כשממשלת פולין העמידה רכבות מיוחדות להילולא בקרקוב
לו שאלתם את ילדי ה"תלמוד תורה" בקרקוב של לפני השואה, כמה שנים חי הרמ"א - היו עונים לכם כולם בבטחה, "הרמ"א, חי ל"ג שנים, חיבר ל"ג ספרים ונפטר בשנת ה'של"ג בגיל ל"ג".
אמרה זו, הייתה מפורסמת במשך שנים רבות בקרב יהודי פולין, והייתה שגורה בפי־כל. בשנים מאוחרות יותר, יצאו עליה מערערים שטענו שכולה בטעות עומדת – הרמ"א נפטר בגיל מבוגר יותר, כתב מעט פחות ספרים, ופטירתו הייתה בשנה אחרת גם־כן. כך או כך, כולם מסכימים על דבר אחד – יום הסתלקותו היה בל"ג בעומר.
דיוקן המיוחס לרמ"א
גדול רבני אשכנז
הרמ"א - ובשמו המלא, רבי משה איסרליש – היה גדול רבני אשכנז. ספריו הרבים ופסקיו ההלכתיים האירו את העולם ויישרו דרך בפני הרבנים פוסקי ההלכה בכל הדורות שלאחריו. גולת הכותרת של ספריו, הם הגהותיו על ה"שולחן ערוך", בהם מביא הרמ"א את הפסקים בהם חלוקים רבני אשכנז על שיטת ה"שולחן ערוך".
הרמ"א שימש כרבה של העיר קרקוב שבפולין, שבאותה התקופה הייתה עיר ואם בישראל, והמוני יהודים ומהם גדולי עולם מפורסמים התגוררו בה.
לאחר הסתלקותו לשמי רום, נקבע יום פטירתו ליום הילולא מפורסם, ומידי שנה בשנה, עלו המוני בית ישראל מכל רחבי אירופה אל קברו של הרמ"א, בבית הקברות הישן שבקרקא.
לאחר השואה האיומה, נפסקה העליה ההמונית לקברו של הרמ"א, אך עד היום מגיעים לשם קבוצות קטנות של יהודים ביום היארצייט.
עלייה המונית
בימים שבהם עמדה יהדות פולין בתפארתה, היו עשרות אלפים פוקדים את קברו של הרמ"א בל"ג בעומר. רכבות מיוחדות הייתה מעמידה הממשלה הפולנית על מנת לאפשר את הגעתם של המוני העולים על ציונו. כרטיסי הרכבת לקרקוב באותם הימים, היו נמכרים בהנחה מיוחדת, על מנת להקל על המעוניינים להגיע מעיירות מרוחקות.
תיעוד נדיר מהעלייה ההמונית לציונו של הרמ"א בל"ג בעומר. תרצ"א / קרדיט: יורשי זאב אלכסנדרוביץ'/הספרייה הלאומית
בבית הקברות של קרקוב, עמדו שלש מצבות זו על יד זו. קברו של הרמ"א, ועל ידו של אחיו ואחותו. אחיו של הרמ"א נקרא בשם אהרן, ואחותו בשם מרים. ממש כמו משפחתו של משה רבינו. על קברה של אחות הרמ"א נכתב כי כאן נטמנה מרים, אחות משה ואהרן..
גדר ברזל הקיפה את הקבר כדי לציין את מקום מנוחתו של גדול הדור, שביקש שלא ייבנה "אוהל" על קברו.
המוני בית ישראל שזרמו מכל קצות ארץ לקרקוב, נהרו אל בית הקברות והתקהלו סביב מקום מנוחתו של הרמ"א במשך כל היממה. שולחנות מיוחדים עמדו לפני הכניסה ל"בית החיים" ולצידם ישבו יהודים שהעלו על גבי פתקאות את בקשותיהם. על יד המצבה אמרו ההמונים "מענה לשון" והדליקו נרות. לא פעם פרצה שריפה קטנה כאשר נר הצית את המוני הפתקים שהיו מונחים סביב המצבה.
בית כנסת הרמ"א הגובל בשטח בית הקברות / צילום: shutterstock
בבית הכנסת הצמוד לבית הקברות, אשר נקרא שמו "בית כנסת הרמ"א", ישבו ההמונים לנוח ולשמוע מדברי תורתו של הרמ"א. מעניין לציין שבית כנסת זה שקוע מעט באדמה, על מנת לקיים את דברי הפסוק "ממעמקים – קראתיך ה'".
לצערנו הרב, לאחר השואה האיומה, בה נכחדו מיליונים מבני עמנו, ובהם רוב מנין ורוב בניין של יהודי פולין, כמעט ונפסק מנהג זה של עלייה על ציון הרמ"א ביום הסתלקותו. יהי רצון שנזכה בקרוב לגאולה שלימה, ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א, ויתקיים "והקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם.