כאשר נכנסתי לאולם השמחות והנה בפינת האולם ישובים חבריו מישיבת ההסדר ברמת גן ומנגנים ניגוני חב"ד והוא יושב עמם כשזקן מעטר את פניו ומתכונן לחזור בפניהם את המאמר "לכה דודי" כמנהג החתנים במחוזותינו. מתנתי לחתן היתה גרטעל מכובד אותו חגר כל זמן הקבלת פנים והחופה וכמובן שהמשיך לחגור בו כל ימיו.
החופה התנהלה כמובן לפי הנוסח החב"די על כל פרטיה. הופתעתי לראות שם את השליח הרב שמואל רסקין, שליח חב"ד לדוברי עברית בהונגריה שהגיע יחד עם אבי החתן המתגורר בהונגריה ובמחווה יוצאת דופן הביא עמו לחתונת בנו החב"דניק את הרב שלו. מסדר הקידושין בחופה היה הרב יהושע שפירא מרמת גן ואף אני הקטן כובדתי לשאת ברכה, כך שהחופה התנהלה באוירה חסידית ובניחוח של שלוחים שהתקבצו לשמחת החתן.
המטעמים בחתונה היו בהכשר של הרב לנדא. המחיצה היתה מושלמת ומהודקת ואף להקת המנגנים בתזמורת הונחו להשתדל לנגן בעיקר שירי וניגוני חב"ד, דבר ששיווה למשתתפים בה את התחושה שהם נמצאים ב'אוהל' בכפר חב"ד.
באחת ההפוגות בין ריקוד לריקוד אחזתי בידו של החתן המהולל וגררתי אותו הרחק מה'בוקסות' המרעישות ושאלתי אותו: "ר' משה, ספר לי איך הגעת אלי לאילת?"
והוא ברוב ענוותנותו משיב לי כי באחד מביקוריו בהונגריה אצל אביו החל ללכת לבית חב"ד של הרב רסקין, שם החל להימשך לתורת החסידות ולחב"ד. כששב לארץ החליט כי הוא חייב רב שינחה אותו בכל צעדיו החב"דיים ושיוכל להתייעץ עמו על אין ספור תהיות והתלבטויות שעמדו אז לפתחו.
הוא הגיע ל"היכל מנחם" בבני ברק ושם רכש חוברת "טלקשר" שבה מופיעים מספרי הטלפון של רבני חב"ד מכל הארץ. הוא החל להתקשר לרבנים לפי הא-ב ולברר אצלם את שאלותיו. כמנהגם של רבני ישראל, הם ענו לו עניינית ומהר שכן כל אחד מהם עסוק מעל לראש בעניניו. כיון שחשש שהוא גוזל מהם את הפנאי היקר להם, הוא עבר הלאה מאחד לאחד עד שבשיחה עמי אמרתי לו שלא יחשוש ולא יהסס לפנות אליי בכל עת שירצה ושיחוש בנוח תמיד ועל כן הוא המשיך עמי וכך נוצר הקשר. הקשר הזה לא פסק ונמשך עד היום ולדבריו של ר' משה נוצרה בינינו כימיה מיוחדת כשני אנשים שמשדרים על אותו תדר ומבינים האחד את 'ראשו' של השני היטב.
כיום אותו "משה" הוא הרב משה אלון שליט"א וחזותו החסידית בסרטוק וגרטעל אינם מסגירים במאומה את כל מסכת חייו הארוכה והמאתגרת שלו ושל רעייתו. ילדיהם של הזוג אלון לומדים בתלמוד תורה חב"די מן המנין והם מהמצטיינים בכיתתם בלימודם וביראת השמים החסידית שלהם.
בסיפור המופלא הזה חסרים עדיין פרטים רבים המלמדים על ההשגחה העליונה שליוותה את משפחת אלון בדרך ארוכה ומרתקת ועל כך בעז"ה בשבוע הבא.
מאפשרים לכם לקבל
