התוועדות בשדה ואמירת מאמר: ל"ג בעומר במחיצת רבותינו נשיאנו
מתוך אותם ימי סגולה נפלאים שנתחדשו במשך הדורות, מתהדר ל"ג בעומר כאחד הנפלאים שבהם. זהו יום חג שראשיתו בקרב יחידי סגולה, ואחריתו נחלה לכלל ישראל. יום ל"ג בעומר, שהפך להיות חגה של פנימיות התורה, נחגג גם על ידי חסידי ואדמו"רי חב"ד במשך הדורות בצורה מיוחדת.
יוצאים לשדה
כבר אדמו"ר הזקן נהג לציין יום זה באמירת מאמרי חסידות וביציאה אל השדה. חלק מהמאמרים שנאמרו ביום זה אף הגיע לידינו ומופיע בספרי המאמרים של אדמו"ר הזקן.
בנו, אדמו"ר האמצעי, הוסיף וציין את היום במיוחד. מאז בואו לליובאוויטש, נהג אדמו"ר האמצעי לצאת בל"ג בעומר אל השדות שסביב העיירה, לאחר מכן היו יושבים כולם לסעודה קלה, בה היה מבקש הרבי מהחסידים המבוגרים לספר ממאורעות ל"ג בעומר בשנים עברו. בסעודה זו, היה הרבי אומר 'לחיים' על 'משקה', וזאת על אף שהרופאים אסרו זאת עליו. החסידים ידעו כי יום זה מסוגל לקבל את ברכתו של הרבי, ובייחוד, ברכה לילדים.
הרבי במהלך 'פאראד' ל"ג בעומר תש"מ / jem
התוועדות עד שעת לילה מאוחרת
גם בימי אדמו"ר הצמח צדק נהגו החסידים לצאת ולהתוועד בשדות. במשך כמה שנים יצא הרבי גם הוא עמהם, אך בשנה מסוימת פסקה ההנהגה הזו. גם לאחר שהרבי הפסיק לצאת אל השדה, היו החסידים יושבים ומתוועדים ביום ל"ג בעומר. כבר בערב החג היו מתיישבים כולם להתוועדות ארוכה שנמשכה עד שעת לילה מאוחרת, ולמחרת בבוקר לאחר התפילה שוב, היו יושבים ומתוועדים, מנגנים ורוקדים.
אדמו"ר המהר"ש – סיפר אדמו"ר הריי"ץ - היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר באזור העיירה ליובאוויטש).
קניית זכות ההדלקה בחברון
על אדמו"ר הרש"ב אנו יודעים שבאחת השנים ביקש כי יקנו עבורו את "זכות ההדלקה" עבור האבוקה שהדליקו בחברון (באותם השנים היו עורכים "הדלקות" לא רק במירון). בליובאוויטש הייתה מתקיימת התוועדות, בה זכו להשתתף גם תלמידי הישיבה, ובמהלכה ניגנו ניגונים והרבי אמר מאמר חסידות. על שולחן ההתוועדות היה "משקה", וביצים קשות מקולפות.
בבית אדמו"ר הריי"ץ התקיימו במשך כמה שנים התוועדויות לרגל ל"ג בעומר, וכן ישנם מספר מאמרים שיצאו לאור לתאריך זה.
גם הרבי נהג להתוועד בל"ג בעומר במשך שנים רבות, יחד עם החידוש המיוחד שהעניק לנו בקיום תהלוכות לילדי ישראל. מעניין לציין את שסיפר הרבי בהזדמנות מסויימת, כי בילדותו נהגו לאכול בביתו חרובים ביום זה, זכר לחרובים מהם ניזונו רבי שמעון ובנו במערה בה התחבאו. מסופר גם, שהרבי הקפיד לאכול ביצים קשות צבועות ביום זה.
נסיים בתיאור מרתק של אדמו"ר הריי"צ, על חגיגות יום ל"ג בעומר בימי הרבי הצמח צדק:
סדר חגיגת ל"ג בעומר היה כנהוג מימי קדם לצאת חוץ לעיר (פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא). הזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר תפילת מנחה גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך סעודה גדולה בדגים ובשר שנמשכה עד תפילת ערבית.
בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר דא"ח, מספרים סיפורי חסידים, מנגדים ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות. בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק אדמו"ר [הצמח-צדק].
(לקוטי דיבורים)
מאפשרים לכם לקבל
