כמו בקבוק מוגז, שנוֹעַר ונוֹעַר, ואז נפתח והזרם השתחרר ללא מעצורים.

כך מתאר בשיחה עם COL הערב, הרב אורי בלוי, הפועל בשליחות הרבי בעיר סמוכה למומבאי שבהודו - תחת השליח לעיר מומבאי הרב ישראל ורעייתו חיה קוסלובסקי - את מה שהתרחש באזורו עד לאחרונה, בצל הקורונה. 

"עד לפני תקופה לא ארוכה", מספר הרב בלוי, "התחושה בהודו הייתה שהנה יוצאים מהקורונה. מספרי המאומתים היומיים צנחו בצורה משמעותית והגיעו עד ל-2000 ביום - שזה מספר זעום, כמובן, ביחס לגודל האוכלוסייה. כתוצאה מכך היו כולם שאננים והתירו לעצמם לשחרר את הרסן.

"ההגבלות שנוטלו על הציבור העיקו על האוכלוסייה, שרגילה להסתובב בחוץ. תבין, הבתים כאן קטנים, אין מזגנים ברובם. אנשים מתקמצנים על התאורה ורגילים לחיות בחוץ. כל תקופת הקורונה הכבידה והכבידה, ובסוף זה השתחרר".

•

אז מיליארדי הודים יצאו לרחובות, חשבו שהקורונה מאחוריהם. בד בבד הרשויות לא התגייסו להיערך לקראת גל שני שעלול להפציע. היו 'מומחים' שהגדילו לתאר את דיכוי הנגיף במדינת הענק. אירועי ענק התקיימו, בעיקר בצפון הודו. התוצאה הייתה אסון קטסטרופלי וזינוק עצום.

לפי המספרים הרשמיים, מחר תחצה הודו ככל הנראה את 200,000 מתים מהקורונה. אתמול, תוך יום אחד בלבד, אומתו למעלה מ-320 אלף נדבקים. המספרים האמיתיים כמובן גבוהים הרבה יותר. דיווחים וסרטונים מראים על מטופלים במצב קשה השוכבים מחוץ לבתי רפואה בשל מסור במקום.

מדינה מושבתת. הרחובות במומבאי ריקים (באדיבות המצלם)

ואם כל זה לא מספיק, הודו גם ייצרה מוטציה ייחודית, שעמידותה לחיסונים טרם ברורה. מאומתים ב'מוטציה ההודית' אף נמצאו בישראל.

COL שוחח הערב עם הרב אורי בלוי, הפועל בעיר הסמוכה למומבאי (תחת הרב ישראל קוזלובסקי ורעייתו חיה). הרב בלוי תיאר את המפולת שהביאה הקורונה במדינת הענק מנקודת מבטו ושיתף בהתמודדויות הנצבות לפתחו כשליח.

•

> מה קורה בהודו מוכת הקורונה?

"במומבאי המצב יציב בינתיים, אין כאוס כמו שמתארים. הכאוס בעיקר שורר בערים בצפון הודו, שם כנראה התרחשו כל מיני חגיגיות דתיות שגרמו להדבקה גדולה. גם כאן יש הדבקה גבוהה יחסית. כמעט אין בניין בלי חולים. על הקריסה בבתי הרפואה וכדומה אני שומע רק מהתקשורת, לא רואה בשטח משהו מאוד מאוד חריג".

> פעילות בית חב"ד איך מתנהלת בתקופה זו?

"אפשר לומר שבשנה האחרונה ההתנהלות הייתה מאוד שונה מהרגיל. אין מטיילים או ישראליים וההתמקדות היא בעיקר בקרב המקומיים. כאשר היה ניתן להתכנס בבית כנסת התכנסנו.

"כעת יש כאן סגר הדוק, לאחר התפרצות הגל השני. חנויות מזון נפתחות בכל יום עד השעה 11 בבוקר. מאז - סגר מוחלט. מותר לצאת מהבית אך התנועה דלילה, אנשים לא רוצים לצאת ונשארים בבתים".

> בתקופה הקרובה, כנהוג בהודו, מסתיימים אצלכם הלימודים העונתיים והתלמידים יוצאים לחופשה. בכל שנה אתם מקיימים קעמפ ייעודי לילדי הקהילה היהודיים. והשנה?

"זה באמת אחד מהקשיים הגדולים כרגע. נקיים כמובן קעמפ און ליין בכל יום. הבעיה מתחילה בכך שאנחנו לא יכולים להשיג מוצרים בכדי לשלוח לילדים לבתים. והכוונה לבריסטולים, מדבקות וכדומה, בעבור יצירות. חברות המשלוחים מתעסקים כעת רק בדברי מזון, מה שלא אוכל - לא שולחים. בכל אופן אנחנו כמובן נקיים קעמפ, במגבלות הקיימות. נסתדר עם מה שיש". 

הרב בלוי בקריאת מגילה במומבאי, בשנים עברו

> יש מחשבות על עזיבה זמנית עד שהגל הקשה יחלוף?

"אין שום תכנון על הפרק לעזוב. אנחנו רואים זכות וחובה להישאר כאן, כשלוחים של הרבי, עם הקהילה היהודית ולתמוך בתושבים. גם הקונסוליה הישראלית נשארת. כרגע לא נראה שהמצב במומבאי חמור ולכן גם אין כל סיבה לעזוב".

> התחסנת נגד קורונה? איך עובד מערך החיסונים בהודו?

"באמצע פסח חליתי בקורונה. היה קצת קשה, הסיטורציה הייתה נמוכה. עמדתי בקשר עם רופאים מהארץ והייתי תחת מעקב. ברוך השם חלף בשלום. אלו שמעוניינים כאן להתחסן יכולים לעשות זאת, הבעיה שכרגע לשם כך נדרשים המעוניינים לעמוד במשך שעות ארוכות בחום, בשמש".

> הזכרת קודם שמטיילים וישראלים כמעט אין. אז המימון לפעילויות מאיפה?

"באמת כמה מבתי חב"ד כאן חווים תקופה קשה. כנראה זו ההזדמנות לקרוא לאנ"ש להתגייס ולהטות שכם, ולסייע לפעילות היהודית כאן במומבאי, שנמשכית, כאמור, במלוא עוזה גם בתקופת הקורונה. זקוקים לכם".

לתרומה לבית חב"ד במומאי שבהודו > לחצו כאן