פרקליט שניהל משפט כנגד אנשי ה"עולם התחתון" בשלהי שנות הלמ"ד, וחשב לפרוש מתפקידו בשל איומים הכרוכים בסכנת נפשות שקיבל - כתב לרבי את חששותיו.

בתשובה מאלפת שקיבל, מי"א בסיון תשל"ח, הבהיר בפניו הרבי שאין לו להיכנע לאיומים. 

המכתב המלא:

קבלתי מכתבו . . וכבקשתו הנני ממהר לענות עליו שלא בתור, ובקיצור:

א) לדעתי באם ישתמט מההמשך בהגנה [במשפט] עד עתה, על אחת כמה וכמה באם יעזוב משרתו, או אפילו ישנה משרתו וכו', קרוב הדבר לומר שיתפרשו הדברים כהודאה על התביעות אליו, הודאה על כל פנים בעיקר או במקצת.

ועלול שפירוש זה יתפרסם על ידי אלה שכותב שלא את טובתו הם מבקשים.

ב) וגם זה עיקר, שנוסף על הנ"ל יהיה פירוש שני שנכנע להאיומים של מה שקוראים "עולם התחתון". ואם בכל מקום ובכל מצב יש להזהר ביותר מכניעה לעולם התחתון וכיוצא בזה, על אחת כמה וכמה בארץ הקודש ובהמצב השורר שם בזמן האחרון, שבעוונותינו הרבים אינו מתאים להציווי להעלות בקודש, אלא אדרבה.

ואפילו אם תמצא לומר שההמשך שלו בכל הענין עלול להביא לחיכוכים וחריפות יחסים וכו', לכאורה – אין ברירה, ובודאי כמה דרכים ישנן למעט התוצאות הבלתי רצויות האמורות...

מוגש ע"י מכון אור החסידות.